נותנים דוגמא: האוזר יציג את מהלך רידוד הרגולציה ברשות בפני הממשלה

במסגרת דיון מיוחד בישיבת הממשלה הקרובה יציג יו"ר הרשות לניירות ערך את תכנית "מפת הדרכים", כדוגמא למודל מוצלח של רידוד הרגולציה
ידידיה אפק | (6)

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, יקיים מחר סקירה מיוחדת בישיבת הממשלה השבועית של תוכנית "מפת הדרכים" של רשות ניירות ערך ושל תכנית ההקלות הרגולטוריות שיזמה ויישמה רשות ניירות ערך. האוזר הוזמן על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לסקור את המהלכים אותם הוא מוביל ברשות על מנת להציג את המודל בפני משרדים אחרים ובפני השרים. בימים אלו מגבש מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר את תוכנית ראש הממשלה לצמצום הרגולציה בישראל והמודל אותו גיבשו ברשות ניירות ערך יובא כדוגמא לתוכנית לטיוב רגולציה המושתתת על עקרונות של הפחתת בירוקרטיה ויצירת ודאות.

פרופ' האוזר יסקור את הגורמים שהובילו לגידול בהיקף הרגולציה על שוק ההון, בין היתר כתוצאה מהמשבר שהחל בשנת 2008 ותופעות בעייתיות שונות שנצפו בו וחייבו מענה רגולטורי. בין הגורמים ניתן לציין את משבר אג"ח (שהוביל ל"תספורות"), תגמול בכירים מופרז וריכוזיות. יודגש כי הגידול בהיקף הרגולציה בשוק ההון אינו תופעה ייחודית לישראל, ולמעשה הוא משקף מגמה כלל עולמית. הרגולציה בישראל צועדת בעקבות הרגולציה במדינות המערב האחרות, במטרה להציב סטנדרטים של התנהגות ופיקוח שאינם נופלים מהמקובל בשווקים מפותחים.

האוזר הוסיף כי כיום אין עוד חולק בדבר חשיבותה של רגולציה איכותית וחזקה. קביעת משטר פיקוח מחמיר על הגורמים הפעילים בשוק ההון, ואכיפתו בפועל, הם תנאי שאין בלתו להגשמת ייעודו של שוק ההון. יחד עם זאת, לצד חשיבותה של הרגולציה, יש להכיר בכך שעליה להיות גם מידתית ומאוזנת. רגולציה שלא ניחנה בתכונות אלו עלולה להסב עלויות כספיות ניכרות, שלא לצורך, לגורמים המפוקחים ולפגוע בפעילות בשוק ההון.

כזכור, בחודש ספטמבר 2012 פרסמה רשות ניירות ערך את תוכניתה "מפת הדרכים" - תכנית אסטרטגית רב- שנתית, המבוססת על שלושה נדבכים: רגולציה, הקלות ברגולציה ופיתוח שוק.

בישיבת הממשלה ביום א' תערך סקירה של תכנית ההקלות ברגולציה שיזמה הרשות. לשם הכנת התכנית ביצעה הרשות בחינה רוחבית המקיפה את מרבית התחומים המפוקחים על-ידה, במטרה לאתר רגולציה המטילה נטל עודף על הגורמים המפוקחים, ולבחון הצעות לצמצומה. התכלית היתה לזהות הקלות בראיית הגורמים המפוקחים, תוך שמירת עניינו של ציבור המשקיעים. תהליך הבחינה כלל בדיקה ביקורתית של הוראות הדין השונות ומפגשים רבים עם פעילים בשוק במטרה לשמוע הערותיהם והשגותיהם באשר לרגולציה הקיימת.

התוצר הראשוני של בחינה זו היה מתווה הקלות שפורסם על-ידי הרשות להערות הציבור. מתווה זה כלל עשרות הקלות הנשקלות על-ידי הרשות. לצד כל הקלה פורטו בקצרה השיקולים לבחינתה, וכן מתכונת היישום הנגזרת. לאחר קבלת הערות הציבור ועיבודן, החלה העבודה על סדרת ההקלות הראשונה. ביחס לכל אחת מההקלות בוצע תהליך מקיף שכלל בדרך כלל הכנת טיוטת דבר חקיקה, קבלת הערות ציבור, עיבוד ועריכת התאמות בדבר החקיקה, העברת נוסח חקיקה למשרדי הממשלה הרלבנטיים, ולאחר אישורם - העברתם לדיון ואישור בכנסת.

נכון למועד זה נמצאת סדרת ההקלות הראשונה על שולחנה של הכנסת, אשר החלה באישור ההקלות, וסדרת ההקלות השנייה נמצאת בשלבים שונים של הערות הציבור. פרופ' האוזר הדגיש את החשיבות שיש בקידום מהיר של תכנית ההקלות, לצד יוזמות רבות של הרשות להוסיף הסדרה ופיקוח מקום בו הם חסרים, וליצור תשתיות לפיתוח שוק ההון והגברת הפעילות בו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    את השמנת... (ל"ת)
    למה לתת לחתול לרדד 06/04/2014 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איתי 06/04/2014 09:14
    הגב לתגובה זו
    היום ההתמחות בניהול תיקים הפכה להיות פיראטית- במקום ללמוד אתה רק מוכר . מנהל תיקים זה כבר לא מה שהיה פעם.
  • 4.
    ערן 06/04/2014 04:48
    הגב לתגובה זו
    קשה מאוד להחליף דעות על מניות ישראליות, כי כל דיאלוג אינטרנטי על מניה עלול להיחשב כיעוץ אסור. איך אפשר לקיים שוק משוכלל אם אסור למשקיעים להחליף דעות? זה אבסורד. האם האיסור על דיון מחזק את המשקיעים או מחליש אותם כקבוצה? -- ודאי שמחליש. הכוונה אולי טובה: להקשות על הרצת מניות. התוצאה גרועה: המשקיע המתחיל (וגם הוותיק) נשאר לבד ומנותק. לא יכול להיעזר באחרים, לא יכול לשאוב ידע וללמוד. בנוסף, זאת פגיעה לא מידתית בזכות חוקתית: חופש הביטוי. מה אני מציע? -- שכל עוד אדם מתמקד בהצבעה על מידע פומבי וניתוחו, והבעת דעה, מבלי להתיימר שיש לו הכשרה שאין לו, ומבלי להתיימר לספק מידע פנים -- אז זה בסדר. זו לא עבירה. יש להבהיר זאת וליצור ודאות שתאפשר דיון אינטרנטי אינפורמטיבי, מועיל ולא מפוחד. -- תודה.
  • 3.
    אמיר 05/04/2014 20:04
    הגב לתגובה זו
    שגרם להמון סוחרים לנטוש את הביצה המקומית ולעבור לסחור בחול כי בתכלס מה יש כאן?אויר.מכונות שמצוטטות בלי שום קשר לכלום.רובן מניפולטיביות ויש גם הרבה מאד טיפשות שאפשר לנצל אותן לגריפת רווחים קטנים עם אלפי עיסקאות. בגדול השוק כאן גמור והרוס מהיסוד.רק כניסה של שחקנים חדשים,הקלה למוסדים שיוכלו גם לעשות in out ביומי והפחתה משמעותית של ניירת יחזירו את המסחר השפוי לכאן. בינתיים סטיית תקן בעשר אחוז(הגרמני מוכר את נשמתו לאוכפים)ושליטה אדירה של גוף אחד שיחליט שגם אם תיפול פה פצצת אטום והוא צריך שוק למעלה אז זה מה שיהיה. שבוע טוב
  • 2.
    ומתי יורידו את מס רווח הון? (ל"ת)
    חיימק' 05/04/2014 19:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חחי 05/04/2014 19:19
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהעלו את המס על רווחי הון הבורסה התחילה להתייבש, רוב המשקיעים התחילו להוציא את נכסף ועברו לנדלן, לכן ראינו תאוצה במחירי הנדלן במקביל להעלאת המס. רק הורדת המס ל 10 אחוז תחזיר את המשקיעים
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.28%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מדד הבנקים יורד 0.9%, הביטוח ב-1.3%; טבע עולה 1.2%

המדדים נסחרים בירידות כאשר המשקיעים מעכלים את התקיפה הישראלית אתמול בקטאר שהובילה לעליות חדות בשוק המקומי וזהירות בשווקים הבינלאומיים; המניות הביטחוניות עולות בניגוד למגמה כאשר התחום הביטחוני שוב תופס כותרות

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל ביציבות, כאשר מדדי ת"א 35 ו-90 נסחרים בירידה של עד 0.8%.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.6% ומדד הביטוח מאבד 1%, אך מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמצופה. אלביט אלביט מערכות 0.5%   נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 0.64%  וארית ארית תעשיות נסחרות בעליות.

השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?


אתמול ביצעה ישראל תקיפה אווירית על מטה הנהגת חמאס בדוחא שבקטאר. זה הפעם הראשונה שאירוע צבאי כזה מתרחש בשטח מדינה שהייתה עד כה מעורבת בתיווך. צה"ל שוב הוכיח עליונות, רגישות ודיוק בלתי רגיל בפעולה בלב דוחא, התקיפה הישירה הראשונה נגד הנהגת חמאס בקטאר. המהלך סימן עוצמה אסטרטגית ויישום מדויק של יכולת תקיפה מעבר לגבולות, ותמך בשוק המניות. בסיכום היום מדדי ת"א 35 ו-125 רשמו שיאים חדשים, ות"א 90 רחוק מרחק נקודות בודדות משיא דומה. גם בשוק הגלובלי התגובה הייתה מאופקת, כאשר הנפט שנחשב לאינדיקטור שמושפע מהמתיחות במזרח התיכון עלה קלות לרמה של 63 דולר לחבית.

המתקפה, שבמהלכה על פי הדיווחים נהרגו שישה בני אדם כולל גורם ביטחוני קטארי ושני בניו של בכיר חמאס, גונתה בקטאר שכינתה את המהלך כ"הפרה חמורה של ריבונות", והאו"ם גינה אותה בתוקף שהדגיש את חשיבות התיווך הקטארי. בארה"ב הביעו חוסר שביעות רצון מהדרך שבה בוצע המהלך, אך ציינו כי לא יתרחשו התקפות נוספות, מה שהצליח להרגיע את השווקים ולהותיר את ההשפעה על השווקים תחת שליטה.



ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין המתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)?