רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -11.93%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

• כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
• ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.07%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יום המסחר האחרון לשבוע נפתח במגמה מעורבת ועובר מהר לירידות - ת״א 35 מאבד 0.7% בעוד ת״א 90 יורד גם הוא בשיעור של 0.2%.

בהסתכלות על המגזר הפיננסי - מדד הבנקים מאבד 2% בעוד בת״א ביטוח נרשמת יציבות יחסית כשהמדד יורד כ-0.5%. 

בנדל״ן התמונה מעורבת כעת - ת״א נדל״ן מוסיף 0.2% לעומתו ת״א בניה יורד בכ-0.3%.

חייבים להתייחס לתוצאות של ענקית השבבים כי בשלב הזה ההשפעה שלה מורגשת כל הדרך מהמזרח הרחוק ועד אלינו. השוק סגר מעורב אתמול כשמי שתמכו בו היו בעיקר המניות הדואליות וליתר דיוק קמטק קמטק 0.98%   , נובה נובה 1.93%   וטאואר טאואר -0.76%   שעזרו לת״א-35 להישאר בירוק. בלעדיהן, גם מדד הדגל היה כנראה מצטרף לירידות של ת״א-90 שנלחץ בידי מניות הנדל״ן וחברות הביטוח. וזה הזמן לזכור שהכיוון של מניות השבבים הישראליות לא נקבע רק כאן הוא מתחיל רחוק, באסיה ובארה״ב כשהבוקר הדוחות של TSMC מוסיפים שמן למכונה. ענקית הפאונדרי של השבבים הציגה שיאים עסקיים, קפיצה של 41% בהכנסות שהסתכמו ב-33.1 מיליארד דולר, ורווח נקי של 2.92 דולר למניה גבוה מהתחזיות. שיעור הרווח הגולמי הגיע ל-59.5%, התפעולי ל-50.6% והנקי הסתכם על 45.7%. החברה גם עדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה השנתית שלה לכ-35%, והודיעה כי תגדיל את השקעות ההון לפחות ל־40 מיליארד דולר.  הדוחות האלה הם תזכורת שכל פעם שנדמה לנו שסייקל השבבים מיצה את עצמו יש הפתעה חדשה - TSMC בלב מהפיכת ה-AI: מעלה את התחזיות במעל 30%

אתמול מניות הנדל״ן קיבלו ״ברייקס״. אחרי עליות יפות בשעות הראשונות של יום המסחר התהפכה המגמה, והמדדים עברו לירידות: ת״א נדל״ן סגר בירידה של 1.7%, ות״א בנייה איבד 0.9%. זה קרה זמן קצר אחרי שבנק ישראל פרסם הבהרה כי לא תתקבל החלטת ריבית “מחוץ למניין” כלומר, לא תהיה שום הורדה ספונטנית עד החלטת הריבית הקבועה שתתקיים רק ב-24 בנובמבר.

הנגיד רצה לעצור גל של הערכות על הורדה מיידית בעקבות סיום המלחמה ובמקום לקרוא את המפה - אינפלציה שכבר בתוך היעד, התקררות של הביקושים ושוק עבודה חזק - הוא העדיף להפריך כל הערכה שהוא יגלה אומץ.

אבל כנראה שהנגיד לא היה צריך באמת להפריך צעד ספונטני ״מחוץ למניין״ אף אחד לא באמת חשב שתהיה הפחתה כזו. אף פעם מעולם לא בוצעה בישראל הורדת ריבית “מחוץ למניין”, אם כבר זה הגיע לכיוון השני עם העלאה כצעד ריסון חריג ב-2002 אז הנגיד דוד קליין הקפיץ את הריבית במכה אחת של 1.5% (לרמה של 7.1%) גם סטנלי פישר, בשיא המשבר של 2009, פעל רק בתוך מועדי ההחלטות. לכן עצם ההודעה נראית יותר כתגובה ללחץ חיצוני מאשר לציפייה אמיתית.

• השבבים משכו למעלה, חברות הביטוח למטה - נעילה מעורבת בת"א
• השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במובן מסוים, הנגיד רק חיזק את התחושה שהוא מנותק. השוק כבר מתמחר שתי הפחתות ריבית עד סוף השנה, ומסתכל סביב ורואה מציאות שונה מזו שבבנק ישראל מתעקשים לראות: אינפלציה שכבר בתוך היעד, ירידה במחירי הדירות, ביקוש קטן לאשראי וביקושים צרכניים שמצטננים. בשלב הזה, המשק לא צריך עוד "הבהרות" הוא צריך הקלה. ואם הנגיד ימתין עד נובמבר רק כדי לא להיראות לחוץ, הוא עלול למצוא את עצמו מגיב בדיעבד למציאות שכבר הקדימה אותו.