אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל
צילום: נטלי קדוש

למה מגזר האשלג של איי.סי.אל מאכזב ומתי הוא יתאושש?

איך זה שמחיר האשלג עלה ב-5% ברבעון, אבל מכירות האשלג של איי.סי.אל ירדו ב-4% לעומת רבעון קודם, מתי צפויה התאוששות המגזר, מה משפיע על מחירי הברום והפוספט של איי.סי.אל ובאיזה מגזר הפוטנציאל הכי גדול?

איי.סי.אל איי.סי.אל -1.83%   סיימה את הרבעון הראשון של 2025 עם ירידה של 16.5% ברווח הנקי לרמה של 91 מיליון דולר, על אף שהכנסות החברה צמחו בכ-2% והסתכמו בכ-1.77 מיליארד דולר. מאחורי התמונה הכללית עומדת דינמיקה מעניינת במגזר האשלג, שמתחיל להפגין סימני התאוששות לאחר תקופה ארוכה של חולשה בשוק. מחירי האשלג, שצנחו לאורך מרבית 2023 ותחילת 2024, החלו לעלות כבר ברבעון הרביעי של השנה שעברה, והמשיכו לעלות בשיעור של כ-5% נוספים גם ברבעון הראשון של 2025. המומנטום החיובי הזה נמשך גם לתוך הרבעון השני, ומעיד על שינוי כיוון בשוק.


אלא שמה שמתבטא בעלייה במחירי השוק, עדיין לא ניכר בדוחות - בעוד מחירי האשלג עלו כאמור ב-5% ברבעון, מכירות האשלג של איי.סי.אל דווקא ירדו ב-4% ל-405 מיליון דולר לעומת 422 מיליון דולר ברבעון הקודם, כשלצד זאת גם כמות האשלג שנמכרה עלתה ל-1.103 מיליון טון. החברה מחויבת בימים אלו להשלים חוזים שנחתמו בעבר מול לקוחות מרכזיים בסין ובהודו, אשר כוללים מחירים הנמוכים משמעותית ממחירי השוק הנוכחיים. מדובר בכ-150 אלף טון אשלג שיימכרו במהלך הרבעון השני בתנאים הישנים, דבר שמעכב את התרגום של מגמת העלייה במחירים לתוצאות הפיננסיות. רק עם סיום ההתחייבויות הקיימות, החל מהרבעון השלישי, תוכל החברה להתחיל לראות שיפור ממשי ברווחיות מגזר האשלג.


העלייה הנוכחית במחירים לא נובעת מאירוע נקודתי, אלא ממספר תהליכים מבניים שמתכנסים יחד: מצד אחד, צמצום הייצוא מבלרוס עליו דווח בסוף 2024. מצד שני, לא נרשמת כיום כניסה של קיבולת ייצור משמעותית מצד שחקנים נוספים, כך שהשוק פועל כיום עם תקרת היצע קשיחה יחסית. נוסף על כך, הסנטימנט בשוקי הקצה משתפר, בעיקר בקרב חקלאים בדרום אמריקה ובמזרח אסיה, מה שתומך בהתייצבות הביקוש.


ברבעון הראשון הסתכמו מכירות מגזר האשלג ב-405 מיליון דולר, ירידה של 5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד וירידה של 4% לעומת הרבעון הקודם. הרווח התפעולי של המגזר ירד ב-10% ל-56 מיליון דולר, בעיקר בשל ירידה של 7% במחיר המכירה הממוצע לטון. יחד עם זאת, העלייה הכמותית במכירות, בעיקר לברזיל ולסין, קיזזה חלק מהפגיעה, כמו גם ירידה משמעותית בעלויות ההובלה הבינלאומית, במיוחד לברזיל וארה"ב. במקביל, החברה אשררה את התחזית למכירת 4.5 עד 4.7 מיליון טון אשלג בשנה כולה, תוך הסתמכות על התייצבות השוק במחצית השנייה.


לצד זאת, ולמרות התוצאות המהוססות, החברה שמרה על תחזית ה-EBITDA לשנת 2025 בתחום המוצרים המיוחדים (ללא אשלג), בטווח של 950 מיליון דולר עד 1.15 מיליארד דולר. התזרים החופשי ברבעון הראשון היה שלילי, תוצאה של עונתיות, השקעות הון גבוהות יחסית ועלייה בסעיף החייבים, אך אלה פערים צפויים מבחינה עונתית. השנה החברה צפויה להציג תזרים חיובי של מאות מיליוני דולרים, עם חזרה לאיזון ושיפור בגבייה.


מגזר הפוספט חוזר למרכז

בניגוד למגזר האשלג, מגזר הפוספט ממשיך להציג צמיחה יציבה. ההכנסות מהמגזר עלו ב-3% לרמה של 573 מיליון דולר, כאשר הרווח התפעולי צמח ב-8% ל-91 מיליון דולר. עיקר התרומה הגיעה מדשני פוספט, תחום עליו השפיעה מגבלת ייצוא משמעותית מצד סין, מה שהביא לעלייה במחירים העולמיים. למעשה, דווקא המוצר הפשוט - דשני הפוספט - הוא זה שהניע את הרווחיות במגזר זה, ולאו דווקא הפתרונות המיוחדים והמתקדמים, מה שמדגיש את חשיבותם של כוחות השוק הגלובליים גם באזורים שבהם לאיי.סי.אל יתרונות תפעוליים.


יחד עם זאת, בתוך מגזר הפוספט קיימת שונות. בעוד דשני הפוספט נהנים מביקוש גבוה ומחירים תומכים, המוצרים המיוחדים, כגון תוספים למזון, חומרים לציפוי סוללות רכב חשמלי ועוד, מתמודדים עם לחצים תחרותיים, במיוחד על רקע עודף קיבולת שנבנתה בשנים האחרונות, בין היתר לקראת גידול בביקוש הסוללות שטרם התממש במלואו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


בתחום הברום - ירידה ברווחיות תמורת חדירה

גם מגזר הברום רשם ברבעון הראשון שיפור קל בהכנסות ובכמויות המכירה, אך בשנים האחרונות החברה בחרה להעדיף אסטרטגיית חדירה לשווקים חדשים על פני שמירה על רמת מחירים גבוהה.


ברקע עומדת ההאטה המתמשכת בביקושים ממגזרי האלקטרוניקה והבנייה, במיוחד במוצרי צריכה כמו מסכים, מחשבים וטלוויזיות, שצמחו בצורה חריגה בתקופת הקורונה וכעת מתייצבים או אף יורדים. החברה, כמי שמובילה את תחום הברום ברמה הגלובלית, רואה בעצמה שחקן שמחזיק את שיווי המשקל בין מחירים לנפח, ובחרה ברבעון זה למקסם נתח שוק. ההשפעה על הרווחיות בטווח הקצר ברורה, כשלפי ההערכות תוצאות המגזר היו יכולות להיות כפולות אם החברה לא הייתה מגדילה את הנפח, אך מדובר בהחלטה אסטרטגית שנועדה לבסס את עמדת ההובלה שלה בתחום לטווח הארוך.


מוצרים מיוחדים: מוקד הצמיחה העתידי

המגזר שבו החברה מזהה את הפוטנציאל הצרכני והאסטרטגי הגדול ביותר הוא תחום הפתרונות המיוחדים לחקלאות, תחום שבו לא מדובר עוד במכירת חומרי גלם, אלא בפיתוח תכשירים, פורמולציות ופתרונות ממוקדים לחקלאים.


זהו שוק שדורש השקעה רבה בהכשרה, חינוך והפצה, אך גם מאפשר בידול, תמחור גבוה יותר ויצירת נאמנות לקוח. איי.סי.אל מיישמת אסטרטגיה של התרחבות באמצעות רכישות: ב-2024 רכשה את Custom Ag Formulators ובאפריל השנה רכשה חברה ביו-חקלאית נוספת. מטרת הרכישות היא להרחיב את סל המוצרים, להעמיק את שרשרת הערך, ולהציע פתרונות ייחודיים לשווקים המתפתחים.


שווי שוק החברה עומד כיום על 29 מיליארד שקל, לאחר שמניית החברה זינקה כ-30% מתחילת השנה והשלימה עלייה של כ-39% ב-12 החודשים האחרון. מכפיל הרווח השנתי המייצג על הכנסות הרבעון הראשון עומד על 22, אך אם הרווחיות תשתפר בהמשך השנה בהתאם לעליית מחירי האשלג נראה את המכפיל יורד במחצית השניה של השנה.  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פשוט מאוד 21/05/2025 13:45
    הגב לתגובה זו
    בתקופה שקיצצו באשלג והמחירים עלו החברה חסרת המזל מפסידה . איפה יש ניהול כזה מוצלח רק במונופול
  • Sassi6 22/05/2025 06:26
    הגב לתגובה זו
    כיל חברה טובה כי מתחילת השנה עלתה ב 30.77% ובששת החודשים האחרונים ב 39.83% ובממוצע כ 6.64% לחודש אז איפה יש ניהול כזה מוצלח שהמניה עולה בממוצע כ 6.64% לחודש בנוסף לדיבידנדים אך ורק בכיל
  • 2.
    עושה חשבון 21/05/2025 13:02
    הגב לתגובה זו
    אפשר לייעל את הוצאות הייצור בתחום האנרגיה . תהליכי ייצור . ייעול המכירות לא חותמים חוזים ארוכי טווח במחירי ריצפה בתחום ההובלה יש הרבה שומנים .
  • 1.
    מוטי 21/05/2025 12:45
    הגב לתגובה זו
    חבל על הזמן
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.