עסקת בעלי ענין: מהו היקף הפעילות הסולארית של סולטן ופלג?
צחי סולטן השחקנים בשוק ההון מכירים בעיקר את הפעילות הציבורית של איש העסקים צחי סולטן - הבעלים של חברת כלל חיתום, בעל השליטה בשותפות הנפט מודיעין יהש, פרוקוגניה וחברת אורד. השחקנים בשוק ההון ידעו גם כי לסולטן יחד עם שותפו ניר פלג ישנה פעילות בתחום האנרגיה הסולארית - אך רק אתמול בערב נחשפו מימדיה.
חברת פרוקוגניה ששינתה את פניה וכיום פעילה בתחום האנרגיה הסולארית דיווחה שהיא בוחנת את רכישת הנכסים הפרטיים בתחום האנרגיה הסולארית של סולטן ופלג. עסקה שכזו, ככל שתצא אל הפועל כפופה לאישורם של בעלי המניות מאחר ומדובר בעסקת בעלי עניין.
מהדיווח עולה כי סולטן ופלג מחזיקים באופן ישיר (100%) ב-172 מתקנים פוטו וולטאיים (PV) שהספקם המותקן עומד על 8.46 מגה וואט. כמו כן, מחזיקים השניים במתקן בינוני שהספקו המותקן הוא 475 קילו וואט. בשנת 2014 ייצרו המתקנים הכנסות של 25.6 מיליון שקל.
על פניו, מערכות PV הן כמו נדל"ן מניב. ישנה השקעה ראשונית, ולאחר מכן מתקבל תזרים יציב על פני 20 שנה (או יותר). לרוב, עסקאות שכאלו הינן עסקאות ממונפות שבהן ישנה הלוואה בנקאית כנגד הנכסים המניבים (מעין משכנתא).
- מודיעין אנרגיה ואלון גז בהסכם סולארי נוסף: 450 מגה--וואט באלבמה
- מודיעין בדוח טוב - הכנסות של 5.8 מיליון דולר ברבעון השני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאחר ופרוקוגניה לא דיווחה מהו החוב הבנקאי העומד כנגד הנכסים, קשה להעריך מהו השווי שלהם. בימים אלו שכרו הדח"צים של החברה מעריך שווי כדי שיבחן את שווי הפעילות הפרטית ושווי הפעילות הציבורית. לאחר שתתקבל הערכת השווי יחליטו סולטן ופלג האם להביא את העסקה לאישור בעלי המניות כעסקה בעלת עניין.
- 4.מנהל השקעות 19/01/2015 11:05הגב לתגובה זוישבתי איתו פעם בפגישה לפני 12 שנה, לא הרשים אותי בהתחלה כי אינו כריזמטי, אבל חד מחשבה ובעל יכולת ניתוח מדהימה.
- 3.התמונה אומרת הכלללל (ל"ת)עוזי 19/01/2015 10:28הגב לתגובה זו
- 2.ממש לא נוחי , הוא לא ממונף , זהיר נבון ויציב לדעתי (ל"ת)ליאת 19/01/2015 09:35הגב לתגובה זו
- אבנר 19/01/2015 10:00הגב לתגובה זובמודיעין ופרוקוגניה
- 1.נוכי הקטן (ל"ת)מיקו 19/01/2015 09:13הגב לתגובה זו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
