דויטשה על כיל-פוטאש: "ארועים כאלה מושכים שחקני ארביטראז' זרים"
"אפשרות המיזוג בין כיל ופוטאש הקנדית תופסת היום את מירב תשומת הלב של המשקיעים. אירועים מהסוג הזה תמיד מעניינים ומושכים סוגים אחרים של משקיעים זרים, כגון שחקנים המתעניינים בארביטראז'ים שנוצרים כתוצאה ממיזוגים ורכישות", כך אומר היום (ד') הדר אשרת, מנהל דסק המניות בדויטשה בנק ישראל .
"יחד עם זאת, ישנם לא מעט סימני שאלה לגבי עתידה של מניית כיל. כיל היא הניר שמושך כאן אולי את תשומת הלב הרבה ביותר מצד משקיעים זרים ומצד משקיעים מוסדיים מקומיים".
"מבלי להתייחס לעובדת הקיום או אי הקיום של העסקה והמורכבות שנלווית לה, מה שמטריד את המשקיעים המקומיים הוא מה יקרה למניית כיל, זאת לאור דוגמאות דומות מההיסטוריה הקרובה - מניית אגיס שנמחקה ממסחר לאחר שנרכשה ע"י פריגו, או מכתשים אגן שנרכשה ע"י כים-צ'ינה".
- 2.הכי"לאי 31/10/2012 12:03הגב לתגובה זולפני שבוע המניה התחילה להתנדנד בעצבנות. פוטאש הראתה סימני רצון לקניה (בכל אופן רק אז זה פורסם ברבים. מי שידע קודם אז ידע מה לעשות). והציבור? מה עם הציבור? מי דואג לציבור הגדול שמחזיק במניות כי"ל כמניה אמינה, טובה, רווחית, עם משטר ומדיניות דיבידנד קבועה. מניה שגם אם ירדה באופן משמעותי הרי שמהר מאד היא חזרה לשער 45-50 ש"ח. כי"ל מייצרת ח"ג לתעשיית דשנים הנדרשת לחקלאות. הרי אנשים בעולם צריכים לאכול. אז מחיר המוצר הושפע מהחוזים מול סין והודו וגם ברזיל, כאשר רצו יותר תירס לאתנול, דישנו יותר והמחיר עלה. היה בסדר. ומה יהיה עכשיו? יכנסו כל ה"שחקנים" ויודעי דבר ואינטרסנטים ויתחילו למכור ולהריץ כל מיני שמועות, והערכות, וציפיות ובעיקר שטויות. אז למי שיש כי"ל באופן פרטי שיהיה מאד עירני, הגופים המוסדיים ידפקו אותנו תמיד. אבל את האשלג עדיין צריכים, בעולם חסר מזון, מזג האוויר השתגע ויש הצפות מצד אחד וחמסינים ובצורת מצד שני. השערה: היתכן כי פוטאש רוכשת את כי"ל בשביל לסלק מתחרה בשוק? מה זאת אומרת "מנייה נמחקה"? הערך שלה יורד לאפס? כאילו לא קיימת? אפשר לקבל הסבר מלומד?
- זה אומר שאין מסחר בכיל אין מניה! אתה משקיע ולא מבין? (ל"ת)מניה נמחקה 31/10/2012 13:01הגב לתגובה זו
- כיל והתרגיל 31/10/2012 12:59הגב לתגובה זואם לא יתנו שער טוב אפשר לגשת לבית משפט. כמו שקרה עם מכתשים בסוף המשקיעים קיבלו יותר. בינתיים המניה גם יכולה לעלות הרבה. כי ירצו לקנות אותה. מניית פוטאש תהיה ריווחית יותר מכיל. זה לדעתי טוב לבעלי המניות. ותגיד תודה לשלי יחימוביץ ולכתבות על שיטת השקשוקה היה ברור שהאחים עופר יברחו מפה למה להם ?
- 1.מה זה קשור למכירה של כיל? הלואי שימכרו כבר (ל"ת)א 31/10/2012 11:56הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
