רגע לפני המפולת: מה עשו סוחרי השורט במניות כיל וחברה לישראל?
פוזיציית השורט על המעו"ף בשבוע שהסתיים ביום חמישי האחרון נותרה ללא שינוי מהותי, זאת במקביל לעלייה מינורית של 0.2% במדד המעו"ף. נכון לשבוע שהסתיים ב-25 ביולי, יתרות השורט על המניות המרכיבות את המעו"ף נותרו ברמה של 1.423 מיליארד שקל. אולם, מעניין לראות כיצד נערכו סוחרי השורט בת"א רגע לפני המפולת שנרשמה במניות כיל והחברה לישראל לאחר פירסום התחזיות הפסימיות מצידה של התאגיד הרוסי אורלקלי לעניין מחירי האשלג ופירוק קרטל האשלג הרוסי - בלארוסי.
במבט אל דוח יתרות המכירה בחסר שמפרסמת הבורסה, ניכר כי סוחרי השורט (כמו כל שאר העולם פחות או יותר) לא צפו את המפולת המתקרבת במניות הדשנים. כך, פוזיציית הענק בחברה לישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 505 מיליון שקל, כלומר הפוזיציה הגדולה בבורסה בת"א. נציין גם כי סוחרי השורט בכיל הקטינו את הפוזיציה ב-17% לרמה של 41.4 מיליון שקל בלבד, פספוס מסוים היות ואם היו נשארים בפוזיציה האמורה היו יכולים לקנות את המנייה חזרה ולסגור פוזיציה מחיר נמוך משמעותית מהמחיר שהשאילו אותה לשורט.
פזויציית השורט בבזק תפחה ב-170% בתוך שבועיים
במקביל, נציין כי פוזיציית השורט על מניית בזק ממשיכה לתפוח, ובשבוע החולף רשמה עלייה של 16% לרמה של 346 מיליון שקל, בהמשך לזינוק חד שנרשם לפני כשבועיים, אז הפוזיציה הייתה בהיקף של 128 מיליון שקלים בלבד. כלומר, פוזיציית השורט בבזק תפחה בהיקף של 170% בתוך שבועיים.
- 3.למה לא ניתן לראות פוזיציות שורט בקלות באתר? (ל"ת)אנונימי 30/07/2013 21:51הגב לתגובה זו
- 2.שקרנים לא מאמינים (ל"ת)שאולי 30/07/2013 18:48הגב לתגובה זו
- 1.אריאל זילבר 30/07/2013 18:33הגב לתגובה זומיום חמישי עברו כבר ארבעה ימי מסחר
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
