רביב צולר מנכל אייסיאל
צילום: ליאת מנדל

איי.סי.אל מזנקת על רקע הפחתת ייצור הדשנים והאשלג בבלרוס

על פי דיווחים בתקשורת העולמית: בלרוס שאחראית על 15%-18% מהיקף ייצור האשלג והדשנים תפחית את היקף היצור לאור עלייה בעלויות השילוח והסנקציות נגדה; איך זה צפוי להשפיע על איי.סי.אל?
רוי שיינמן | (6)

איי.סי.אל  איי.סי.אל -14.78% וחברת האם שלה, החברה לישראל  חברה לישראל -14.24% מתרוממות בבורסה. דיווחים בתקשורת העולמית כי בלרוס תפחית את ייצור הדשנים והאשלג מביאים לזינוק של 8% בשערי המניות. זה יקטין את היצע המכירה של הדשנים והאשלג בעולם ויגרום לכך שהביקושים יתפזרו על פחות יצרניות - מה שיביא לעלייה במחירים וכנראה לעלייה בנתח השוק של איי.סי.אל. לא ברור עדיין בכמה יפחת הייצור בבלרוס, אבל מדובר ביצרנית מובילה בעולם.

על פי הערכות בשוק, הסיבה להפחתת הייצור היא העובדה כי החברה הבלארוסית, שהינה חברה ממשלתית, מפסידה בסביבת המחירים הנוכחית, זאת לאור הסנקציות ועלויות השילוח הגבוהות שלה. בלארוס מהווה כ-15%-18% משוק האשלג העולמי, כך שלהפחתת הייצור עשויה להיות השפעה משמעותית על השוק. נציין גם, כי היום דווח, כי לאחר תקופה ארוכה, מחיר האשלג בברזיל עלה במעט השבוע לאחר חזרת הקונים בשוק. 

זה ממשיך את הקו החיובי בו איי.סי.אל נמצאת כפי שהראו דוחות הרבעון השני - החברה הציגה תחזית חזקה שצופה עד סוף שנת 2024 EBITDA במגזר מוצרים מיוחדים בטווח של 800 מיליון דולר עד 1 מיליארד דולר.

מעבר לכך, החברה מציגה ירידה עקבית בתלות בים המלח, כשבתוך תקופה יחסית קצרה של כמה שנים, הפעילות מים המלח תהווה כשליש מהמחזור בלבד. החברה נסחרת בשווי של כ-21 מיליארד שקל ומכפיל רווח של כ-10 על רווחי השנה הבאה.  

 

רביב צולר: "הכיוון הוא שהכנסות החברה יהיו תלויות פחות בים המלח"

רביב צולר, מנכ"ל החברה הופיע בועידה הכלכלית של ישראל וקיבל את הפרס בשם איי.סי.אל שנבחרה לאחרת החברות המשפיעות ביותר על הכלכלה הישראלית. 
   רביב צולר   (ליאת מנדל)

זה היה לפני ההודעה של החברה הבלרוסית. בדוחות האחרונים דווקא תחום האשלג היה המאכזב ביותר מבין התחומים בהם פועלת החברה, ההכנסות בו הסתכמו ב-422 מיליון דולר (24% מההכנסות) לעומת 582 מיליון דולר (31% מההכנסות) ברבעון המקביל, ירידה של 27%. למרות הירידה זה עדיין תחום משמעותי מאוד בפעילות של איי.סי.אל ואפשר להעריך בשמרנות שנראה אותו חוזר לכיוון שליש מהפעילות של החברה ועולה אפילו יותר מכך. המניה של איי.סי.אל אומנם יורדת בתקופה האחרונה, אך במידה ופעילות האשלג שלה אכן תגדל משמעותית כתוצאה מהאירועים האחרונים, המניה יכולה לשנות כיוון.

מניית איי.סי.אל בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית איי.סי.אל בשנה האחרונה

"חלק גדול מאוכלוסיית המדינה לא מכירים את הסיפור של איי.סי.אל", אמר צולר בוועידה בחודש שעבר, "יזם יהודי חצי משוגע מערבות סיביר שחשב שאפשר להקים תעשיה של משאבים במדינת ישראל, וכמעט מאה שנה עברו ודורות שלמים של עובדים, שהתחילו בתנאים הכי קשים בסדום הקימו תעשיה מפוארת. 5% מאוכלוסיית העולם בעצם מתוחזקת תזונתית על ידי חברת איי.סי.אל. אין דבר יותר טוב מאשר לקום בבוקר בתור חברה שמתעסקת בדבר הכי חשוב לאנושות - הבטחת הביטחון התזונתי.

"החברה במשך השנים הייתה במידה רבה חברה של קמודויטיז - תלויה כמעט באופן מוחלט במחיר האשלג. בעשור האחרון, עשתה צעדים משמעותיים כדי להקטין את התלות. יש לנו עסקים פעילים ביותר מ-30 מדינות ותעשיה שמייצאת ליותר ממאה עשרים מדינות כיום, אנו היצואן המוביל במדינת ישראל בערך 1.5% מהתמ"ג. אנו עוברים שינוי מחברה של קומודיטיז שתלויה במחירים של המשאבים מים המלח והנגב לחברה שמייצרת פתרונות לבעיות קיימות של העולם".

מה זה אומר? 

הפעילויות שלנו היום נעות מביטחון תזונתי עד לעשות את העולם ירוק יותר באמצעות גינות נוי ושטחים ירוקים. באירופה למשל 80% מהשטחים הירוקים: מגרשי הכדורגל, גינות נוי ופארקים, הם של ICL. תחום נוסף הוא תמיכה בחדשנות: חומרים שמונעים והתפוצצות ומאפשרים ייצור מסכים ורכיבי אלקטרוניקה בנפחים הולכים וגדלים.

 

צפי ההכנסות לשנה הבאה הוא כ-28 מיליארד שקלים. כמה מתוך זה יגיע מקומודיטיז וכמה ממוצרים מתקדמים?

"בעבר פעילות האשלג היתה מובילה את ההכנסות שלנו. ברבעון האחרון חטיבת האשלג היא מקום שלישי בהכנסות. מה שמראה את שינוי של החברה וגם את הירידה בתלות בזיכיון ים המלח. החטיבה ירדה מבערך 2/3 מההכנסות לכ-38%. חלק מזה קרה השנה וחלק בגלל הרבה מאוד חדשנות שקרתה בשנים האחרונות".

 

שש שנים מהיום, מה יהיה שיעור התלות בים המלח?

"זה נורא תלוי במחירים אפשר לעשות עבודה טובה ושיהיה מזל כמו ב-2022 שמחירים היו בשיא והיינו החברה הכי רווחית בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. בעיקרון רוצה לראות את החברה פחות משליש בתלות שלה במשאבים מים המלח וזה הכיוון כרגע".

 

החברה מאוד תזרימית

"בשנתיים של 2022 ו-2023 במצטבר היינו מחלקי הדיבידנד הגדולים בבורסה, וזה הכוח שיכול להיות חברה רווחית ותזרימית ויש שנתיים טובות בתחום אתה מצליח לייצר ערך מוסף ותשואת יתר משמעותית למשקיעים".

 

מהו שיעור הצמיחה של ICL?

"בתכנית החומש הקודמת שהצגנו לשוק ההון הצגנו צמיחה מצטברת שנתית ממוצעת של 10%. בתכנית חומש הקודמת עד 2023 זה התממש. כעת, הצענו 2 מיליארד דולר רווחיות תפעולית מעבר לתכנית החומש הקודמת, ואני אופטימי שנצליח להגשים גם את זה". 

 

אם אעשה חישוב מהיר וזאת תכנית החומש תגיעו לשבע מאות מיליון עוד 4-3 שנים אולי קצת יותר

"ב-2022 היינו 2 מיליארד מקווה שיותר ממה שאתה אומר".

 

ביחס למתחרות, אתם קצת יותר זולים. למה השוק מתמחר אתכם בחסר? 

"בשנה האחרונה אנחנו די דומים לענף. אבל צריך לקחת בחשבון שבשנה אחרונה יש גם השפעה של המלחמה על משקיעים זרים. אחוז ההשקעה הזרה אצלנו ירד בשנה האחרונה מסדר גודל של קרוב ל-40% לפחות מ-25%".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    תתחילו לתת דיוידנדים ואתם על הסוס (ל"ת)
    דרור 04/11/2024 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בינתיים הם מחלקים דיבידנד קטן לא כמו פעם (ל"ת)
    כן שמענו 04/11/2024 16:24
    הגב לתגובה זו
  • תוספת המחיר יורדת לשורת הרווח הנקי (ל"ת)
    עושה חשבון 05/11/2024 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עלייה של 10% במחיר מעלה את הרווח ב40% (ל"ת)
    עושה חשבון 04/11/2024 13:48
    הגב לתגובה זו
  • תוכל לתת הסבר בבקשה ? (ל"ת)
    עופר 04/11/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שוק ממזר, מגיב מהר עוד לפני שפורסם (ל"ת)
    בן 04/11/2024 13:16
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):