אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

כיצד מדיניות הריבית של בנק ישראל משפיעה על שער החליפין ועל אי-הוודאות?

מחקר חדש של חטיבת המחקר חושף כיצד שינויי ריבית ופרסום תחזיות כלכליות משפיעים על השקל מול הדולר ועל יציבות השווקים הפיננסיים

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

האם הדרך שבה בנק ישראל מתקשר את מדיניות הריבית שלו משפיעה על שער החליפין של השקל מול הדולר? מחקר חדש של חטיבת המחקר בבנק ישראל בחן את ההשפעה של שינויי הריבית ושל פרסום תחזיות מקרו-כלכליות על שוק המט"ח הישראלי ומצא כי הורדת ריבית משפיעה יותר על שער החליפין מאשר העלאת ריבית, וכי תקשורת ברורה ושקופה מצד הבנק המרכזי מסייעת בהפחתת אי-הוודאות בשוקי ההון.


הורדת ריבית מובילה לפיחות משמעותי יותר מהעלאת ריבית 


ממצאי המחקר מצביעים על כך שהעלאת ריבית בנקודה אחת מובילה לייסוף של השקל בטווח של 0.9%-2.4%, אך כאשר שינוי הריבית אינו תואם את ציפיות השוק, התוצאה היא פיחות של 0.8%-2.2% - ללא קשר אם מדובר בהעלאה או בהורדה. המשמעות היא שהפתעה בהחלטת הריבית מגבירה את אי-הוודאות ומובילה לתנודתיות גבוהה יותר בשער השקל-דולר. אחת ההשערות שעלו במחקר היא שכאשר הריבית חורגת מהציפיות, המשקיעים מגיבים באי-ודאות גבוהה יותר, מה שמשפיע על שער החליפין בטווח הקצר. באופן כללי, פיחות השקל בעקבות הורדת ריבית היה משמעותי יותר מאשר הייסוף שנגרם מהעלאת ריבית, מה שמרמז על אסימטריה באופן שבו השוק מגיב לשינויי המדיניות המוניטרית.


שקיפות ופרסום תחזיות מסייעים בהפחתת אי-הוודאות 


לצד השפעת הריבית עצמה, המחקר מצא כי החלטות ריבית המלוות בפרסום תחזית כלכלית ובמסיבת עיתונאים מפחיתות את אי-הוודאות בשוק, לעומת החלטות ריבית ללא פרסום תחזיות. יחד עם זאת, כאשר התחזית של בנק ישראל לריבית עתידית חורגת משמעותית מהערכת השוק, ההשפעה החיובית של הפרסום על הפחתת אי-הוודאות קטנה יותר. המסקנה המרכזית שעולה מהניתוח היא שהדרך שבה בנק ישראל מתקשר את החלטותיו וציפיותיו לגבי העתיד משחקת תפקיד משמעותי ביציבות השווקים. שקיפות, פרסום תחזיות וקיום מסיבות עיתונאים עוזרים להקטין את התנודתיות בשער החליפין ולבנות אמון בקרב המשקיעים.





סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין משקפת את ציפיות השוק לתנודתיות העתידית של השער, בהתבסס על מחירי אופציות. מקובל לראות באינדיקטור זה מדד לאי-ודאות, שכן כשהוא גבוה, הוא משקף ציפייה לתנודתיות רבה יותר, שעקבית עם אי-ודאות גבוהה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -0.66%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים מאבדים 2%, חברות הביטוח מזנקות 2.2% - ירידות במדדי הדגל

שר האוצר הציג את מתווה התקציב ורמז על מיסוי רווחי הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור, מניות הבנקים מגיבות בירידות כשלעומתן חברות הביטוח מטפסות; עונת הדוחות בת"א מתחילה לתפוס תאוצה עם דוחות סופוויב, אודיוקודס ואורמת

מערכת ביזפורטל |

שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-2%, ובכך לאומי לאומי -2.01%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-2.2%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית - ת״א 35 מאבד 0.5% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.8%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל



בשוק האג"ח נרשמות עליות קלות בעיקר באפיקים הארוכים, כאשר דברי הנגיד מחזקים את האפשרות שהריבית תרד כבר בנובמבר. אג"ח עם מח"מ ברוטו של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.025%