קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.5%  , מהחברות הגדולות והמגוונות בישראל בתחום התשתיות, הנדל"ן והשירותים ההנדסיים, הציגה תוצאות חזקות לרבעון הראשון של 2025 עם גידול של 14.2% בהכנסות שהסתכמו בכ-3.4 מיליארד שקל, ועלייה בצבר העבודות ל-38.3 מיליארד שקל. הרווח הנקי אמנם ירד מעט והסתכם ב-66 מיליון שקל, אך בנטרול רווח חד-פעמי שנרשם ברבעון המקביל אשתקד, מדובר בעלייה של כ-8%. במהלך הרבעון ביצעה החברה גם רכישת שליטה בחברת טר-ארמה, הרחיבה את פעילותה בארה"ב עם רכישת PJ Mechanical, ודיווחה על המשך צמיחה במגזרי הבריאות, האנרגיה והאשפה, כולל יזמות בפרויקטים חדשים. החברה נסחרת כיום בשווי של 7.84 מיליארד שקל, כאשר מניית החברה ללא תנועה משמעותית מתחילת השנה, ובמהלך 12 החודשים האחרונים זינקה בכ-65%.

הנתונים מתפרסמים דווקא ברקע העלייה במדד המחירים לצרכן שלמעשה דוחה את המשך ירידות הריבית במשק, לצד חוסר הודאות בשוק הנדל"ן למגורים והעלייה שצפויה במדד תשומות הבנייה. כזכור, הלמ"ס צפוי לעדכן בצורה חדה את מדד תשומות הבנייה בחודשים הקרובים, לאחר שנים של קיפאון, וההשלכות עלולות להיות דרמטיות. לפי ההערכות, העדכון הקרוב יעלה את המדד ב-2.5% עד 3.5% בבת אחת, שינוי שצפוי לייקר את עלויות ההקמה של פרויקטים בענף. עבור קבלנים, הצמדה מלאה למדד תגדיל את ההכנסות, אבל עבור יזמים, ובעיקר בפרויקטים שבהם המחיר כבר נקבע לרוכש, מדובר בסיכון ממשי לשחיקת רווחיות ולעיתים אף לאי-כדאיות כלכלית. בענף מתרבים הקולות שמבקרים את הלמ"ס על כך שהמדד אינו משקף את המציאות בשטח, למרות עדכון חלקי שבוצע לאחרונה.

בראיון לביזפורטל מתייחס מנכ"ל אלקטרה, איתמר דויטשר, לא רק לדוחות החזקים של החברה, אלא גם להשפעת המדד ולשאלה האם אלקטרה תושפע מהעדכון החד. "הצבר שלנו צמוד למדד תשומות הבנייה, ולכן אם המדד באמת ישקף את העלויות, זו תהיה בשורה חיובית עבורנו", אומר דויטשר ומוסיף: "כרגע זה עדיין לא משקף את השטח, אבל בלמ"ס עובדים על תיקון רחב יותר". בנוגע לשוק הדיור ציין דויטשר: "אם מסתכלים על כמות העסקאות שנעשות בתל אביב יש ירידה היום, יש היצע יחסית גדול, בפריפריה שנושקת לת"א זה בסך הכל בסדר אבל לא מצוין. יש האטה כללית ואני רואה את זה כיזם וכקבלן".

הרווח הנקי ברבעון ירד, אבל בנטרול רווח חד"פ יש עלייה, מה תרם לשיפור ומה יהיה בהמשך?

"בנכסי הזכייניות כל פעם שנכס זכייניות מגיע לידי בשלות אנחנו מממשים אותו. בנתניה מימשנו ב-14 במאי ולכן זה נכנס לרבעון השני. אם היינו מכניסים לראשון היינו מגיעים ל-80 מיליון שקל. יש עליה בכל המגזרים, מה שתרם לכך זה העובדה שיש צבר גבוה מאוד, לאורך כל הרגליים של אלקטרה, גם בניה למגורים, תשתיות, חו"ל, יש צמיחה אורגנית. עלייה של 400 מיליון שקל במחזור ששני שליש ממנה היא צמיחה אורגנית. בכל התחומים. השאר זו הרכישה שעשינו".

• אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
• אלקטרה: ההכנסות עלו בכ-14% לכ-3.4 מיליארד שקל; ה-EBITDA ירד ב-3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"תהליך הצמיחה באלקטרה שהוא אחד החשובים בד.נ.א שלנו ממשיך להיות בשני הוקטורים האלה, חייבים צמיחה אורגנית אחרת מאבדים יעילות, וחייב לשלב רכישות כדי לעבוד בקצבים יותר משמעותיים. דיווחנו גם על רכישה של חברת תשתיות נוספת. המאפיין הוא שהחברות נמצאות במקומות שאנחנו חושבים שהצמיחה תהיה גדולה יותר מאשר במקומות אחרים. כמובן גם התשתיות בישראל שאני חושב שלמרות שלא סיימנו את ההתאוששות במדינה, מגזרי התשתיות צומחים. הרווחיות עדיין מגלמת בתוכה עלויות מלחמה. היום יותר קל כי הגיעו הרבה עובדים זרים וממשיכים להגיע, אבל עדיין יש פרויקטים חדשים שנמצאים במקום אחר".

לגבי הצבר, הצמיחה תגיע יותר מהתשתיות ומחו"ל?

"לא בהכרח. הצמיחה היא לאורך כל הדרך. באופן עקרוני, למרות שיש האטה במכירות למגורים בכל הארץ, לנו יש ביקושים גדולים מאוד, אנחנו מובילים בתחום הבנייה, בטח בתחום היוקרתי. אם מסתכלים בתל"ג רואים ירידה רק במשרדים חדשים. החברות הגמרים שלנו ממשיכות להנות מהבניינים שנפתחו, אבל בניינים חדשים יש פחות, ולכן הסטנו משם משאבים לתחומים צומחים - הדאטה סנטרים, שאנחנו נמצאים בהם בכל הכובעים, אנחנו אפילו קבלנים ראשיים באחד מהם. התחום השני הוא המדיקל ובתי חולים. גם פה הכנסנו לצבר שני פרויקטים גדולים - ההרחבה באיכילוב והשלב הנוסף באסותא אשדוד. 

התחום השלישי שגם מאוד צומח זה תחום האנרגיה. אנחנו שחקני PV, אנחנו לא יזמים שם, נוצרה הזדמנות בשנה האחרונה להיכנס להרבה מאוד פרויקטים של אגירת אנרגיה, יש לנו נציגות גם לסוללות וגם של מערכת תוכנה חברה בשם "אגירה" שעושה את ניהול הרשת. בישראל השקיעו הרבה בהגדלת הקיבולת בייצור, אבל קצב ההשקעה בהולכה לא מדביק את זה, ותהיה שם הרבה עבודה. גם פה אנחנו דרך אחת החברות הבנות. תחום האשפה גם מאוד מתפתח, הפכנו ליזמים דרך קניית אתר, נכנסנו לפרויקטים פניאומטיים. אנחנו ניגשים גם למכרז ברמת חובב והופכים להיות יזמים בתחום הטיפול באשפה". 

• יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
• תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג...

שוק הנדל"ן ומחירי הדיור

איך אתה רואה את שוק הדיור היום ובשנים הקרובות, ואיך אתה רואה את ההשפעה של בנק ישראל על הגבלות המימון?

"אנחנו מסתכלים משני כיוונים, אנחנו יזמים באלקטרה מגורים בעיקר בפריפריה שנושקת לתל אביב. בת"א נכנסנו גם לפרויקט אחד בשדה דב במחיר טוב. אם מסתכלים על כמות העסקאות שנעשות בתל אביב יש ירידה היום, יש היצע יחסית גדול, בפריפריה שנושקת לת"א זה בסך הכל בסדר אבל לא מצוין. יש האטה כללית ואני רואה את זה כיזם וכקבלן. בגדול, ההאטה לא מגיעה עדיין להורדת מחירים. אמרו שבשנה שעברה הייתה עלייה של 7%, אבל לא באמת הייתה כי היו מבצעי הקבלן שיצרו הנחה ממוצעת של כ-7%. כלומר אם מסתכלים על 2024 שהייתה שנה מצוינת מבחינת כמות מכירות, ולכאורה טובה ברמת של עליית מחירים, אני חושב שהמחירים בסוף לא עלו ולא ירדו בגלל אותם מבצעי קבלן. עליית המחירים הנומינלית נסגה בסוף של דבר דרך ההטבות".

מדד המחירים לצרכן הפתיע, ועלה בחדות, זה דוחה את ירידות הריבית וזה משפיע על כל השוק

"עם הכניסה ל-2025 רואים ירידה בהיקף המכירות. אני חושב שעל השוק בתל אביב יש סימן שאלה, כי יש היצע גדול מאוד, גם בגלל התחדשות עירונית, וגם הרבה שחקנים שנכנסו לענף ולא היו בתל אביב. תראו למשל את המכרזים בשדה דב, מצד אחד יש יותר שחקנים, יותר היצע,  מצד שני הביקוש בת"א מותנה במצב רוח, בשחקני הייטק שממשים אופציות, וכו'. יש יותר היצע אבל מצד שני הביקוש מותנה בגורמים משתנים. כשיוצאים מתל אביב עדיין מוכרים בקצבים נורמלים. בשוק של מעל 45 אלף שקל למ"ר יש פער בין ביקוש להיצע. אני חושב שבסוף הביטול של מבצעי הקבלן 80-20 הוא טוב,  אף אחד לא רוצה שיהיה פה משבר סאב-פריים. גם אם יש מחיר קטן של ירידה לרבעון או שניים, השוק מתייצב בסוף". 

מדד תשומות הבנייה צפוי להתעדכן בצורה חדה באיזור אוגוסט, לאחר שנים של קיפאון, מה שעלול לייקר דרמטית את עלויות ההקמה ולהשפיע על הרווחיות של פרויקטים. איך אתם נערכים באלקטרה לעדכון הזה, והאם אתה סבור שהמודל של הלמ"ס מצליח לשקף את המציאות בשטח?

"פעילות הנדל"ן היזמי אצלנו כ-5%, ו-95% כקבלן ונותן שירותים - הצבר שלנו היום צמוד למדד תשומות בנייה, כלומר ככל והמדד ישקף באמת את העליות, וככל והמדד יתעדכן כלפי מעלה אז ההשפעה תהיה חיובית עבורנו.  יש צורך לשקף נכון, ואם יהיה שיקוף נכון של העלויות, התרומה לאלקטרה תהיה גדולה מאוד".

המודל של הלמ"ס משקף את המציאות בשטח?

"אני חושב שכרגע לא משקף, הם עשו עדכון, שזה יותר טוב מהעבר, אבל אני חושב שהם עובדים על תיקון יותר רחב ונכון".

אתם יכולים להנות מהעלייה במדד בגלל שאתם יותר קבלנים, בפרויקטים המחיר נקבע מראש?

"הפרויקטים הם צמודים למדד. לכן את נסתכל לדוגמה בשדה דב למשל, זכינו ב-1.6 מיליון ליח"ד לעומת הסיבוב הראשון שזכו ב-1 מיליון יותר. זה לא הולך לרווח ההפרש הזה, זה ילך להתייקרויות בעלויות בנייה, להתייקרויות בעלויות מימון (מי שעשה את התוכניות הראשונות שלא לקח בחשבון שהריבית לא תרד, אנחנו לוקחים בחשבון שהריבית תשאר גבוהה לאורך זמן), ובנוסף תלך אולי לירידת מחירים בשדה דב. ההפרש הזה למעשה מאפשר לנו מצד אחד להמשיך ולהרוויח 15-20% ביזמות בשדה דב, אבל מצד שני קנינו קרקע במיליון שקל יותר זול מאשר הסיבוב הראשון קנה"

רכישות נוספות על פרק?

"נמשיך לקנות, אבל מה שמתאים לנו. בדרך כלל לא קונים 100%, קונים 51% ורצים עם הבעלים הקודמים 5-6 שנים ומשלבים בהדרגה".

יש לכם הרבה זרועות, איך תמשיכו להציף ערך למשקיעים?

"הצלחה צריכה להימדד לאורך זמן. רואים חברות שהן בשיא אבל שנתיים לפני לא היו וכנראה בעוד שנתיים לא יהיו. אני מסיים כאן תכף 20 שנה, 80 רבעונים, אנחנו צומחים בעקביות מרבעון לרבעון. אנחנו מייצרים ערך כחברת צמיחה מרוויחה שמחלקת דיבידנדים. מצד אחד אנחנו לא יוצאים ממעגל ה"לייף סייקל"  מצד שני מתרחבים גאוגרפית ויודעים לזהות מנועי צמיחה חדשים, אני חושב שזה מה שמייצר ערך".

יש לכם זרוע מסוימת שתוכלו להציף בעתיד בבורסה?

"על פי חוק הריכוזיות אני לא יכול להנפיק בישראל, אבל כן יכולים בחו"ל. יכול להיות שנשקול להנפיק את אלקטרה ארה"ב בעתיד".