בנק ישראל מפרסם הוראות התייעלות לבנקים - פרישה מרצון וצמצום הוצאות

חדווה בר: ההתייעלות תוזיל שירותים". בנקים שיעמדו במתווה יזכו בהקלה בדרישות הלימות ההון
לירן סהר | (9)
נושאים בכתבה בנקים חדווה בר

בנק ישראל מחמיר את דרישותיו מהבנקים במטרה ליעל ולהוזיל את שירותיהם לאזרח - הפיקוח על הבנקים פרסם היום (ב') טיוטת מכתב הנחיות למערכת הבנקאית, אשר מקנה כלים שיאפשרו לתאגידים הבנקאיים לנקוט בצעדי התייעלות משמעותיים ודורשת מהבנקים לקבוע תכנית התייעלות ארוכת טווח. ההנחיות מעודדות את הבנקים לבצע תהליכי התייעלות משמעותיים באמצעות הגדרת הקלות רגולטוריות, זאת על רקע רמת היעילות הנמוכה שמאפיינת את רוב הבנקים במערכת הבנקאית בישראל בהשוואה לעולם.

 

המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, אמרה: "המטרה היא שהבנקים יבצעו תהליכי התייעלות משמעותיים. תהליכי ההתייעלות יאפשרו לבנקים להוזיל את עלויות השירותים הבנקאיים, בפרט עבור משקי הבית והעסקים הקטנים. ההתייעלות, לצד מכלול הצעדים הננקטים להגברת התחרות, תבטיח מערכת בנקאות יציבה ותחרותית יותר לטובת הלקוחות".

המפקחת הוסיפה: "אנו ערים לקשיים הכרוכים בהתייעלות המערכת ולכן הגדרנו הנחיות חדשות שיאפשרו ביתר קלות ביצוע תכניות פרישה מרצון וצמצום הוצאות, אשר יובילו להתייעלות המשמעותית הנדרשת".

בבנק ישראל מסבירים שסביבת הפעילות הכלכלית, הרגולטורית והטכנולוגית בה פועלת המערכת הבנקאית בישראל, כמו בעולם, עוברת שינויים רבים אשר צפויים להימשך בשנים הקרובות. לדבריהם, השינויים הטכנולוגיים בתחום הפיננסיים משנים את "פונקציית הייצור" של השירותים הבנקאיים, כאשר הלקוחות בעולם ובארץ עוברים לצרוך את השירותים הבנקאיים יותר ויותר באמצעות בנקאות ישירה - אינטרנט, מובייל, ומכשירים בנקאיים אוטומטיים. בנוסף, הטכנולוגיה הזמינה מגבירה כעת ותגביר מאוד בעתיד את שקיפות המידע ללקוחות, את הקלות של קבלת הצעות מתחרות ממספר גופים, ולכן את התחרות בתוך המערכת הבנקאית וגם את התחרות מגופים חוץ-בנקאיים.

"לנוכח מגמות אלו והעובדה כי מדדי ביצוע שונים של המערכת הבנקאית מצביעים על רמת יעילות נמוכה באופן משמעותי של הבנקים בישראל ביחס לעולם, בכוונת הפיקוח על הבנקים לשים דגש על תהליכי התייעלות בשנים הקרובות. תהליכים אלה יכולים להיעשות באמצעות הנהגת תכניות פרישה מרצון של עובדים, וצמצום בהוצאות נוספות".

לפי בנק ישראל, מדיניות הפיקוח בהקשר זה נועדה לתמוך בהורדת העלויות של השירותים הבנקאיים ולהבטיח את יציבותם ארוכת הטווח של הבנקים - "בנקים אשר יבצעו תכניות התייעלות משמעותיות, בהתאם למתווה של ההנחיה, צפויים לראות שיפור ביחסי היעילות שלהם בשנים הקרובות ויוכלו להגדיל את יחסי הלימות ההון שלהם. השיפור ביחסי היעילות, לצד הגברת התחרות שתיווצר באמצעות המהלכים המקודמים היום במשק ועל-ידי בנק ישראל, צפויים לתרום להפחתת מחירי השירותים הבנקאיים למשקי הבית ולעסקים הקטנים.

 

על פי טיוטת ההנחיות:

 

  • על הבנקים לקבוע ולהציג לפיקוח על הבנקים תכנית התייעלות רב שנתית, שתכלול יעדי ביניים מוגדרים היטב, ומעקב ופיקוח אחר יישום התוכנית על ידי דירקטוריון התאגיד הבנקאי. בנוסף, תוגדר מתכונת דיווח לפיקוח בנושא.
  • הפיקוח ינקוט בצעדים לעידוד תכניות ההתייעלות, הכוללים הקלות בנושא דרישת הלימות ההון לבנקים אשר יגדירו תכנית התייעלות ארוכת טווח משמעותית, והבהרות לגבי הטיפול החשבונאי בתכנית ההתייעלות כאמור.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    סוס טרויאני-איפה ועדי העובדיםן? (ל"ת)
    האשם תמיד 28/12/2015 13:47
    הגב לתגובה זו
  • ציון 28/12/2015 14:17
    הגב לתגובה זו
    לעזאזל העובדים...
  • 7.
    שולמן 28/12/2015 12:11
    הגב לתגובה זו
    כמקובל ,42 שעות עבודה בשבוע.
  • 6.
    ישראל 28/12/2015 12:07
    הגב לתגובה זו
    יפטרו את כל המנכ"לים של הבנקים ,חדוה תהיה המנכ"לית כללית. כך המטה יקטן ,יהיו פחות משכורות גדולות . ייעול של הפקידים טוב לבנק לא ללקוחות .
  • 5.
    דלי גופמן 28/12/2015 11:39
    הגב לתגובה זו
    גם אם הבנקים יפטרו עובדים, מחיר העמלות לא ירד.........כבר מספר פעמים עשו פרישה מרצון של עובדים אך, השרות ירד העמלות נשארו אותודבר ומשכורות המנהלים מרקיעים עדיין שחקים.........בחו"ל לא משלמים עמלת עובר ושב (22 ש"ח לחודש) בארץ זה עדיין קיים....בחו"ל לא משלמים דמי שמירת ני"ע....... בארץ כן..........צריך לחוקק חוק בו אין עמלות מהסוג שציינתי. בנקים בעולם מרוויחים על הלוואות שהריבית בגינן גבוה יחסית לארץ.......ותיראו איזה יופי הם מרווויחים.......
  • 4.
    לצמצם ??? צריך להכפיל מצבת כוח אדם ולתת שירות כמו שצריך (ל"ת)
    תום 28/12/2015 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מושחתים הבנקים מרויחים מליארדים שרות זבל תת רמה (ל"ת)
    תום 28/12/2015 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יואב 28/12/2015 10:41
    הגב לתגובה זו
    חוצפה ישראלית .אם הבנקים צריכים להתייעל ולהפוך את העובדים לסוסי עבודה אז בבנק ישראל שיושבים על משכורות מנופחות ומוצאים המלצות לפיטורים צריך להעיף חצי מבנק ישראל שיושבים ומחחמים כסאות עם אפס תפוקה
  • 1.
    monka 28/12/2015 10:33
    הגב לתגובה זו
    כבר היום יש צמצום במספר הטלרים והפקידים בבנק, כלום הרגשנו הקלה בעמלות ? קדחת. הגיע הזמן שבנק ישראל ידאג לעם בישראל ולא לבנקים.
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מתרסקת 16.5%, טאואר עולה 3%, אפולו צונחת 8.8%; המדדים במגמה מעורבת

אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; הכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.8% ות״א 90 נחלש 0.8%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.2%ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.6%.

ת״א נדל״ן מאבד 0.9% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.5%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -1.03%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.