שדה סולארי של אפל
צילום: יח"צ

מודיעין אנרגיה ואלון גז בהסכם סולארי נוסף: 450 מגה--וואט באלבמה, ארה"ב

החברות יגדילו את השקעתן בארה"ב להספק של 650 מגה-וואט. הצפי להשלמת הרצת הפרויקט: דצמבר 2024
נתנאל אריאל | (2)

 

שותפות מודיעין אנרגיה מודיעין יהש 1.62%  שהודיעה לפני מספר חודשים על כניסה לתחום האנרגיה הסולארית, ואלון גז חתמו על הסכם להקמת פרויקט פוטו-וולטאי בהיקף של עד 450 מגה-וואט במדינת אלבמה, בארה"ב.

 

על פי הודעת החברות, כמו במקרה של הפרויקט הראשון שלהן, גם הפרויקט השני יפותח יחד עם Fusion Renewable ו–iSun, בהמשך לפרויקט בצפון ודרום קרולינה, עם היקף מצטבר של כ-650 מגה-וואט (DC) בשלבי ייזום ופיתוח שונים.

לחברת הפרויקט הסכם לזכויות בקרקע בשטח של כ-10,500 דונם אשר עבר בדיקות הנדסיות ותכנון ראשוני והוגשו עבורו בקשות חיבור לרשת החשמל בהיקף של כ-450 מגה-וואט DC (320 מגה-וואט AC) לחברת Southern Company, אשר בבעלותה רשת החשמל באלבמה.

​במסגרת ההסכם, יפותח הפרויקט בשלושה שלבים, כאשר מודיעין ואלון גז העמידו התחייבות למימון עלות הפיתוח של הפרויקט בסכום של עד 7 מיליון דולר (חלק מודיעין 3.5 מיליון דולר), על בסיס תקציב מאושר ועמידה באבני דרך.

הפרויקט יפותח באמצעות iSun Utility, חברת בת של iSun, Inc., חברת EPC ציבורית אמריקאית שמניותיה נסחרות בנאסד"ק (Nasdaq: ISUN), בשיתוף עם Fusion.iSun   ו- Fusion התחייבו לפיתוח מלא של הפרויקט, לרבות היבטים הנדסיים, רגולטורים, הסכם מכירת החשמל והגעה לסגירה פיננסית, הכוללת מימון בנקאי והכנסת שותף מס (Tax Equity), עד להבשלת הפרויקט לשלב קבלת החלטת ההשקעה (Notice to Proceed). לוחות הזמנים שנקבעו הינם הגעה לסגירה פיננסית בחודש יולי 2023, והשלמת הרצת הפרויקט עד לדצמבר 2024.

אלבמה היא מדינה עם חשיפה מועטה לאנרגיות מתחדשות. כיום, מותקנים באלבמה כ- 190 מגה-וואט בלבד של פרויקטים פוטו-וולטאים מתוך 30 גיגה-וואט מותקן של הספק ייצור חשמל. בשנים הקרובות, תידרש אלבמה לתוספת מאות רבות של מגה-וואט  באנרגיות מתחדשות, והשותפות בין מודיעין ו-Fusion-iSun היא גורם מוביל עם תשתית מקומית חזקה ונהנית מיתרון ראשוניות ושותפים מקומיים מובילים.

ההשקעה בתחום האנרגיות המתחדשות היא חלק מאסטרטגיה עסקית כוללת של מודיעין אנרגיה, שנועדה להבטיח מנועי צמיחה נוספים, במקביל לפעילות הגז והנפט בהם פעילה מודיעין ולהתאים את אופי הפעילות לעולם האנרגיה המשתנה ולדרישות הרגולציה המתהוות, תוך יצירת פלטפורמת אנרגיה מאוזנת, מגוונת, יציבה, צומחת, תזרימית וצופה פני השינויים המתרחשים בעולם האנרגיה. Developing A Balanced Future

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

יניב פרידמן, מנכ"ל מודיעין אנרגיה: "אנחנו ממשיכים בשותפות עם Fusion ו-iSun לפרויקט משמעותי נוסף בדרום מזרח ארה"ב. אלבמה, מדינה בצמיחה עם חשיפה מועטה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, זקוקה לתוספת משמעותית של פרויקטי אנרגיה מתחדשת בשנים הקרובות. אנו ממשיכים לבחון הזדמנויות נוספות לפיתוח פרויקטים באזור".

 

את מודיעין אנרגיה ואלון גז ייצג בעסקה עו"ד אסף רימון ממשרד ERM

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ממליץ להזהר מאוד בהשקעה במודיעין (ל"ת)
    רועה חשבון 03/10/2021 11:40
    הגב לתגובה זו
  • וואלה? 03/10/2021 20:45
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שקצת בעייתי לקבל המלצות ממי שרועה חשבון ולא רואה חשבון.
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.