למה מגזר האשלג של איי.סי.אל מאכזב ומתי הוא יתאושש?

איך זה שמחיר האשלג עלה ב-5% ברבעון, אבל מכירות האשלג של איי.סי.אל ירדו ב-4% לעומת רבעון קודם, מתי צפויה התאוששות המגזר, מה משפיע על מחירי הברום והפוספט של איי.סי.אל ובאיזה מגזר הפוטנציאל הכי גדול?

איי.סי.אל איי.סי.אל 1.74%   סיימה את הרבעון הראשון של 2025 עם ירידה של 16.5% ברווח הנקי לרמה של 91 מיליון דולר, על אף שהכנסות החברה צמחו בכ-2% והסתכמו בכ-1.77 מיליארד דולר. מאחורי התמונה הכללית עומדת דינמיקה מעניינת במגזר האשלג, שמתחיל להפגין סימני התאוששות לאחר תקופה ארוכה של חולשה בשוק. מחירי האשלג, שצנחו לאורך מרבית 2023 ותחילת 2024, החלו לעלות כבר ברבעון הרביעי של השנה שעברה, והמשיכו לעלות בשיעור של כ-5% נוספים גם ברבעון הראשון של 2025. המומנטום החיובי הזה נמשך גם לתוך הרבעון השני, ומעיד על שינוי כיוון בשוק.


אלא שמה שמתבטא בעלייה במחירי השוק, עדיין לא ניכר בדוחות - בעוד מחירי האשלג עלו כאמור ב-5% ברבעון, מכירות האשלג של איי.סי.אל דווקא ירדו ב-4% ל-405 מיליון דולר לעומת 422 מיליון דולר ברבעון הקודם, כשלצד זאת גם כמות האשלג שנמכרה עלתה ל-1.103 מיליון טון. החברה מחויבת בימים אלו להשלים חוזים שנחתמו בעבר מול לקוחות מרכזיים בסין ובהודו, אשר כוללים מחירים הנמוכים משמעותית ממחירי השוק הנוכחיים. מדובר בכ-150 אלף טון אשלג שיימכרו במהלך הרבעון השני בתנאים הישנים, דבר שמעכב את התרגום של מגמת העלייה במחירים לתוצאות הפיננסיות. רק עם סיום ההתחייבויות הקיימות, החל מהרבעון השלישי, תוכל החברה להתחיל לראות שיפור ממשי ברווחיות מגזר האשלג.


העלייה הנוכחית במחירים לא נובעת מאירוע נקודתי, אלא ממספר תהליכים מבניים שמתכנסים יחד: מצד אחד, צמצום הייצוא מבלרוס עליו דווח בסוף 2024. מצד שני, לא נרשמת כיום כניסה של קיבולת ייצור משמעותית מצד שחקנים נוספים, כך שהשוק פועל כיום עם תקרת היצע קשיחה יחסית. נוסף על כך, הסנטימנט בשוקי הקצה משתפר, בעיקר בקרב חקלאים בדרום אמריקה ובמזרח אסיה, מה שתומך בהתייצבות הביקוש.


ברבעון הראשון הסתכמו מכירות מגזר האשלג ב-405 מיליון דולר, ירידה של 5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד וירידה של 4% לעומת הרבעון הקודם. הרווח התפעולי של המגזר ירד ב-10% ל-56 מיליון דולר, בעיקר בשל ירידה של 7% במחיר המכירה הממוצע לטון. יחד עם זאת, העלייה הכמותית במכירות, בעיקר לברזיל ולסין, קיזזה חלק מהפגיעה, כמו גם ירידה משמעותית בעלויות ההובלה הבינלאומית, במיוחד לברזיל וארה"ב. במקביל, החברה אשררה את התחזית למכירת 4.5 עד 4.7 מיליון טון אשלג בשנה כולה, תוך הסתמכות על התייצבות השוק במחצית השנייה.


לצד זאת, ולמרות התוצאות המהוססות, החברה שמרה על תחזית ה-EBITDA לשנת 2025 בתחום המוצרים המיוחדים (ללא אשלג), בטווח של 950 מיליון דולר עד 1.15 מיליארד דולר. התזרים החופשי ברבעון הראשון היה שלילי, תוצאה של עונתיות, השקעות הון גבוהות יחסית ועלייה בסעיף החייבים, אך אלה פערים צפויים מבחינה עונתית. השנה החברה צפויה להציג תזרים חיובי של מאות מיליוני דולרים, עם חזרה לאיזון ושיפור בגבייה.


מגזר הפוספט חוזר למרכז

בניגוד למגזר האשלג, מגזר הפוספט ממשיך להציג צמיחה יציבה. ההכנסות מהמגזר עלו ב-3% לרמה של 573 מיליון דולר, כאשר הרווח התפעולי צמח ב-8% ל-91 מיליון דולר. עיקר התרומה הגיעה מדשני פוספט, תחום עליו השפיעה מגבלת ייצוא משמעותית מצד סין, מה שהביא לעלייה במחירים העולמיים. למעשה, דווקא המוצר הפשוט - דשני הפוספט - הוא זה שהניע את הרווחיות במגזר זה, ולאו דווקא הפתרונות המיוחדים והמתקדמים, מה שמדגיש את חשיבותם של כוחות השוק הגלובליים גם באזורים שבהם לאיי.סי.אל יתרונות תפעוליים.


יחד עם זאת, בתוך מגזר הפוספט קיימת שונות. בעוד דשני הפוספט נהנים מביקוש גבוה ומחירים תומכים, המוצרים המיוחדים, כגון תוספים למזון, חומרים לציפוי סוללות רכב חשמלי ועוד, מתמודדים עם לחצים תחרותיים, במיוחד על רקע עודף קיבולת שנבנתה בשנים האחרונות, בין היתר לקראת גידול בביקוש הסוללות שטרם התממש במלואו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


בתחום הברום - ירידה ברווחיות תמורת חדירה

גם מגזר הברום רשם ברבעון הראשון שיפור קל בהכנסות ובכמויות המכירה, אך בשנים האחרונות החברה בחרה להעדיף אסטרטגיית חדירה לשווקים חדשים על פני שמירה על רמת מחירים גבוהה.


ברקע עומדת ההאטה המתמשכת בביקושים ממגזרי האלקטרוניקה והבנייה, במיוחד במוצרי צריכה כמו מסכים, מחשבים וטלוויזיות, שצמחו בצורה חריגה בתקופת הקורונה וכעת מתייצבים או אף יורדים. החברה, כמי שמובילה את תחום הברום ברמה הגלובלית, רואה בעצמה שחקן שמחזיק את שיווי המשקל בין מחירים לנפח, ובחרה ברבעון זה למקסם נתח שוק. ההשפעה על הרווחיות בטווח הקצר ברורה, כשלפי ההערכות תוצאות המגזר היו יכולות להיות כפולות אם החברה לא הייתה מגדילה את הנפח, אך מדובר בהחלטה אסטרטגית שנועדה לבסס את עמדת ההובלה שלה בתחום לטווח הארוך.


מוצרים מיוחדים: מוקד הצמיחה העתידי

המגזר שבו החברה מזהה את הפוטנציאל הצרכני והאסטרטגי הגדול ביותר הוא תחום הפתרונות המיוחדים לחקלאות, תחום שבו לא מדובר עוד במכירת חומרי גלם, אלא בפיתוח תכשירים, פורמולציות ופתרונות ממוקדים לחקלאים.


זהו שוק שדורש השקעה רבה בהכשרה, חינוך והפצה, אך גם מאפשר בידול, תמחור גבוה יותר ויצירת נאמנות לקוח. איי.סי.אל מיישמת אסטרטגיה של התרחבות באמצעות רכישות: ב-2024 רכשה את Custom Ag Formulators ובאפריל השנה רכשה חברה ביו-חקלאית נוספת. מטרת הרכישות היא להרחיב את סל המוצרים, להעמיק את שרשרת הערך, ולהציע פתרונות ייחודיים לשווקים המתפתחים.


שווי שוק החברה עומד כיום על 29 מיליארד שקל, לאחר שמניית החברה זינקה כ-30% מתחילת השנה והשלימה עלייה של כ-39% ב-12 החודשים האחרון. מכפיל הרווח השנתי המייצג על הכנסות הרבעון הראשון עומד על 22, אך אם הרווחיות תשתפר בהמשך השנה בהתאם לעליית מחירי האשלג נראה את המכפיל יורד במחצית השניה של השנה.  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פשוט מאוד 21/05/2025 13:45
    הגב לתגובה זו
    בתקופה שקיצצו באשלג והמחירים עלו החברה חסרת המזל מפסידה . איפה יש ניהול כזה מוצלח רק במונופול
  • Sassi6 22/05/2025 06:26
    הגב לתגובה זו
    כיל חברה טובה כי מתחילת השנה עלתה ב 30.77% ובששת החודשים האחרונים ב 39.83% ובממוצע כ 6.64% לחודש אז איפה יש ניהול כזה מוצלח שהמניה עולה בממוצע כ 6.64% לחודש בנוסף לדיבידנדים אך ורק בכיל
  • 2.
    עושה חשבון 21/05/2025 13:02
    הגב לתגובה זו
    אפשר לייעל את הוצאות הייצור בתחום האנרגיה . תהליכי ייצור . ייעול המכירות לא חותמים חוזים ארוכי טווח במחירי ריצפה בתחום ההובלה יש הרבה שומנים .
  • 1.
    מוטי 21/05/2025 12:45
    הגב לתגובה זו
    חבל על הזמן
חברות הביטוחחברות הביטוח
ניתוח מיוחד

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חברות הביטוח

אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.

כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.

מאחורי הראלי

הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום, כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.

ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.


בנקים
צילום: אילוסטרציה

קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר

ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי

גיא טל |

קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים ובחברת קאטרפילר. 


קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם. 


חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט". 

מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.