עזריאלי משדרגת את הצעת הרכישה לצמח המרמן ב-35% ל-855 מיליון שקל
החברה המנוהלת על ידי חיים פייגלין זוכה לעליית שווי משמעותית מצד קבוצת עזריאלי לאחר זינוק של כ-30% במניה מאז ההצעה האחרונה
קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה 0.18% מעדכנת את הצעת הרכישה שלה עבור חברת הבנייה והייזום צמח המרמן צמח המרמן לשווי של 855 מיליון שקל, תוספת של 220 מיליון שקל, 35%, להצעה המקורית שהוגשה בנובמבר 2024. השדרוג בהצעה מגיע לאחר שהמניה של צמח המרמן זינקה בעשרות אחוזים, מה שהוביל את השווי שלה לעלות מעבר למחיר ההצעה המקורית.
המניה עלתה בכ-30% מאז שהצעת עזריאלי פורסמה, ועומדת כעת על שווי של 806 מיליון שקל. הצעת הרכישה החדשה מצד עזריאלי
מתבצעת תחת הסכם מיזוג משולש הופכי, כאשר בעלי המניות של צמח המרמן, משפחות פייגלין ובן-אברהם, יוכל למכור חלק מהמניות אך יישארו עם נתח של לפחות 33% מהחברה. העסקה צפויה למחוק את המניה מהמסחר בבורסה ולכלול את הגופים המוסדיים שמחזיקים במניות החברה.
הצעד הבא במגעים יבוצע על ידי מנכ"ל קבוצת עזריאלי החדש, רון אבידן, שנכנס לתפקידו השבוע. אבידן, אשר שימש כמנכ"ל חברת הבנייה אזורים, צפוי להוביל את התהליך לאחר שהחברה המשיכה להציג ביצועים חיוביים למרות הירידות במניות הנדל"ן בבורסה בתקופה האחרונה. העסקה
צפויה לעבור דרכו ולכלול את כל המגעים מול ועדה בלתי תלויה שהוקמה בצמח המרמן. הצעד של עזריאלי להגדיל את הצעתה מצביע על האמונה שבחברה מצוי פוטנציאל משמעותי גם בשוק הבנייה למגורים וגם בהרחבת תחום הייזום שלה. ההצעה המשופרת נועדה להשלים את ההשפעה החיובית שהייתה
למניה בשוק, ולהגביר את נכונות בעלי המניות להסכים לעסקה בשווי הגבוה.
צמח המרמן חוותה שנה של עלייה בהכנסות, שהסתכמו ב-390 מיליון שקל בשנת 2024, עם צמיחה חדה של 47% לעומת השנה הקודמת. החברה רשמה גידול במכירות הדירות ובסך הכול מכרה
276 דירות. עם זאת, שיעור הרווח הגולמי ירד משמעותית מ-18.9% בשנת 2023 ל-11.4% בשנת 2024, בעיקר בשל עלייה בהוצאות שכר ומימון גבוה. גם הרווח התפעולי נחתך ב-60% והסתכם ב-9.6 מיליון שקל. האתגרים הכלכליים בשוק הבנייה למגורים, יחד עם ירידה ברווחיות, לא מנעו את הצלחתה
בשוק, אך מצביעים על הצורך בשדרוגים ושינויים טקטיים בתמהיל העסקים של החברה.
- המוסדיים חוסמים: עזריאלי עלולה לוותר על רכישת צמח המרמן
- עזריאלי רוכשת את צמח המרמן - לפי שווי של 855 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו ב-121.5 מיליון שקל, גידול של 88.7% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2023 שם ההכנסות לרבעון הסתכמו בכ-64.3 מיליון שקל. הרווח
הנקי ברבעון גדל בכ-162% והסתכם לסכום של כ-15.9 מיליון שקל לעומת כ-6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגווישור נופלת 6.5%, נובה עולה 4%, המדדים עולים עד 0.3%
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.27%
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
