סלע נדלן
צילום: שמוליק אל גדי

סלע נדל"ן גייסה 161 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים - ומחזקת את ההון העצמי

קרן הריט השלימה גיוס הון במסגרת מכרז שנערך אמש, תוך הקצאה מלאה במחיר השוק. ברקע: השכרת שטח ראשון בבית מאני בתל אביב, מגמת התאוששות בשוק המשרדים, ועלייה במניית החברה; וגם - מה תהיה ההשפעה עליה אם הריבית תרד?

צלי אהרון | (2)


סלע נדל"ן , אחת מקרנות ההשקעה בנדל"ן (REIT), השלימה אמש גיוס הון של כ-161 מיליון שקל במסגרת הנפקת מניות למשקיעים מסווגים. ההנפקה, שהתבצעה באמצעות מכרז מוקדם, זכתה לביקושי יתר של כ-174 מיליון שקל, אך החברה בחרה לבצע הקצאה מלאה לפי מחיר הסגירה של 1,070 שקל ליחידה.

הגיוס בוצע לפי שווי המשקף כ־95% מההון העצמי של החברה, ונועד בראש ובראשונה לחזק את מבנה ההון: יחס ההון למאזן צפוי לעלות מ-43% טרם ההנפקה לרמה של כ-46%-45%. מעבר לעמידה בדרישות הפורמליות של קרנות ריט, חיזוק ההון מעניק לחברה גמישות תזרימית ואפשרות לשקול רכישות או השקעות חדשות, לראשונה מזה תקופה די ארוכה.

אחת ההתפתחויות הבולטות שנרשמו במקביל לגיוס היא ההשכרה הראשונה בבית מאני, בניין המשרדים של הקרן בתל אביב שנרכש על ידי סלע בשנת 2022 תמורת 650 מיליון שקל, ועמד ריק במשך יותר משנה.

חברת הסייבר Koi Security שכרה שטח של כ-800 מ"ר במחיר של 154 שקל למ"ר, אמנם נמוך מהציפיות, אך עשוי לסמן את תחילת האכלוס. מאז הרכישה, החברה מחקה כ-185 מיליון שקל מערך הנכס, והעסקה הנוכחית נתפסת בעיני משקיעים רבים לפוטנציאל השבחה משמעותי או לפחות חזרה למצב האידיאלי של הנכס.

חשוב לציין - אם תצליח סלע למלא את יתרת השטחים בנכס, היא עשויה להוסיף לתזרים השנתי שלה כ-30-35 מיליון שקל, מהלך שיכול להשפיע באופן ניכר על ה-FFO ולשפר את התמחור בשוק ההון.

כיום, הקרן נסחרת במכפיל FFO מוערך של כ- 10, וממשיכה להיסחר מתחת להונה העצמי, מכפיל ההון שלה עומד על0.97. למרות עלייה של 14% מתחילת השנה ושל 20% בשנת 2024.



בית מאני - לקראת חזרה לאיכלוס משמעותי?

סלע רכשה את הבניין האייקוני, ששימש בעבר את הנהלת בנק לאומי, באפריל 2022 תמורת 650 מיליון שקל. אלא שבפברואר 2024 השוכרים עזבו את הבניין, ומאז הוא עמד ריק. שוק המשרדים בתל אביב היה אז בשפל, והציפייה לשוכר עוגן שימלא את הנכס כולו נתקלה במציאות מורכבת.

בתוך פחות משנתיים ספגה סלע מחיקת שווי של כ-185 מיליון שקל על בית מאני, כשליש מהשווי המקורי - לצד הוצאות תפעול גבוהות בגין תחזוקה, ארנונה וריבית. הקרן לא מיהרה להשכיר את השטחים, מתוך הערכה להתאוששות עתידית בביקושים. או בכלל מתוך הצעות נמוכות משמעותית מהתשלומים להם היא ציפתה.

בית מאני הוא דוגמה מובהקת לאתגר הקלאסי של שוק הנדל"ן: נכס שנרכש במחיר גבוה, איבד מערכו בעקבות משבר, אך בטווח הארוך - עשוי להפוך להזדמנות. ההיסטוריה מלמדת שלא מעט חברות נכשלו בניסיון "לתזמן את השוק", אך מי שמחזיק מספיק זמן ומבצע התאמות,לפעמים קוטף את הפרי.


איך תשפיע סביבת המאקרו על הענף?


העסקה הראשונה בבית מאני בתל אביב אינה רק נקודת אור בתיק של סלע נדל"ן, אלא גם חלק מגל של מקרים, שכך נראה לפחות, מעידים על התאוששות אפשרית בשוק המשרדים.

לאחר תקופה ממושכת של האטה, ירידת מחירים ושיעורי תפוסה מאתגרים, בעיקר בפרויקטים חדשים או באזורים פחות מרכזיים - מתחילים להופיע סימנים ראשונים לשיפור. עסקת הענק של רפאל, שרכשה 6.5 קומות עם  16 אלף מ"ר תמורת 521 מיליון שקל, נתפסת כקריאת השכמה מצד גוף גדול שמכיר היטב את השטח.

בתוך כך, פרמיית הסיכון של ישראל ירדה משמעותית לאחרונה, בעקבות הרגיעה הביטחונית בגזרות המרכזיות ובמיוחד מול איראן. הירידה הזו באה לידי ביטוי בירידת תשואות האג"ח, בהקטנת עלויות הביטוח למכשירים פיננסיים, ובשיפור תנאי המימון בשוק.

עבור הנדל"ן, ובעיקר ענף המשרדים, מדובר בשינוי מהותי: משקיעים ומממנים מוכנים לקחת יותר סיכון, ובתמורה לצפות לעלייה בשווי הנכסים. לכך מצטרפות גם ציפיות הולכות וגוברות להפחתת ריבית כבר במחצית השנייה של 2025, תרחיש שעשוי לייצר רה-תמחור משמעותי בענף.

ירידת ריבית לא רק מעלה את ערך הנכסים (באמצעות שיעורי היוון נמוכים יותר), אלא גם מקלה על מימון עסקאות חדשות, משפרת תזרים, ומחזקת את האטרקטיביות של חברות עם פורטפוליו איכותי ותזרים יציב.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עושה חשבון 03/07/2025 08:14
    הגב לתגובה זו
    גיוס הון מאפשר קיטון הוצאות ריבית וגיוס חוב בריבית נמוכה. אלה היסודות של חברת נדלן מסחרי .שוק המשרדים יתאושש.
  • 1.
    שופטים התותח (ל"ת)
    אנונימי 02/07/2025 11:09
    הגב לתגובה זו
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים