חיים פייגלין דנה עזריאלי
צילום: אבישי פינקלשטיין, אייל טואג

המוסדיים חוסמים: עזריאלי עלולה לוותר על רכישת צמח המרמן

שווי העסקה - 855 מיליון שקל, אך גוש מוסדי (המיעוט) אשר דורש שווי של 1 מיליארד שקל עשוי להפיל את המהלך. 4 טענות מרכזיות שמאיימות על האור הירוק לעסקה


צלי אהרון | (3)


עסקת הרכישה של צמח המרמן צמח המרמן  על ידי קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה -0.09%  , שהייתה אמורה להוות דריסת רגל ראשונה של ענקית הנדל"ן בתחום ההתחדשות העירונית, עומדת כעת בפני סכנה לבלימה.

ארבעה גופים מוסדיים: קרן ברוש, הראל, הפניקס וכלל - אשר מחזיקים יחד בכ-35% ממניות צמח המרמן, מתנגדים לעסקה ודורשים תמחור גבוה יותר מזה שסוכם. לטענתם, שוויה ההוגן של החברה גבוה בכ-150 מיליון שקל מהשווי שהציעה עזריאלי שעמד על 855 מיליון שקל - והם דורשים להצמיד את העסקה לשווי של כמיליארד שקל.

לפי מתווה העסקה שנחתם לפני כשבוע וחצי, עזריאלי אמורה לרכוש 67% ממניות החברה - הכוללות את אחזקות הציבור והמוסדיים (כ־57%) וכן 10% ממניות בעלי השליטה הנוכחיים, משפחות פייגלין ובן אברהם.

המהלך יבוצע באמצעות מיזוג משולש הופכי, שבסיומו תהפוך צמח המרמן לחברה פרטית - אף שתמשיך לדווח כבעלת אג"ח ציבוריות. מבחינת מבנה, מדובר בעסקה שמעניקה לעזריאלי שליטה מלאה בחברה, לצד הישארות של בעלי השליטה הקיימים עם כשליש מהמניות.

אלא שלמרות שמדובר לכאורה ברוב מוחלט, אישור העסקה כפוף גם להסכמת רוב בעלי מניות המיעוט, מאחר שבעלי השליטה הם צד לעסקה (כל עסקה מהותית עם בעל שליטה מחייבת אישור של בעמ"נ המיעוט).

כאן בדיוק נכנסת קבוצת המוסדיים לתמונה: מאוחדים, הם מהווים רוב מקרב המיעוט - ומספיק אחד מהם כדי להטות את הכף. משמעות הדבר: גם עסקה שהושגה בהסכמה מלאה בין הנהלות, עלולה להיחסם באסיפה הכללית.

לטענת הגופים המתנגדים, ההצעה של עזריאלי מבוססת על הערכת שווי חלקית ושמרנית מדי, שאינה לוקחת בחשבון שינויים בשוק ואינה משקפת את הפוטנציאל המלא של צמח המרמן.

בראש טענותיהם עומדים ארבעה רכיבים מרכזיים:הראשון - ירידת הריבית במשק מאז מועד הערכת השווי, שינוי שאמור להעלות את ערך התזרים העתידי של החברה ולהביא לתוספת של לפחות 25 מיליון שקל.

השני, פרק הזמן שעבר מאז ביצוע ההערכה, שנערכה במרץ, ועד מועד ההשלמה המיועדת באוגוסט. בתקופה כזו, מקובל לעדכן שווי ולהתאים אותו להון שצבר מאז, תוספת של כ-28 מיליון שקל לפי חישובי המוסדיים.

הנקודה השלישית נוגעת לקרקע ספציפית של החברה בשכונת עפרון בהוד השרון: שהוערכה במסגרת העסקה לפי כ-1.7 מיליון שקל לדונם, בעוד שבשוק נרשמו מגעים לרכישה במחירים גבוהים בהרבה, עד 4 מיליון שקל לדונם.לפי המוסדיים, מדובר בפער של כ-50 מיליון שקל בשווי, רק על הקרקע הזו.

הנקודה הרביעית עוסקת בזרוע הביצוע של צמח המרמן - 'סיוון ביצוע', נכס פעיל של החברה שמייצר תזרים יציב וארוך טווח. לפי ההערכה שהוגשה, שווי הזרוע הוערך בכ-92 מיליון שקל, על בסיס תזרים שנתי מייצג של 22 מיליון - כלומר מכפיל של כ־4.2 בלבד.

לטענת קרן ברוש והגופים המלווים אותה, מדובר בתמחור חסר, שמתעלם מהעובדה שהחברה צפויה להמשיך לפעול גם אחרי 2033 - ויש לה שווי עתידי שטרם נלקח בחשבון.


מאבק על הערך הגלום


המיעוט בעסקה מצביעה גם על מגמות שוק רחבות שלא נכללו בהערכת השווי: בין היתר - עלייה בשווי מניות חברות הבנייה, זינוק במדדי נדל"ן בבורסה, התחזקות של מגזר ההתחדשות העירונית בעקבות אירועי השנה האחרונה, ועלייה צפויה בשווי קרקעות שנרכשו בעבר במחירים נמוכים.

הם אף מציינים כי מאז ההצעה האחרונה, מדד ת"א בנייה עלה בכ-42%, ומניית עזריאלי עצמה טיפסה ב-38%, בזמן ששיפור ההצעה עמד על 35% בלבד. ואכן, נכון להיום, שוויה הבורסאי של צמח המרמן כבר עומד על כ-866 מיליון שקל - גבוה מהצעת הרכישה עצמה, רמז לכך שמשקיעים מעריכים שהמחיר שנקבע נמוך מדי, או שלעסקה לא צפוי אישור מיידי.

בעזריאלי משיבים מנגד כי מדובר בהצעה משופרת משמעותית לעומת ההצעה המקורית שהוגשה בסוף 2024 - אז הציעה החברה לרכוש את צמח לפי שווי של 635 מיליון שקל בלבד.

בנוסף, הם מציינים כי ועדה בלתי תלויה היא זו שניהלה את המו"מ מול עזריאלי, וכי גם בעלי השליטה הנוכחיים, שמוכנים למכור ולהפחית את חלקם - מאמינים שזהו מחיר הוגן. גורמים המכירים את העסקה מזהירים כי התנגדות המוסדיים עלולה להוביל לנסיגה של עזריאלי מהמהלך כולו, ללא הבטחה לשדרוג נוסף של ההצעה.

כך או אחרת, ההכרעה צפויה בעוד כחודש באסיפת בעלי המניות, אך עד אז - כל צד ממשיך בלחץ משלו. מבחינת עזריאלי, מדובר בניסיון אסטרטגי ראשון להיכנס לתחום היזמות וההתחדשות העירונית, ולכן הבחירה בצמח המרמן נתפסת כהשקעה מהירה עם תשתית קיימת.

מבחינת המוסדיים, זו הזדמנות למקסם תשואה על החזקה קיימת - והם אינם ממהרים להתפשר על מה שהם רואים כתמחור בחסר.המחלוקת סובבת סביב פער של כ-150 מיליון שקל, אך המשמעות העסקית שלה רחבה בהרבה.







תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אליהו סמטנה 06/07/2025 22:17
    הגב לתגובה זו
    שווה יותר בטוח
  • 2.
    אנונימי 06/07/2025 13:46
    הגב לתגובה זו
    תרד ל 30000 שם יהיה לה תמיכה
  • 1.
    נורא ואיום...את מי זה בדיוק מעניין (ל"ת)
    החיים 06/07/2025 13:19
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.