רונן מנחם מזהיר: "למרות ההסכם, לשווקי ארה"ב צפויים מהמורות בדרך"

הסוחרים ממתינים לפתיחת המסחר באירופה. הכלכלן של מזרחי: "למרות ההתלהבות, הרי שנושאי התקציב עדיין לפנינו"
חן דרסינובר | (5)

יום לאחר אישור הסכם הפשרה בין הרפובליקנים לדמוקרטים שמנע את התדרדרות ארצות-הברית מהמצוק הפיסקלי, הכלכלנים מגיבים למהלך. למרות הזינוק שנרשם אמש בוול סטריט, מזהיר רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, כי אין מדובר בסוף פסוק אלא בפסק זמן הכרחי. לכתבה המלאה על ההסכם בארה"ב

מנחם סבור כי "למרות ההתלהבות שנרשמה אמש בשווקי המניות בעולם, הרי שנושאי התקציב והצורך להגדיל פעם נוספת את תקרת החוב של ארה"ב עדיין לפנינו". להערכת מנחם "גם הנושאים הללו יהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים, כך שמזומנות לשווקי ניירות הערך מהמורות בדרך".

להערכת מנחם, ההגעה להסכם הפשרה הינו מהלך שצפוי לתמוך בעליית שעריהם של נכסים נושאי סיכון כגון: מניות, אג"ח חברות וסחורות. במקביל, סביר שתשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב תעלינה לנוכח העלייה בתיאבון לסיכון".

באשר לבורסה בת"א, סבור מנחם כי המניות צפויות היום ליהנות מהרוח הגבית מחו"ל. האג"ח הממשלתי עלול להגיב בירידות שערים, אם כי במידה מוגבלת, זאת לנוכח הפער הרחב בתשואות לפדיון בין האג"ח הממשלתי האמריקני בין זה הישראלי.

לסיכום, להערכת מנחם כל עוד הבנק המרכזי של ארה"ב שב ומאריך את רכישות האג"ח, הרי שההתאוששות הכלכלית בארה"ב אינה ברת קיימא. ארה"ב תידרש לעמוד באתגרים תקציביים שימנעו גלישה עתידית מה'צוק', זאת באמצעות צמצום הדרגתי של הגירעון התופח.

גם חיים נתן, כלכלן בבית ההשקעות מנורה-מבטחים, מזהיר כי מדובר בדחיית הקץ ותו לא: "במבט קדימה הסכם הפשרה שהושג יש בו כדי להעיד על בעיית משילות והיעדר הסכמה פיסקלית בין הרפובליקנים לדמוקרטים. היה והצדדים לא יגיעו להסכמות בדבר שינוי המבנה הפיסקלי הקיים היום, אני מעריך את הסיכויים גדלים להורדת דירוג של ארה"ב לקראת הדיונים על העלאת תקרת החוב בחודש מרץ".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, גם כן איננו אופטימי במיוחד ביחס להשפעת הסכם הפשרה על הכלכלה האמריקנית: "אל לנו להתבלבל כי פיתרון סוגיית הצוק הפיסקאלי יתמוך בצמיחה בצריכה הפרטית בארה"ב בשנת 2013. להיפך, על אף שיטוח המצוק, מדובר בשורת גזירות שיחלישו את הצרכן האמריקני בטווח הקצר וישאירו בכיסו פחות הכנסה פנויה מזו שהייתה בכיסו משנת 2013".

עוד מציין פגוט הכלכלה הגדולה בעולם ניצבת בפני אתגרים רבים: "כלכלת ארה"ב פותחת את שנת 2013, כאשר שוק העבודה מתאושש בקצב מונוטוני מרגיז עם תוספת חודשית ממוצעת של 15 אלפי משרות בחודש, כאשר הנתונים שיפורסמו ביום שישי הקרוב צפויים להיות דומים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ממתינים למסחר באירופה? עוד 24 שעות? (ל"ת)
    שפוי 01/01/2013 09:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יאיא 01/01/2013 09:45
    הגב לתגובה זו
    והבורסות באירופה סגורות היום
  • 3.
    כועס 01/01/2013 09:31
    הגב לתגובה זו
    איך ידעתי שהכותרת הראשונה של ביזפורטל אחרי ההסכם החיובי שהושג חייבת להיות דיכאונית ובכיינית...ככה זה..עם של בכיינים אנחנו...כשכל העולם צוהל והאוירה אופטימית ומביטים קדימה בתקוה אצלנו יודעים רק להתבכיין ולחפש מתחת לאדמה את כל אותם רואי שחורות שיודעים רק לזרוע פניקה.......כי מה? אם באמת המצב יחמיר תמיד יבואומ ויגידו "אמרנו לכם"..אם יתבדו והכל יהיה חיובי ותהיה פריחה-מי זכור אותם.? אבל ביזפורטל..אתם אמורים להיות מקצוענים לא צהובונים..אז הבאתם פלצן אחד שרואה שחורות..אולי למען היושרה וההגינות תביאו אחד שייתן גם תקוה ולא רק ייאוש?(למשל את פרופ מעוז..?) למה כל הזמן בכיינות.........למה??????????????????????????????
  • 2.
    אל 01/01/2013 09:11
    הגב לתגובה זו
    מספיק כבר עם האזהרות מה אתה בפוטים?!
  • 1.
    מה הבעיה? שיגדילו את הגרעון. הרי הם ממשיכים להדפיס כסף (ל"ת)
    מירב 01/01/2013 09:03
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור

הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה. אל תאשימו אותן - המטרה שלהן היא להרוויח; סוף-סוף הרגולטור הרדום התעורר

תמיר חכמוף |

לאחרונה נראה שמתעצמת הפעילות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, שבוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.

מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה

בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -0.6%  , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה ‏הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, זו "חותמת טובה", בחירה רגולטורית תומכת, שעשויה לשמש כמקרה בוחן לרווחיות המתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8% 

הפניקס: הדוגמא הנגדית

ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.

עם זאת, בדיוק המצב הזה, כלומר רווחיות גבוהה בענף הביטוח, בשילוב עם הכנסה מהשקעות ותשואת הון גבוהה, הוא מה שמציב את החברה בעייני הרגולטור. הפער בין תמחור, סיכון ותוצאה פיננסית הוא למה שהרגולטור מזהיר נגדו. מדובר לא רק בעסק טוב, אלא בעסק טוב מידי. הפניקס מציגה יחס תביעות לתשלום של מתחת ל-80%. זה חריג בקנה מידה היסטורי. עסקה שבה חברות עשו רווחים גדולים על חשבון הלקוחות, בסגמנט שאמור להיות עם מרווחים קטנים, ואף להציג לעיתים הפסדים. אם החברות ייאלצו להוריד תעריפים, הרווחיות של הפניקס, כמו חברות הביטוח הגולות הנוספות בתחום, עשויה להתכווץ.

ההשפעות קדימה

אם יתקבלו החלטות יש סיכוי גבוה לירידה בפרמיות ביטוח רכב. מנגד, עבור חברות הביטוח, הרווחים ה"קלים" בענף הרכב עשויים להיבלם עשויה להיות נסיגה מתוכניות להרחבת פרמיה וגבייה עודפת. יעלה לחץ להוריד מחירים, לשפר תמחור, ובמקביל, סיכון להפחתת רווחיות, והגדלת התחרות. החברות יצטרכו לדייק את המודל העסקי, אולי להקטין תלות בהכנסות מפיצן השקעות, ולשמר רווחים דרך התייעלות, ניהול סיכונים, ושירות.