יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף רובי קפיטל. קרדיט: ראובן קופצ'ינסקירובי קפיטל תממן שני פרויקטים במגזר החרדי בהיקף של כ-245 מיליון שקל
החברה תממן פרויקטים בקריית ספר ובבני ברק, כחלק מהתרחבותה בתחום קבוצות הרכישה במגזר החרדי, שיגיעו לסך מימון כולל של כ-1.2 מיליארד שקל
רובי קפיטל רובי קפיטל, באמצעות חברת הבת "רובי קבוצות", השלימה שתי עסקאות למימון קבוצות רכישה במגזר החרדי. העסקה הראשונה כוללת מימון לפרויקט מגורים בשכונת קריית ספר שבמודיעין עילית, לאחר שהמימון המקורי הופסק בשנת 2023 ובניית הפרויקט נעצרה. הפרויקט כולל 64 יחידות דיור ומנוהל על ידי קבוצת רכישה שהתאגדה לפני מספר שנים.
ביוני 2020 נחתם הסכם מימון עם חברת טריא, אך זו נקלעה לקשיים ובעקבות זאת הפסיקה את הזרמת הכספים, לאחר שכ-80% מהבנייה כבר הושלמו. במהלך השנה האחרונה נוהלו מגעים עם בנק מסחרי להסדרת מימון חלופי, אך ההליכים המשפטיים והבירוקרטיים התארכו, והעבודות באתר נעצרו. לצורך חידושן, הועמדה בקשה למימון המשך הבנייה בהיקף של כ-45 מיליון שקל לתקופה של כשנה וחצי.
העסקה השנייה כוללת העמדת מסגרות אשראי בהיקף של כ-200 מיליון שקל לקבוצת רכישה בניהול ד.ש מגורים ישראל, לצורך בניית פרויקט הכולל 103 יחידות דיור ושטחי מסחר במתחם בנדיקט בבני ברק. היקף הפרויקט מוערך בכ-390 מיליון שקל.
יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף בחברת רובי קפיטל, מציין כי "בשנים האחרונות החברה הרחיבה מאוד את פעילותה בקרב המגזר החרדי. החברה מממנת פרויקטים וקבוצות רכישה במגזר בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל, וכן נכנסת כמשקיעה בפרויקטים נבחרים במסגרת פעילות האקוויטי של קרנות ספיר. הניסיון שנצבר אצל החברה בתחום הנדל"ן ובתחום קבוצות הרכישה מאפשר לה להציע פתרונות מימון גמישים וללוות גם פרויקטים מורכבים, לרבות התמודדות עם הליכים משפטיים ורגולטוריים. הקבוצה במודיעין עילית, לדוגמה, היא קבוצה מסודרת שכל חבריה כבר אושרו למשכנתאות, אך עצירת המימון לפרויקט מנעה את המשך קידום הבנייה. במסגרת הליווי שיינתן, תסייע החברה גם בהשלמת ההליכים עד למסירת הדירות".
- כלל משקיעה ברובי קפיטל; תספק אשראי במאות מיליונים
- ״זה האירוע הכי מורכב בנדל״ן" - איך וממי מקבלים אשראי להתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אודות רובי קבוצות
בינואר השנה הצטרפה כלל ביטוח ופיננסים כלל עסקי ביטוח 2.07% כמשקיעה מרכזית בפעילות מימון קבוצות הרכישה וקבוצות הבעלים של רובי קפיטל. במסגרת שיתוף הפעולה בין השתיים הוקמה "רובי קבוצות" – חברה לליווי ומימון עסקאות מורכבות בתחום המגורים. הפעילות המשותפת מאפשרת לקבוצות רכישה ובעלים פרטיים גישה למקורות אשראי מוסדיים, תהליך אישור מהיר ופתרונות מימון מותאמים לפרויקטים בעלי מורכבות תכנונית, משפטית או פיננסית.
במהלך השנה האחרונה העניקה "רובי קבוצות" מימון למספר קבוצות רכישה, ובהן: מימון פרויקט של חברת הצלחת יחזקאל, המורכבת מקבוצת בעלי קרקע פרטיים במתחם האלף בראשון לציון, לבניית כ-300 יח"ד וכ-2,500 מ"ר שטחי מסחר. בנוסף, החברה – יחד עם בית ההשקעות מיטב – תממן קבוצת רכישה של אילה אגם לבניית פרויקט עירוב שימושים בשכונת פסגות אפק, ראש העין. בשנה הקרובה צפויה החברה להעמיד מימון לפרויקטים נוספים בהיקף כולל של עד חמישה מיליארד שקל, שבמסגרתם צפויות להיבנות אלפי יחידות דיור.
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
