רונן מנחם מזהיר: "למרות ההסכם, לשווקי ארה"ב צפויים מהמורות בדרך"
יום לאחר אישור הסכם הפשרה בין הרפובליקנים לדמוקרטים שמנע את התדרדרות ארצות-הברית מהמצוק הפיסקלי, הכלכלנים מגיבים למהלך. למרות הזינוק שנרשם אמש בוול סטריט, מזהיר רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, כי אין מדובר בסוף פסוק אלא בפסק זמן הכרחי.
מנחם סבור כי "למרות ההתלהבות שנרשמה אמש בשווקי המניות בעולם, הרי שנושאי התקציב והצורך להגדיל פעם נוספת את תקרת החוב של ארה"ב עדיין לפנינו". להערכת מנחם "גם הנושאים הללו יהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים, כך שמזומנות לשווקי ניירות הערך מהמורות בדרך".
להערכת מנחם, ההגעה להסכם הפשרה הינו מהלך שצפוי לתמוך בעליית שעריהם של נכסים נושאי סיכון כגון: מניות, אג"ח חברות וסחורות. במקביל, סביר שתשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב תעלינה לנוכח העלייה בתיאבון לסיכון".
באשר לבורסה בת"א, סבור מנחם כי המניות צפויות היום ליהנות מהרוח הגבית מחו"ל. האג"ח הממשלתי עלול להגיב בירידות שערים, אם כי במידה מוגבלת, זאת לנוכח הפער הרחב בתשואות לפדיון בין האג"ח הממשלתי האמריקני בין זה הישראלי.
לסיכום, להערכת מנחם כל עוד הבנק המרכזי של ארה"ב שב ומאריך את רכישות האג"ח, הרי שההתאוששות הכלכלית בארה"ב אינה ברת קיימא. ארה"ב תידרש לעמוד באתגרים תקציביים שימנעו גלישה עתידית מה'צוק', זאת באמצעות צמצום הדרגתי של הגירעון התופח.
גם חיים נתן, כלכלן בבית ההשקעות מנורה-מבטחים, מזהיר כי מדובר בדחיית הקץ ותו לא: "במבט קדימה הסכם הפשרה שהושג יש בו כדי להעיד על בעיית משילות והיעדר הסכמה פיסקלית בין הרפובליקנים לדמוקרטים. היה והצדדים לא יגיעו להסכמות בדבר שינוי המבנה הפיסקלי הקיים היום, אני מעריך את הסיכויים גדלים להורדת דירוג של ארה"ב לקראת הדיונים על העלאת תקרת החוב בחודש מרץ".
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, גם כן איננו אופטימי במיוחד ביחס להשפעת הסכם הפשרה על הכלכלה האמריקנית: "אל לנו להתבלבל כי פיתרון סוגיית הצוק הפיסקאלי יתמוך בצמיחה בצריכה הפרטית בארה"ב בשנת 2013. להיפך, על אף שיטוח המצוק, מדובר בשורת גזירות שיחלישו את הצרכן האמריקני בטווח הקצר וישאירו בכיסו פחות הכנסה פנויה מזו שהייתה בכיסו משנת 2013".
עוד מציין פגוט הכלכלה הגדולה בעולם ניצבת בפני אתגרים רבים: "כלכלת ארה"ב פותחת את שנת 2013, כאשר שוק העבודה מתאושש בקצב מונוטוני מרגיז עם תוספת חודשית ממוצעת של 15 אלפי משרות בחודש, כאשר הנתונים שיפורסמו ביום שישי הקרוב צפויים להיות דומים".
- 5.ממתינים למסחר באירופה? עוד 24 שעות? (ל"ת)שפוי 01/01/2013 09:51הגב לתגובה זו
- 4.יאיא 01/01/2013 09:45הגב לתגובה זווהבורסות באירופה סגורות היום
- 3.כועס 01/01/2013 09:31הגב לתגובה זואיך ידעתי שהכותרת הראשונה של ביזפורטל אחרי ההסכם החיובי שהושג חייבת להיות דיכאונית ובכיינית...ככה זה..עם של בכיינים אנחנו...כשכל העולם צוהל והאוירה אופטימית ומביטים קדימה בתקוה אצלנו יודעים רק להתבכיין ולחפש מתחת לאדמה את כל אותם רואי שחורות שיודעים רק לזרוע פניקה.......כי מה? אם באמת המצב יחמיר תמיד יבואומ ויגידו "אמרנו לכם"..אם יתבדו והכל יהיה חיובי ותהיה פריחה-מי זכור אותם.? אבל ביזפורטל..אתם אמורים להיות מקצוענים לא צהובונים..אז הבאתם פלצן אחד שרואה שחורות..אולי למען היושרה וההגינות תביאו אחד שייתן גם תקוה ולא רק ייאוש?(למשל את פרופ מעוז..?) למה כל הזמן בכיינות.........למה??????????????????????????????
- 2.אל 01/01/2013 09:11הגב לתגובה זומספיק כבר עם האזהרות מה אתה בפוטים?!
- 1.מה הבעיה? שיגדילו את הגרעון. הרי הם ממשיכים להדפיס כסף (ל"ת)מירב 01/01/2013 09:03הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
