גרף

לאחר זינוק של 300% בשנה - מניית אל על צנחה בבורסה במחזור גבוה

מניית אל על משלימה ירידה של 20% מאז חידוש המסחר לאחר החג - שתי סיבות עיקריות לכך
גיא בן סימון | (13)
נושאים בכתבה אל על

ציפיות המשקיעים לירידה בכניסות תיירים על רקע המצב ביטחוני או עליית מחיר הנפט? מניית אל על ספגה היום מימושים כבדים במחזור הירידות השלישי בגובהו בבורסה של תל אביב, וזאת לאחר שנהנתה מזינוק של יותר מ-300% בשנה האחרונה, בין היתר, על רקע ירידת מחיר הנפט.

מניית אל על 3.95% ירדה ב-6.6% במחזור של 21 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 2.7 מיליון שקל בשנה האחרונה, ולעומת מחזור יומי ממוצע של 8.9 מיליון שקל בחודש האחרון.  מדובר במחזור המסחר השלישי בגובהו בבורסה בתל אביב, שריכזה היום מחזור נמוך מאד של 411 מיליון שקל בלבד. מאז חידוש המסחר בשלישי האחרון לאחר חג הסוכות, מניית אל על השלימה ירידה של כ-20%, כאשר החברה נסחרת לפי שווי של 827 מיליון שקל.

אם העליות בשנה האחרונה יוחסו עד כה לירידת מחיר הנפט - שנחתך מרמה של 108 דולר לחבית ברבעון השני של 2012 עד ל-49 דולרים היום - נראה כי שינוי הכיוון של הזהב השחור שמאתגר את רף ה-50 דולר חבית מראה אותותיו, בעוד המשקיעים מחכים לראות האם ארגון אופ"ק ינקוט בצעדים כלשהם.

נזכיר כי כל שינוי של סנט במחיר של דלק סילוני משפיע על הוצאות החברה לדלק בכ-2.4 מיליון דולר. אם ברבעון השני של 2014 עלות הדלק של על אל הסתכמה ב-109.8 מיליון דולר - ברבעון השני של 2015 עלות הדלק ירדה ל-63.5 מיליון דולר 'בלבד'.

השינויים במחירי הנפט לרוב היטיבו עם החברה שניצלה את מחיר השפל וערכה עסקאות גידור של 39% מהצריכה הצפויה לשנה קדימה, וכ-15% מהצריכה הצפויה לחציון השני של 2016. נכון לרבעון השני, שיעור הוצאות הדלק הסילוני מהמחזור ירד מ-33.2% לכ-26.4% כאשר החיסכון בהוצאות הדלק עמד על 68 מיליון דולר לפני הגידור, ו-54 מיליון דולר לאחר הגידור.

מלבד הזינוק בנפט עולה החשש מהאטה בתיירות על רקע המצב הביטחוני. ברבעון השני של 2015 נרשמו 719 אלף כניסות של תיירים - ירידה של 15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אל על העריכה בזמנו כי הירידה מיוחסת עדיין להשלכות 'צוק איתן' שהתרחב ביולי אוגוסט של 2014. אם זה לא הפריע לאל על לסיים את הרבעון השני עם רווח של 17.3 מיליון דולר, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהיום מצביעים על קשיים בתיירות הנכנסת.

יותר משנה חלפה מאז מבצע 'צוק איתן' והלמ"ס מצאה כי מספר כניסות התיירים לא חזר לרמתו מלפני המבצע, אז נרשמו 285 אלף כניסות בממוצע לחודש (ינואר - יוני 2014). מתחילת השנה ועד ספטמבר נרשמו 2.3 מיליון כניסות מבקרים - המהווה ירידה של 6% לעומת אשתקד, ו-2.1 מיליון כניסות של תיירים - ירידה בשיעור זהה לעומת אשתקד. עוד עולה כי בכניסות תיירים בדרך האוויר נרשמה יציבות בחודשים יולי-ספטמבר 2015, לעומת עלייה של 10% בחישוב שנתי בחודשים אפריל - יוני 2015. ביולי 2014, בו החל מבצע 'צוק איתן', התקבלו נתונים נמוכים במיוחד במספר כניסות התיירים, מה שהביא לירידה דרסטית במספרים. לכן, חישוב הנתונים מנוכי עונתיות בתקופה שהחלה ביולי 2014, נעשה לאחר התאמת המספרים עד יוני 2014.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מרשות שדות התעופה מסרו היום ל-Bizportal באופן חד משמעי כי עד כה לא נרשמה ירידה בכניסת התיירים כתוצאה מהמצב. לפי הרשות, מעטים המקרים, אם בכלל, של הזמנת טיסה בטווח זמן כה קצר, הדומה להתחלת האירועים, כך שלא ניתן למדוד כעת המצב אלא ברבעונים הבאים. בכל אופן עד כה לא נרשמו ביטולי טיסות על רקע המצב.

מניית אל על בשנה האחרונה:

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    YL 12/10/2015 10:09
    הגב לתגובה זו
    האם המטוסים בכלל ב בעלות ל אל על או....... שכל המטוסים כולל המנועים מ מושכנים לחברות זרות נכון תמי????? דבר נוסף הייתי בודק האם חברת אל על חייבת וכמה ל קופת הגמל של העובדים יכול להיות מצב שכל הרווחים בעצם חוב לעובדים שווה בדיקה
  • 9.
    מענדל כהן 12/10/2015 08:59
    הגב לתגובה זו
    אל-על חברה שומרת שבת וחגי ישראל, לכן היא לא תפסיד והמשקיעים במניות אל על תמיד רק ירוויחו .חוץ מזה , השירות והאדיבות של החברה והצוות מהטובים בעולם.
  • 8.
    האם מחזור גבוה אומר שיש רבים גם שקונים ? (ל"ת)
    שמואל 11/10/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
  • חופי 11/10/2015 15:25
    הגב לתגובה זו
    הסיבה שהם קונים כיון שהם חושבים שזה יחזור למה שהיה וזה כמובן עוד קבוצת תמימים. כל מי שהיה פעם במטוס יודע שאחרי המראה בסוף יש נחיתה. אף אחד לא רוצה לישאר באויר
  • דודי 11/10/2015 18:42
    אני. זוכר שהיתה בשער 78 מה אמרו החכמים אז תיברחו כי יש כאלה שרוצים לקנות בזול במיוחד שהדלק עומד על 50 שזה 50% מתי תלמדו שהבורסה חייה על אנשים אם מחשבה כזאת על כל אחד שבוכה יש אחד שצוחק
  • 7.
    צביקה 11/10/2015 15:05
    הגב לתגובה זו
    סתם ניפחו אותה בגלל הנפט למה המטוסים מזהב
  • 6.
    חופי 11/10/2015 14:57
    הגב לתגובה זו
    היתה בהמראה . כעת בנחית רצינית מהיום רק תרד. אין שום סיכוי שתחזור למה שהיתה . לממש רוחים .
  • 5.
    מטוסים גם מתרסקים....וכל מה שיודע לעלות (ל"ת)
    יודע כם לרדת.... 11/10/2015 14:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אוהד 11/10/2015 14:44
    הגב לתגובה זו
    תעלה עד סוף שבוע הבא ב 15% מהיום
  • 3.
    שורט וכניסה לרציו ים (ל"ת)
    זליקש 11/10/2015 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הזדמנות כניסה נהדרת (ל"ת)
    יניב 11/10/2015 14:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נהדר 11/10/2015 13:41
    הגב לתגובה זו
    נהדר
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: