עידן וולס
צילום: שלומי יוסף
דוחות

דלק קבוצה: הרווח המתואם עלה ב-17%, ההכנסות זינקו ב-30% ל-3.8 מיליארד שקל

מציגה זינוק בפעילות הייצור, עלייה דו-ספרתית ברווחיות ותשואת דיבידנד מרשימה של 10.7% — קבוצת דלק פותחת את השנה עם תוצאות שיא, גם המניה מטפסת בכ-65% בשנה החולפת

מנדי הניג | (5)
נושאים בכתבה דלק קבוצה

התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של קבוצת דלק דלק קבוצה -1.91%  מצביעות על צמיחה משמעותית בהכנסות וברווחיות. ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-3.8 מיליארד שקל, עלייה של 900 מיליון שקל בהכנסות בשיעור של כ-30% לעומת 2.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDAX זינק גם הוא ב-63% ל-3.14 מיליארד שקל, בהשוואה ל-1.93 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. 

במהלך החודש האחרון עלתה מניית הקבוצה בכ-6% והשלימה עלייה של 32% מתחילת השנה. דלק קבוצה מציגה תשואה מרשימה של 64% ב-12 החודשים האחרונים. היא נסחרת לפי שווי השוק של כ-11.2 מיליארד שקל, כשהמניה נסחרת סביב מכפיל רווח של כ-9, לפי הרווח המתואם עליה דווחה.

הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בכ-315 מיליון שקל – עלייה של כ-17% לעומת רווח בסך של כ-269 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח עמד על כ-10 מיליון שקל.

דלק מדווחת כי גם הפקת הגז ממאגר לוויתן גדלה בכ-12%, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והסתכמה בכ-2.9 BCM. כמו כן, במהלך הרבעון נמכרו כ-237 אלף חביות קונדנסט, לעומת כ-52 אלף חביות בתקופה המקבילה אשתקד.

התפוקה היומית הממוצעת ברבעון הראשון עמדה על 127.4 אלף שווה ערך חביות נפט ליום (KBoe/d), לעומת 58.7 אלף שווה ערך חביות נפט ליום (KBoe/d) בתקופה המקבילה בשנת 2024. סך כל התפוקה בתקופת הדוח הסתכמה לכ-11 מיליון שווה ערך חביות נפט לעומת כ-5.3 מיליון שווה ערך חביות נפט בתקופה המקבילה אשתקד.

עלות ההפקה הממוצעת לחבית ירדה בתקופת הדוח, ועמדה על סך של כ-16.5 דולר, לעומת כ-22.9 דולר לחבית בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול המשמעותי בהפקה של איתקה לצד הקיטון בעלות ליחידה נבע כתוצאה מהשלמת העסקה לצירוף עסקים בין פעילות איתקה ל- Eni UK בים הצפוני.

ההפקה היומית הממוצעת של איתקה זינקה ברבעון הראשון ועמדה על כ-127.4 אלף שווה ערך חביות נפט ליום, כאן יש להזכיר את ההודעה של איתקה מאתמול על הגדלת ההחזקה בשדה הגז במדף הבריטי ל-85%, איתקה מרחיבה את שליטתה ב-Cygnus עם רכישת 46.25% תמורת 116 מיליון פאונד ומחזקת את המעמד שלה בשוק האנרגטי הבריטי. - איתקה מגדילה החזקה ל-85% בשדה הגז Cygnus במדף הבריטי. העסקאות להגדלת הזכויות במאגרים Seagull ו- Cygnus הם חלק מהאסטרטגיה של איתקה להגדיל את כושר הייצור וההפקה שלה מנכסיה בים הצפוני.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במהלך הרבעון הכריזו ניו-מד ואיתקה על חלוקות דיבידנד בסך כולל של 260 מיליון דולר. חלק הקבוצה כ-137 מיליון דולר. עם פרסום הדו"חות הכספיים הכריז דירקטוריון קבוצת דלק על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של 250 מיליון ש"ח. סך החלוקות שבוצעו לבעלי המניות ב-12 החודשים האחרונים משקפות למניית דלק תשואת דיבידנד של כ-10.7% - לא כולל החלוקה עליה הכריזה הקבוצה עם פרסום הדוחות.

לצד התוצאות המרשימות חשוב לציין שדלק פועלת בענף תנודתי שחשוף ללא מעט סיכונים גיאו-פוליטיים וכלכליים. ירידה במחירי הנפט והגז בגלל האטה כלכלית גלובלית, שינויים ברגולציה סביבתית או עודף היצע, יכולים לפגוע ברווחיות ובתזרימי המזומנים של הקבוצה. גם ההחזקות באיתקה ובניו-מד חשופות לתנודות מטבע, ורמת החוב הפיננסי נטו של הקבוצה שעמדה על 2.4 מיליארד שקל בסוף הרבעון עשויה להגביל אותה מימונית.


עידן וולס, מנכ"ל קבוצת דלק מסר: 

 "קבוצת דלק פותחת את שנת 2025 עם הכנסות שיא ונתונים פיננסיים חזקים במיוחד: הכנסות של כ-3.8 מיליארד שקל, EBITDAX של 3.1 מיליארד שקל, דיבידנדים בסך של כ-260 מיליון דולר שהוכרזו על ידי החברות הבנות במהלך הרבעון, ותשואת דיבידנד הגבוהה במדד ת"א 35 – כ-10.7%. תוצאות הרבעון הראשון ממחישות בצורה ברורה את החשיבות של המהלך האסטרטגי שביצענו למיזוג הפעילות של איתקה ושל Eni בים הצפוני, שהביא ברבעון הראשון לזינוק בהכנסות וב-EBITDAX ולקפיצה חדה בהיקף ההפקה היומית של איתקה, לצד ירידה ניכרת בעלויות ההפקה." 

"גם בפעילות האנרגיה בישראל נרשמה מגמה חיובית ברבעון עם גידול בהכנסות, ב-EBITDAX ובמכירה של גז טבעי וקונדנסט. אנו פועלים להשלים את העסקה האסטרטגית שלנו להשקעה בישראכרט כבר ברבעון הנוכחי, בכפוף להשלמת התנאים המתלים, ומצויים בישורת האחרונה של קבלת האישורים. אנו ממשיכים להוריד את המינוף לצד שמירה על רמות החוב הפיננסי נטו, ועל גמישות פיננסית מירבית, תוך התמקדות בהמשך יצירת ערך לבעלי המניות על בסיס כלל נכסי הקבוצה בישראל ובעולם."

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 21/05/2025 22:43
    הגב לתגובה זו
    מניה שהיתה טובה כלמהדרך בטח מי שנכנס בקורונה ... מניה שבקלות אפשר לראות אותה בשער 1000
  • 4.
    מהרו להצטרף ותזכו גם אתם לקבל דיבידנד (ל"ת)
    אנונימי 21/05/2025 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אצלי דלק קבוצה וניו מד מניות מובילות הדירה כבר בדרך (ל"ת)
    אנונימי 21/05/2025 11:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אסף 21/05/2025 11:07
    הגב לתגובה זו
    גם בשער 15K 25K וכן הלאה הזהירו אותנו מדלק בכל מיני הזהרות אבל מי נכנס אחרי הצניחה המוגזמת בזמן מגפת הקורונה כבר עשה יותר מ1000% אחוז כן יותר מ1000 אחוז! על כספו.
  • 1.
    מכונה להדפסת כסף נקודה (ל"ת)
    משה ראשלצ 21/05/2025 10:22
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.