מימין לשמאל אבן ניומן שלומי עקריש צופית הראל וגיא פרג
צילום: גלעד פורת

אספן גרופ תמכור מניות פאי סיאם בהיקף של 330 מיליון שקל - המניה עולה

חברת הנדל״ן המניב המחזיקה בפאי סיאם העוסקת במלונאות וברייק נדל״ן העוקת בהתחדשות עירונית בשיעורים של 50% בכל אחת, תמכור מניות פאי סיאם כך שתיוותר בידה אחזקה של 13.5% בחברה; המניה עולה בעקבות הדיווח  

חיים בן הקון |


חברת הנדל"ן המניב אספן גרופ אספן גרופ 4.63%   שהצטרפה אף היא למהפכת ההתחדשות העירונית על ידי רכישה של 50% ברייק נדל״ן צפויה להשלים היום מהלך אסטרטגי למכירת 30% מאחזקותיה בפאי סיאם בהיקף של כ-242.5 מיליון שקל, כחלק מהצעת מכר בהנפקת חברת המלונות בבורסה בת"א. בנוסף, בהתאם להסכם שנחתם צפויה אספן למכור תוך 18 חודשים ממועד השלמת ההנפקה עוד 6.55% מהון המניות של פאי סיאם לשלמה דהוקי בתמורה לסך של כ-85 מיליון שקל, כך שבסה"כ תמכור אספן מניות פאי סיאם בסכום כולל של כ-330 מיליון שקל ותיוותר עם אחזקה של כ-13.5% בחברה.

מכירת מניות פאי סיאם מניבה לאספן גרופ תזרים מזומנים משמעותי, שיאפשר לה להמשיך ביישום האסטרטגיה העסקית שלה, במסגרתה תפתח אספן את עסקי הליבה שלה - נדל"ן מניב בישראל ובהולנד, לצד פיתוח פעילותה בתחום ההתחדשות העירונית, בו פועלת אספן באמצעות חברת רייק נדל"ן ש-50% ממניותיה נרכשו ע"י אספן אשתקד, וכן בתחום הלוגיסטיקה. אספן גרופ תישאר עם השלמת התהליך עם כ-13.5% מהון המניות של החברה הנסחרת פאי סיאם, שבבעלותה כיום 3 בתי מלון פעילים – שני מלונות 'איביס' בירושלים ומלון בסמוך לנמל תל אביב המנוהל על ידי רשת ישרוטל, כאשר בנוסף פאי סיאם נמצאת בשלבי תכנון והקמה של 6 בית מלון חדשים (2 נוספים בירושלים, וכן מלונות במבשרת ציון, צפת, מפרץ אמנון לחופה של הכנרת ומלון בים המלח). כמו כן, מתכננת פאי סיאם בהמשך כניסה גם לתחום הדיור המוגן והקמת 3 בתי דיור מוגן בתל אביב ובירושלים.

 אספן גרופ, הינה חברה הפועלת בעיקר ברכישה, ייזום, השכרה, ניהול והשבחה של נכסים מניבים הכוללים משרדים, שירותים, מסחר, מבני תעשייה ולוגיסטיקה בעיקר בישראל ובהולנד. אספן פועלת מעת לעת, בהתאם להזדמנויות עסקיות בשוק הנדל"ן גם למימוש מבנים וקרקעות בתחום הנדל"ן. בנוסף, פועלת אספן בתחום ההתחדשות העירונית באמצעות אחזקתה (50%) בחברת רייק נדל"ן. יו"ר החברה הוא מר גיא פרג. מנכ"לית החברה היא הגב' צופית הראל.


שלומי עקריש ואבן ניומן, בעלי המניות הגדולים באספן גרופ: "השלמת ההנפקה של פאי סיאם ומכירת מרבית אחזקות אספן גרופ בפאי סיאם, הינו חלק מיישום האסטרטגיה של אספן לממש אחזקות בפעילויות בהן אין לה את היכולת להוביל ולנהל. המהלך גם מייצר לאספן תזרים מזומנים גדול שיתמוך בהרחבה ובהשבחה של פעילותה, תוך מיקוד בעסקי הליבה – נדל"ן מניב בישראל ובהולנד, לצד פיתוח מנועי הצמיחה המשמעותיים של החברה בתחומי ההתחדשות העירונית והלוגיסטיקה."


פאי סיאם הסבה בעיקר הפסדים לאספן: ההפסד של פאי סיאם ברבעון השלישי הסתכם לסך של כ - 37 מיליון שקל לעומת הפסד בסך של כ - 63 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר הקיטון נובע בעיקר מקיטון בירידת ערך מהתאמת שווי הוגן נדל"ן להשקעה בניכוי ירידה ברווחי הפעילות המלונאית בעקבות המלחמה ועליה בהוצאות המימון כתוצאה מהנפקת איגרות חוב ונטילת הלוואות חדשות. ההפסד של פאי סיאם לרבעון השלישי של שנת 2024 הסתכם לסך של כ- 9 מיליון שקל לעומת הפסד בסך של כ- 30 מיליון שקל ברבעון המקביל.


חברת מלונות שניה בדרך לבורסה?

בנוסף לפאי סיאם, שהינה חברה מדווחת על בסיס אג״ח ולפי הדיווח של החברה, גם מניותיה צפויות להיסחר בבורסה, מה שיכניס עוד מניית מלונאות לבורסה, גם ישראל קנדה של ברק רוזן ואסי טוכמאייר הביעה את כוונתה להנפיק את ישראל קנדה מלונות בבורסה, בצורה של החלפת מניות עם השלד הבורסאי די.אן.איי. חברת קנדה ישראל מלונות, חברה מקבוצת ישראל קנדה תרכוש את מלונות בראון שפשטה רגל, תכניס את הפעילות לישראל קנדה מלונות, וכך גם תתרחב ליוון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.