רונן מנחם מזהיר: "למרות ההסכם, לשווקי ארה"ב צפויים מהמורות בדרך"
יום לאחר אישור הסכם הפשרה בין הרפובליקנים לדמוקרטים שמנע את התדרדרות ארצות-הברית מהמצוק הפיסקלי, הכלכלנים מגיבים למהלך. למרות הזינוק שנרשם אמש בוול סטריט, מזהיר רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, כי אין מדובר בסוף פסוק אלא בפסק זמן הכרחי.
מנחם סבור כי "למרות ההתלהבות שנרשמה אמש בשווקי המניות בעולם, הרי שנושאי התקציב והצורך להגדיל פעם נוספת את תקרת החוב של ארה"ב עדיין לפנינו". להערכת מנחם "גם הנושאים הללו יהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים, כך שמזומנות לשווקי ניירות הערך מהמורות בדרך".
להערכת מנחם, ההגעה להסכם הפשרה הינו מהלך שצפוי לתמוך בעליית שעריהם של נכסים נושאי סיכון כגון: מניות, אג"ח חברות וסחורות. במקביל, סביר שתשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב תעלינה לנוכח העלייה בתיאבון לסיכון".
באשר לבורסה בת"א, סבור מנחם כי המניות צפויות היום ליהנות מהרוח הגבית מחו"ל. האג"ח הממשלתי עלול להגיב בירידות שערים, אם כי במידה מוגבלת, זאת לנוכח הפער הרחב בתשואות לפדיון בין האג"ח הממשלתי האמריקני בין זה הישראלי.
לסיכום, להערכת מנחם כל עוד הבנק המרכזי של ארה"ב שב ומאריך את רכישות האג"ח, הרי שההתאוששות הכלכלית בארה"ב אינה ברת קיימא. ארה"ב תידרש לעמוד באתגרים תקציביים שימנעו גלישה עתידית מה'צוק', זאת באמצעות צמצום הדרגתי של הגירעון התופח.
גם חיים נתן, כלכלן בבית ההשקעות מנורה-מבטחים, מזהיר כי מדובר בדחיית הקץ ותו לא: "במבט קדימה הסכם הפשרה שהושג יש בו כדי להעיד על בעיית משילות והיעדר הסכמה פיסקלית בין הרפובליקנים לדמוקרטים. היה והצדדים לא יגיעו להסכמות בדבר שינוי המבנה הפיסקלי הקיים היום, אני מעריך את הסיכויים גדלים להורדת דירוג של ארה"ב לקראת הדיונים על העלאת תקרת החוב בחודש מרץ".
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, גם כן איננו אופטימי במיוחד ביחס להשפעת הסכם הפשרה על הכלכלה האמריקנית: "אל לנו להתבלבל כי פיתרון סוגיית הצוק הפיסקאלי יתמוך בצמיחה בצריכה הפרטית בארה"ב בשנת 2013. להיפך, על אף שיטוח המצוק, מדובר בשורת גזירות שיחלישו את הצרכן האמריקני בטווח הקצר וישאירו בכיסו פחות הכנסה פנויה מזו שהייתה בכיסו משנת 2013".
עוד מציין פגוט הכלכלה הגדולה בעולם ניצבת בפני אתגרים רבים: "כלכלת ארה"ב פותחת את שנת 2013, כאשר שוק העבודה מתאושש בקצב מונוטוני מרגיז עם תוספת חודשית ממוצעת של 15 אלפי משרות בחודש, כאשר הנתונים שיפורסמו ביום שישי הקרוב צפויים להיות דומים".
- 5.ממתינים למסחר באירופה? עוד 24 שעות? (ל"ת)שפוי 01/01/2013 09:51הגב לתגובה זו
- 4.יאיא 01/01/2013 09:45הגב לתגובה זווהבורסות באירופה סגורות היום
- 3.כועס 01/01/2013 09:31הגב לתגובה זואיך ידעתי שהכותרת הראשונה של ביזפורטל אחרי ההסכם החיובי שהושג חייבת להיות דיכאונית ובכיינית...ככה זה..עם של בכיינים אנחנו...כשכל העולם צוהל והאוירה אופטימית ומביטים קדימה בתקוה אצלנו יודעים רק להתבכיין ולחפש מתחת לאדמה את כל אותם רואי שחורות שיודעים רק לזרוע פניקה.......כי מה? אם באמת המצב יחמיר תמיד יבואומ ויגידו "אמרנו לכם"..אם יתבדו והכל יהיה חיובי ותהיה פריחה-מי זכור אותם.? אבל ביזפורטל..אתם אמורים להיות מקצוענים לא צהובונים..אז הבאתם פלצן אחד שרואה שחורות..אולי למען היושרה וההגינות תביאו אחד שייתן גם תקוה ולא רק ייאוש?(למשל את פרופ מעוז..?) למה כל הזמן בכיינות.........למה??????????????????????????????
- 2.אל 01/01/2013 09:11הגב לתגובה זומספיק כבר עם האזהרות מה אתה בפוטים?!
- 1.מה הבעיה? שיגדילו את הגרעון. הרי הם ממשיכים להדפיס כסף (ל"ת)מירב 01/01/2013 09:03הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
