"גוברים הסיכויים שבנק ישראל יפחית ריבית או ירכוש מט"ח"

כך טוען הכלכלן הראשי של פסגות, אורי גרינפלד. "השקל החזק והתכווצות היצוא יחלחלו בסוף לשוק התעסוקה"
גיא ארז | (6)
נושאים בכתבה ריבית

לקראת התכנסות הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בשבוע הבא, אורי גרינפלד מפסגות מנתח את מצב המשק וטוען כי בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית שוב, או לפחות לרכוש עוד מט"ח, הכל בהתאם למגמה בשוק המט"ח בשבוע הקרוב.

 

לפי גרינפלד, אין דרמות של ממש בעדכון נתוני התוצר של הרבעון הראשון של השנה, אך לדבריו, אם נצלול מעט יותר לעומק ייתכן ונראה עדכונים חדים בחלק מהנתונים אשר להם עשויה להיות השפעה גם על מדיניות בנק ישראל בתקופה הקרובה:

 

הצריכה הפרטית – עודכנה לפי גרינפלד משמעותית כלפי מעלה וכעת עומדת על 7.5% (לעומת 5.5% באומדן הראשון) ובנטרול מוצרי בני קיימא (הכוונה כאן בעיקר לכלי רכב אשר ירדו ב-43%) מגיעה הצריכה הפרטית ל-8.2%. האשראי במשק גדל במהירות, שוק העבודה נראה מעולה, השכר עולה והריבית אפסית.

 

ההשקעה במשק עודכנה כלפי מטה וזו התכווצה ב-6.5% (במקום 5.8%- באומדן הראשון). "גם פה לירידה במסירת כלי הרכב הייתה השפעה ואף חזקה יותר מאשר בסעיף הצריכה הפרטית. מהצד השני, לפחות אפשר להתעודד מההשקעה בבנייה למגורים שצמחה ב-2.0% לעומת 1.3% באומדן הראשון".

גרינפלד מסביר כי נתוני סחר החוץ עודכנו בצורה חדה כאשר הייצוא עבר מצמיחה של 3.1% להתכווצות של 6.2% - "גם כשמנטרלים את חברות הסטארט-אפ והיהלומים נקבל שהייצוא התכווץ ב-1.9% בהשוואה לאומדן הקודם שבישר על צמיחה של 9.4% כשמנטרלים את הגורמים הללו. היבוא צמח בשיעור של 11% (לעומת 7.1% באומדן הראשון) לכן, הייצוא נטו (הייצוא בניכוי היבוא) גילח 5.7% משיעור צמיחת התוצר". 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יש לי הפתעה עבורך - הוא כבר רוכש מט"ח !! (ל"ת)
    דוד 17/06/2015 13:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כלכלן 17/06/2015 09:29
    הגב לתגובה זו
    רק מורידים ריבית כמו דבילים והצמיחה בארהב במצב טוב שמאפשר העלאת ריבית בקרוב ורק פו חיים בסרט עדיין
  • 4.
    הגברת דוגמטית ראש נעול ולא הומנית כמו פישר (ל"ת)
    להחליף נגיד 17/06/2015 09:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מאיר פ 16/06/2015 23:16
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדיור, שעירות, תחרות בין הבנקים, פיחות השקל, עזרה יצואנים , בזבוז מיליארדים על קניות מט״ח כישלון כישלון כישלון נגידה ... את לא מתאימה
  • 2.
    צריך להעלות את הריבית לפני העליה הקרובה בארה״ב (ל"ת)
    כלכלן בכיר 16/06/2015 22:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אתה חי בסרט, ניתוח עלוב ! (ל"ת)
    סוחר 16/06/2015 18:36
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.