מלונות ישראל קנדה בדרך להיכנס לבורסה לפי שווי של מעל 900 מיליון שקל
שתי עסקאות של ישראל קנדה 3.95% שבסופה הצפת ערך גדולה. בשלב ראשון, הקימה ורכשה ישראל קנדה של ברק רוזן ואסי טוכמאייר, פעילות מלונות בארץ בהיקף הכנסות של כ-300 מיליון שקל בשנה ורווחים תפעוליים בקצב של כ-70 מיליון שקל בשנה. הפעילות הזו נהנית מתפוסה גבוהה במלונות על רקע מפונים ששוהים במלונות.
ברק רוזן - שלושה שלבים שבסופם הצפת ערך גדולה (רשתות חברתיות)
ישראל קנדה משביחה את תחום המלונות
בשלב השני שנחתם היום ישראל קנדה מלונות רוכשת את מלונות בראון ב-27 מיליון שקל בנוסף לחוב שהחברה לקחה על עצמה בסכום של 73 מיליון שקל. הפעילות של ישראל קנדה מלונות, כמעט ותוכפל כשהוצאות המטה לא יעלו באופן דרמטי. כלומר, יש כאן סינרגיה משמעותית ויתרון לגודל.
לפני כשנתיים השקיעה מנורה ברכישת 15% מהמלונות לפי שווי של קרוב ל-600 מיליון שקל. עם ההשבחה מאז והתוספת של בראון, השווי עשוי לעלות על 900 מיליון שקל, וכאן מגיע השלב השלישי - פעילות המלונות תתמזג עם די.אן,איי הציבורית שבה מחזיקים ברק רוזן ואסי טוכמאייר בכ-20% (כל אחד).
- ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה
- הבעת אמון של הפניקס בקנדה גלובל; המניה עולה בכ-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
די.אן.איי קבוצה -4.08% היא סוג של שלד בורסאי עם קופה של 65 מיליון שקל ועם פעילות ביומד, העיקרית שבהן היא החזקה באנטרה שנסחרת בוול סטריט. שווי השוק שלה אחרי עלייה של 17% היום הוא 97 מיליון שקל בדומה להון העצמי. לחברה יש גם הפסדים צבורים, אבל לא בטוח שהן יחשבו לצרכי מס בחברה הממוזגת.
כך או אחרת, ישראל קנדה צפויה עם השלמת עסקת בראון, לנסות ולמזג את הפעילות לתוך די.אן.איי בתמורה למניות. זה יוביל לכך שזרוע המלונות תהיה סחירה ונראה שעל רקע ההערכה להצפת ערך, מניית ישראל קנדה עצמה עולה כעת ב-3%.
עסקת בראון - השקעה של 100 מיליון שקל
מלונות ישראל קנדה חתמה היום על מזכר הבנות לרכישת המותג בראון הכולל את מלונות החברה ביוון ומלונות נבחרים בישראל. העסקה תכלול את פעילות רשת בראון ברחבי יוון הכוללת 8 מלונות בהיקף של כ-1,076 חדרים ו-10 מלונות בתל אביב ובירושלים הכוללים 779 חדרים. התמורה תהיה סכום של 100 מיליון שקל כאשר 27 מיליון ישולם במזומן והיתרה בדרך של נטילת חוב של ישראל קנדה מלונות. כלומר, בפועל מדובר בהשקעה בהון של 27 מיליון שקל.
ראובן אלקס שותף ומנכ״ל רשת ישראל קנדה מלונות אמר על רקע העסקה: ״אנו מברכים על כך שהגענו להבנות עם בעלי רשת בראון, אין לי ספק כי המותג בראון תחת ניהול ישראל קנדה מלונות יוכל לממש את הפוטנציאל הגדול שאנו רואים בו. האסטרטגיה העתידית של החברה הינה להתרחב מעבר לים, העסקה תוכל לבסס את פלטפורמת הניהול בחו״ל״
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
לאחר השלמת העסקה רשת מלונות ישראל קנדה תכלול כ-3,600 חדרים בארץ ובחו״ל. פעילות המלונות לפני הרכישה שעוד תלויה באישורים רגולטוריים, לא נפגעה מהמלחמה, הודות להתאמת רמת ההוצאות להיקף הפעילות בתקופה ובמקביל לאכלוס המלנות במפונים. עם זאת, החברה מדגישה בדוחות כי התמשכות או החרפת מלחמת חרבות ברזל והשפעתה על ענף התיירות עשויות להשפיע על הביקושים למלונות החברה ולפגוע בתוצאותיה העסקיות במהלך הרבעונים הקרובים, כאשר בשלב זה לא ניתן להעריך את היקפן.
מנגד, חזרה של המשק למסלול צמיחה וסיום של המלחמה, עשוי כמובן לתרום לתוצאות העתידיות שיכללו גם תיירות נכנסת. למעשה, אכלוס המפונים עוזר לכל תחום המלונאות כיום, ושיעורי התפוסה גבוהים, אבל בסופו של יום - מדובר באירוע חד פעמי מתמשך, והתיירות הנכנסת אמורה לתפוס את מקום המפונים בעתיד, ולהיות, ככל הנראה, רווחית יותר.
מדוחות ישראל קנדה ניתן להבין את פעילות ופוטנציאל תחום המלונות, עוד לפני רכישת בראון (מחצית ראשונה של 2024 ומחצית ראשונה של 2023):
- 4.חיים 19/09/2024 19:05הגב לתגובה זומנוהלת היטב.משקיעה בחוכמה וגדלה זה הסיפור.
- 3.לרון 19/09/2024 16:55הגב לתגובה זוהאלה בעלי אומץ אין מה להגיד,אך אם היו קונים לדוגמא חלק ממלונות דן היו מראים שמחשבתם הכלכלית יותר סולידית
- 2.כאחד שיש לו מניות 19/09/2024 15:52הגב לתגובה זומאכזבת . שני הקקרים עושים תרגילים להעלות את השווי . אולי הפעם זה יצליח להם .
- 1.סמי 19/09/2024 12:34הגב לתגובה זוהייתי אורח בבראון ירושלים במרכז העיר. המלון חי מהמפונים. ברור שאחרי המלחמה מלונות בראון יזדקקו לשיפוץ כללי אדיר ויסודי.סביר שזה לא יעלה בזול.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
