איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות עלו בכ-14% לכ-3.4 מיליארד שקל; ה-EBITDA ירד ב-3%

צבר העבודות של אלקטרה צמח ל-38.3 מיליארד ש"ח על אף אתגרי המלחמה, הכנסות הקבוצה עלו ב-14.2% והסתכמו ב-3.4 מיליארד שקל; לדברי המנכ"ל איתמר דויטשר - התוצאות משקפות את ההתאוששות ההדרגתית בענפי התשתיות והבניה בישראל

מנדי הניג |

אלקטרה מדווחת על תוצואתיה הכספיות לרבעון הראשון המראות עליה בהכנסות ובצבר העבודות אבל ירידה קלה בשורה התחתונה. הקבוצה פועלת בחמישה מגזרים: פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ובחו"ל, הפעלה, שירות ואחזקה, פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום וזכיינות אלקטרה קוראת למודל הזה "מחזור החיים" (Life Cycle) מה שמאפשר לקבוצה להיות מעורבת מייזום נכסי הנדל"ן ועד להפעלתם ותחזוקתם.

ההכנסות הסתכמו בכ-3.4 מיליארד שקל, עלייה של 14.2% לעומת כ-3 מיליארד שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. הגידול נובע מעלייה בהכנסות ממגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, מגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, וכן מאיחוד ראשון של חברה שנרכשה בארה"ב.

הרווח הגולמי עלה ב-10.2% לכ-237 מיליון שקל, לעומת כ-215 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הודות לגידול בהיקף הפעילות במגזרי הפרויקטים, ההפעלה והשירות, וכן בפעילות בחו"ל, בעיקר בארה"ב. הרווח הנקי הסתכם בכ-66 מיליון שקל, לעומת כ-71 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024, כאשר אשתקד כלל הרווח רווח הון של כ-10 מיליון שקל (לאחר מס) ממכירת זכיין במעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. בנטרול רווח זה, הרווח הנקי אשתקד עמד על כ-61 מיליון שקל, כך שהרבעון הנוכחי משקף עלייה של כ-8% ברווח הנקי. ה-EBITDA הסתכם בכ-223 מיליון שקל, לעומת כ-230 מיליון שקל ברבעון המקביל.

צבר העבודות של הקבוצה נכון לסוף הרבעון עלה לכ-38.3 מיליארד שקל, לעומת כ-37.3 מיליארד שקל בסוף 2024. ההון העצמי של החברה הסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל, לעומת כ-2.3 מיליארד שקל בסוף 2024, ואמצעים נזילים, הכוללים מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר, עמדו על כ-959 מיליון שקל.

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה, ציין כי התוצאות משקפות התאוששות הדרגתית בענפי התשתיות והבנייה בישראל,  אבל עדיין נשאר זהיר: "תוצאות הרבעון משקפות את המשך מגמת ההתאוששות ההדרגתית בענפי התשתיות והבנייה במשק הישראלי. התאוששות זו באה לידי ביטוי ברבעון זה, בעיקר בפעילות הקבוצה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות ובמגזר הנדל"ן בייזום, עליהם השפיעה המלחמה אשתקד. אולם, לצד זאת, אנו חשים, כי ארועי המלחמה עדיין משפיעים על פעילותה של הקבוצה ברמה היומיומית." לדבריו, הקבוצה ממשיכה ליישם אסטרטגיה ארוכת טווח המבוססת על גמישות ניהולית, תפעולית ופיננסית, תוך הרחבת פעילות בחו"ל והשקעה בנישות מתפתחות כגון חוות שרתים ותשתיות בריאות.

המנכ"ל מנה כמה מהאירועים הבולטים שאירעו לאחרונה כחלק מפעילות הקבוצה, "חתמנו על הסכם למכירת מניות הזכיין בפרויקט קריית הממשלה בנתניה. הסכם זה יניב לנו ברבעון הבא רווח הון, לפני מס, בסך של כ-16 מש"ח לצד הקטנת החוב הפיננסי של הקבוצה בכ-280 מיליון ש"ח. עיסקה זו הינה חוליה נוספת בשרשרת העיסקאות שאנו מבצעים במגזר הזכיינות, להשבחת פרויקטים ומימושם באופן המניב לחברה תזרימי מזומנים ורווחים, בדומה לעיסקה למכירת מתחם בר אילן ברבעון הראשון בשנת 2024.

"בשבוע שעבר ביצענו רכישה משמעותית נוספת של 51% ממניות קבוצת התשתיות והתעשייה טר-ארמה, שתאפשר לנו להעמיק את פעילות אלקטרה בתחומים אלה, ותעשיר את יכולות אלקטרה להתמודד במכרזים מורכבים בתחומי התשתיות והתעשיה הטרומית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אנחנו מעריכים, כי כחלק מהשלכות המלחמה, בשנים הקרובות צפויה קפיצה משמעותית בפרויקטים לתשתיות ולמגורים בישראל, לאור צרכים שנוצרו ועיכובים בקצב ההוצאה לפועל של פרויקטים. אלקטרה צפויה להוות שחקנית מרכזית בביצוע ותפעול פרויקטים אלה.

"במסגרת פעילותינו בחו"ל, אנחנו ממשיכים להרחיב ולבסס את מיצובה של אלקטרה ארה"ב כאחת מהחברות הבולטות בתחומה באזור ניו-יורק, ובמהלך הרבעון רכשנו את חברת PJ Mechanical המסייעת לנו להרחיב את סל הפתרונות שלנו בשוק זה.

"יישום האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו - ליזום, להקים ולתפעל פרויקטים - המבוססת על מספר רגליים עסקיות, מקנה לנו את הגמישות הניהולית, התפעולית והפיננסית לאורך השנים, ומאפשרת לנו להציג לאורך זמן צמיחה ורווחיות, עם צבר עבודות שגדל בעקביות, ומתקרב כיום ל-40 מיליארד ש"ח."


תוצאות המגזרים לרבעון הראשון:

ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלה בכ-23.8% לכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.3 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הגידול נובע מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום בכל החברות הכלולות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר עלה בכ-20% לכ-12 מיליון שקל, בהשוואה לכ-10 מיליון שקל בשנה הקודמת. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הפעילות.

במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות ברבעון לכ-775 מיליון שקל, בהשוואה לכ-755 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בהיקפי הפעילות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-13.5% לכ-67 מיליון שקל, בהשוואה לכ-59 מיליון שקל ברבעון המקביל.

במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות ברבעון בכ-20.8% לכ-604 מיליון שקל, לעומת כ-500 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מאיחוד לראשונה של חברה בארה"ב שנרכשה במהלך הרבעון, בקיזוז ירידה בהכנסות באירופה. הרווח התפעולי במגזר עלה בכ-57% לכ-11 מיליון שקל, לעומת כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מגידול בפעילות בארה"ב.

במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ההכנסות ברבעון עלו בכ-19.4% לכ-166 מיליון שקל, בהשוואה לכ-139 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול נובע מעלייה בהיקפי הביצוע ברבעון. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם לכ-12 מיליון שקל, בהשוואה לכ-27 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. יצוין כי ברבעון המקביל אשתקד נרשמו רווחים במסגרת ישות המטופלת לפי שיטת השווי המאזני הפועלת ברוסיה, לאור סיום אחד השלבים בפרויקט וקבלת כספים עבורו.

במגזר הזכיינות ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-293 שקל, לעומת כ-334 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע מירידה בהכנסות פעילות התחבורה הציבורית של אלקטרה אפיקים לאור סיום אחד מהאשכולות. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם לכ-11 מיליון שקל, לעומת כ-28 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. יצוין כי ברבעון המקביל אשתקד נרשם רווח לפני מס בסך של כ-13 מיליון שקל ממכירת ההחזקה בזכיין פרויקט מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן, ובנטרולו היו רווחי המגזר אשתקד מסתכמים בכ-15 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.