איתקה
צילום: איתקה

איתקה מגדילה החזקה ל-85% בשדה הגז Cygnus במדף הבריטי

מרחיבה שליטה ב-Cygnus עם רכישת 46.25% תמורת 116 מיליון פאונד ומחזקת את המעמד שלה בשוק האנרגיה הבריטי

מנדי הניג | (9)

איתקה Ithaca Energy -4.5%   מקבוצת דלק, הודיעה על עסקה אסטרטגית שתגדיל את אחזקתה בשדה הגז Cygnus ל-85%, מדובר על שדה הגז הגדול מסוגו במדף הבריטי. החברה חתמה על הסכם לרכישת 46.25% נוספים בשדה מחברת ספיריט אנרג'י תמורת 116 מיליון פאונד (כ-154 מיליון דולר). העסקה, שממתינה לאישור הרשות הרגולטורית לים הצפוני (NSTA), ממצבת את איתקה כשחקנית מרכזית בביטחון האנרגטי של בריטניה ומתכתבת עם אסטרטגיית הצמיחה של איתקה.

איתקה הונפקה בבורסת לונדון בנובמבר 2022. הבחירה להנפיק דווקא בלונדון לא הייתה מקרית: לונדון ידועה כמרכז פיננסי עולמי עם נוכחות משמעותית של חברות אנרגיה, במיוחד כאלו הפועלות בים הצפוני. אפשר גם להגיד שהמשקיעים הבריטיים נותנים הערכות שווי נדיבות יחסית לחברות מתחום האנגריה וזה בגלל שהשוק הבריטי מבין טוב בתעשיית האנרגיה. ההנפקה העניקה לאיתקה שווי ראשוני של כ-2.45 מיליארד פאונד, נמוך מהציפיות המוקדמות של עד 3.1 מיליארד פאונד, אבל עדיין זו הייתה ההנפקה הגדולה ביותר בלונדון באותה השנה. ההנפקה עזרה גם לדלק שהייתה קרוב לקריסה בעקבות משבר הנפט שפרץ אחרי הקורונה ב-2020, לצמצם את חובותיה שהסתכמו ביוני 2022 בכ-3.8 מיליארד שקל. הכסף שגויס, כ-288 מיליון פאונד, שימש בעיקר לפירעון חובות, תוך תמיכה בהמשך צמיחתה של איתקה.

העסקה המדוברת, שממתינה לאישור הרשות הרגולטורית לים הצפוני (NSTA), תוסיף לאיתקה 23 מיליון שווה ערך חביות נפט (mmboe) למאגרים בדרגת 2P ותגביר את ההפקה היומית ב-12.5-13.5 אלף שווה ערך חביות נפט עוד השנה. העסקה תתבצע במחיר של פחות מ-7 דולר לשווה ערך חבית. שזה מחיר אטרקטיבי מאוד עבור שדה מפיק שאיתקה כבר מפעילה ומכירה לעומק. והרכישה תחזק את תמהיל ההפקה של איתקה ותוסיף לו יותר דגש מהגז הטבעי.

שדה Cygnus שממוקם בדרום הים הצפוני (בלוקים 44/11a, 44/11b, 44/12a, בעומק של 15-25 מטר), הוא עמוד תווך בביטחון האנרגטי של בריטניה. מאז תחילת ההפקה ב-2016, השדה מפיק גז מ-11 בארות פעילות, כאשר שלוש בארות נוספות אושרו לקידוח. שתיים מהן צפויות להיקדח ברבעון השני של 2025, עם הפקה מתוכננת לחציון השני של 2025 ולחציון הראשון של 2026, באמצעות אסדת Valaris Norway.


יניב פרידמן, יו"ר החברה, אמר: "העסקה עליה חתמנו היום עם Spirit Energy מספקת לנו אחזקה נוספת בנכס גז מניב, איכותי ובעל שולי רווח גבוהים, שאנו מכירים לעומק בזכות תפקידנו כמפעילים. עסקה זו מגיעה בעקבות העסקה עם Japex (Seagull) שהוכרזה רק לפני חודשיים, ומהווה דוגמה נוספת לאסטרטגיית הצמיחה שלנו. על ידי הגדלת החזקתנו בפרויקט Cygnus אנו מוסיפים מאגרים ונכסים מפיקים נוספים לפורטפוליו שלנו, בוולואציה אטרקטיבית שעונה על כל קריטריוני ההשקעה שלנו – מבלי להוסיף מורכבות. אנו רואים גם פוטנציאל משמעותי לאפסייד נוסף באמצעות קידוחים משלימים נוספים מעבר לשלושת הקידוחים המאושרים הבאים. זהו סוג העסקאות שאנחנו אוהבים."


תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יעקביעכב (ל"ת)
    רונןב 20/05/2025 22:36
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רונןב 20/05/2025 22:26
    הגב לתגובה זו
    ואם נחזור לטראמפ הוא מוביל מהלך לעצירת פיתוח פרויקט אנרגית הרוח הגדול מול ניויורק כחלק מהמדיניות שלו להגברת חיפושי הנפט והגז באמריקה ויצואם לאירופה. נראה שמהלך זה יעקב פרויקטים של אנרגיה מתחדשת לפחות עד לסיום הקדנציה שלו 2029 ואז אם הדמוקרטים יעלו לשילטון הם יחזרו לקדם את האנרגיה הירוקה שהייתה בבת עינו של ביידן.
  • 7.
    רונןב 20/05/2025 22:25
    הגב לתגובה זו
    בתקופה הקרובה נמשיך לחוות טלטלות חדות בסקטור אך גם למאמינים הגדולים באנרגיה המתחדשת ובמיוחד בבריטניה ברור שלא יהיה תחליף מוחלט לאנרגיה הפוסילית גם בשנת 2050. פרויקטים רבים של אנרגיה מתחדשת ובדגש על אנרגיית הרוח נעצרו בשלב התכנונים ולא מעט מהם בוטלו בשל עליית האינפלציה והריבית שהפכו פרויקטים אלו לפחות כדאיים.
  • 6.
    רונןב 20/05/2025 22:22
    הגב לתגובה זו
    לא ברור אם אכן ההיטל יוקטן או יקוצר אך כבר כעת מתחילים לראות התחלה של התאוששות במניות של החברות שפועלות בים הצפוני הבריטי. גם איתקה התאוששה מנפילה למחיר של 94 פני בנובמבר 2024 ועלתה עד 165 פני במרץ השנה כאשר תעלולי טראמפ וירידת מחירי הנפט הובילו לתיקון העליה ולמחיר 128.8 היום.
  • 5.
    רונןב 20/05/2025 22:21
    הגב לתגובה זו
    כתוצאה מכך כל הסקטור התמוטט חדות. ההיטל מתוכנן להמשך עד 2030 אך חברות רבות החליטו שלא לפתח שדות שהתגלו בשל חוסר כדאיות בשל ההיטל. כתוצאה מכך מתחיל להיווצר לחץ בבריטניה לשקול מחדש את נושא ההיטל שכן מתחיל להיווצר מחסור עתידי בגז דבר שיצריך חידוש יבוא יקר.
  • 4.
    רונןב 20/05/2025 22:20
    הגב לתגובה זו
    מאז ההנפקה איתקה ירדה יותר מ 50%. הירידה לא הייתה נחלת איתקה בלבד. ההנפקה הייתה בשיאו של גל אדיר של עליית מחירים עם פרוץ מלחמת אוקריאנה. כל חברות האנרגיה נהנו מעליית המחירים אך מכיוון שהן התפתו לעלות את מחירי הגז במאות אחוזים ממשלת אנגליה התערבה והטילה מס בדומה להיטל ששינסקי כך שבנוסף למס הרגיל המס הועלה לכ 75% מהרווחים.
  • 3.
    אנונימי 20/05/2025 20:52
    הגב לתגובה זו
    אני אישית מחפש להוסיף כל ירידה לצורך עלייה.הכסף הגדול זה בלוויתן ובמטרת הנפט שיש מתחת יום יבוא והמקדח של שברון יגיע
  • 2.
    מנחם 20/05/2025 19:10
    הגב לתגובה זו
    מספיק להסתכל בגרפים ולהבין שהשוק הבריטי ממש לא פירגן לאיתקה. עד היום מניית איתקה לא הגיעה למחיר שבו הונפקה. לא ברור מה קרה שם אחרי ההנפקה אבל טוב זה לא עשה לדלק
  • 1.
    קנייה טובה עיסקה טובה עם תזרים מידי (ל"ת)
    עושה חשבון 20/05/2025 17:02
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.