עד מתי כיל תעזור? החברה לישראל עברה להפסד של 89 מיליון דולר ב-Q2

צים, בזן, טאואר וקורוס גרעו 143 מיליון דולר מהתוצאות הרבעוניות, כשמנגד כיל תרמה 166 מיליון דולר לתוצאות הרבעון השני של 2013
חן דרסינובר | (9)

החברה לישראל בניהולו של ניר גלעד מסכמת הבוקר (ה') רבעון חלש מבחינתה, במסגרתו רשמה ירידה הן בשורה העליונה והן השורה התחתונה. בשורה העליונה, חברת ההחזקות רשמה ירידה של 5% בהכנסות מ-3.140 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד ל-2.982 מיליארד דולר ברבעון הנוכחי.

בשורה התחתונה, החברה לישראל עברה להפסד רבעוני של 89 מיליון דולר לעומת רווח רבעוני של 84 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. זאת, על רקע הפסדי חברת הספנות צים שהמשיכו להעמיק ברבעון הנוכחי על סך של 97 מיליון דולר. גם הפסדי בזן, בטר פלייס, טאואר ומיזם הרכב הסיני קורוס תרמו למעבר להפסד בשורה התחתונה. בנוסף, החברה לישראל כללה במסגרת הדוחות הפסד חד פעמי של כ-68 מיליון דולר בשל מיסים נדחים עקב הכרזת כיל כי תשקול חלוקת דיבידנד חד פעמי בהיקף של עד 500 מיליון דולר תרמו להפסד הרבעוני.

ללא השפעת מיזם הרכב בטר פלייס, שבמהלך הרבעון השני הוסכם על סגירתו, כאשר ביהמ"ש המחוזי אישר בימים האחרונים את מכירתו לחברת חנינוי הצלחה בבעלות צחי מרקור בתמורה ל-11 מיליון שקל, ומיזם הרכב הסיני קורוס, הפסידה החברה 69 מיליון שקל ברבעון לעומת רווח של 105 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

מהלך הפיצול צפוי להיות מושלם בתוך 6-12 חודשים ממועד הדוח

החברה לישראל מעדכנת במסגרת הדוחות כי מהלך הפיצול, במסגרתו יפוצלו החזקותיה של החברה IC פאואר, קורוס, צים וטאואר לחברה ציבורית אחרת שתוקם בעוד שכיל ובזן יוותרו בידיה חברה לישראל, יושלם בתוך 6-12 חודשים ממועד הדוח. החוב של החברה לישראל כלפי הבנקים המממנים ומחזיקי האג"ח יוותר בחברה, כאשר לאחר הפיצול, באם יושלם, החברה לישראל תימנע מביצוע השקעות בחברות חדשות. החברה החדשה, באם תוקם, תירשם למסחר בבורסה זרה ו/או בבורסה בת"א.

בבחינה של החברות המוחזקות, כיל נותרה פרת המזומנים העיקרית והבלבדית של החברה לישראל כשתרמה 166 מיליון דולר לתוצאות הרבעוניות, לעומת כ-215 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, חברת התשתיות והאנרגיה IC פאואר המשיכה במגמת השיפור 15 מיליון דולר לתוצאות הרבעוניות. מנגד, בזן גרעה 16 מיליון דולר, צים 97 מיליון דולר, טאואר 7 מיליון דולר וקורוס 20 מיליון דולר.

מיכל אלשיך , אנליסטית מבית ההשקעות לידר שוקי הון, הגיבה לתוצאות הכספיות של החברה לישראל. לדבריה, "סה"כ מדובר בדו"ח שלילי של החברה לישראל לעומת הרבעון הקודם. עם זאת, היה ומהלך הפיצול צפוי לצאת אל הפועל הרי שהדברצפוי להציף ערך ל בעלי המניות של החברה לישראל".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יופיטר שוקי הון 29/08/2013 19:56
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם הירידות בכיל!! כיל טוסי מעלה ומעלה לשער 3200 עד ראש השנה!! חג שמח !!!!
  • 5.
    אבי קול 29/08/2013 15:58
    הגב לתגובה זו
    פה משהו מסריח! קיים גורם כלשהו שמוריד את ערכה של החברה והוא גורף את מניות הפחדנים!!! איפה הנהלת הבורסה?
  • 4.
    אבי קול 29/08/2013 15:50
    הגב לתגובה זו
    הרוסים לא הורידו את מחיר האשלג...הפושע שגרם לרעידת אדמה בכלא...אז מה הסיבה שכיל לא חוזרת לעצמה...הונאה? או תרגיל מול ששינסקי? איפה הנהלת הבורסה?
  • 3.
    דן 29/08/2013 14:22
    הגב לתגובה זו
    עיני לא צרה במנהלים שמתוגמלים כראוי על הצלחות. אבל מה שקורה בחברה לישראל זה בושה וחרפה - האפס הזה הצליח לקחת חברה טובה ופשוט נכשל לכל אורך הפורטפוליו. כל החברות קורסות כמו דומינו, והחזיר הזה עדיין לא מתבייש לסחוט את הקופה ולקחת עשרות מיליונים. הוא היה צריך להיות בכלא.
  • 2.
    לי לא משנה-העקר ששכרי ובונוסי יגדלו (ל"ת)
    גיר נלעג 29/08/2013 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שולי 29/08/2013 09:24
    הגב לתגובה זו
    כיל תנסוק למעלה
  • כיל תגיע ל 2,200 (ל"ת)
    אנונימי 29/08/2013 12:14
    הגב לתגובה זו
  • יופיטר הסקסי 29/08/2013 19:57
    מה אני אמור לעשות ? מיליון וחצי שקל שלי בכיל הצילוווווווווו
  • ברכה והצלחה לכיל 29/08/2013 09:30
    הגב לתגובה זו
    מתי?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?