מלונות ישראל קנדה בדרך להיכנס לבורסה לפי שווי של מעל 900 מיליון שקל
שתי עסקאות של ישראל קנדה 0.97% שבסופה הצפת ערך גדולה. בשלב ראשון, הקימה ורכשה ישראל קנדה של ברק רוזן ואסי טוכמאייר, פעילות מלונות בארץ בהיקף הכנסות של כ-300 מיליון שקל בשנה ורווחים תפעוליים בקצב של כ-70 מיליון שקל בשנה. הפעילות הזו נהנית מתפוסה גבוהה במלונות על רקע מפונים ששוהים במלונות.
ברק רוזן - שלושה שלבים שבסופם הצפת ערך גדולה (רשתות חברתיות)
ישראל קנדה משביחה את תחום המלונות
בשלב השני שנחתם היום ישראל קנדה מלונות רוכשת את מלונות בראון ב-27 מיליון שקל בנוסף לחוב שהחברה לקחה על עצמה בסכום של 73 מיליון שקל. הפעילות של ישראל קנדה מלונות, כמעט ותוכפל כשהוצאות המטה לא יעלו באופן דרמטי. כלומר, יש כאן סינרגיה משמעותית ויתרון לגודל.
לפני כשנתיים השקיעה מנורה ברכישת 15% מהמלונות לפי שווי של קרוב ל-600 מיליון שקל. עם ההשבחה מאז והתוספת של בראון, השווי עשוי לעלות על 900 מיליון שקל, וכאן מגיע השלב השלישי - פעילות המלונות תתמזג עם די.אן,איי הציבורית שבה מחזיקים ברק רוזן ואסי טוכמאייר בכ-20% (כל אחד).
- ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה
- הבעת אמון של הפניקס בקנדה גלובל; המניה עולה בכ-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
די.אן.איי קבוצה היא סוג של שלד בורסאי עם קופה של 65 מיליון שקל ועם פעילות ביומד, העיקרית שבהן היא החזקה באנטרה שנסחרת בוול סטריט. שווי השוק שלה אחרי עלייה של 17% היום הוא 97 מיליון שקל בדומה להון העצמי. לחברה יש גם הפסדים צבורים, אבל לא בטוח שהן יחשבו לצרכי מס בחברה הממוזגת.
כך או אחרת, ישראל קנדה צפויה עם השלמת עסקת בראון, לנסות ולמזג את הפעילות לתוך די.אן.איי בתמורה למניות. זה יוביל לכך שזרוע המלונות תהיה סחירה ונראה שעל רקע ההערכה להצפת ערך, מניית ישראל קנדה עצמה עולה כעת ב-3%.
עסקת בראון - השקעה של 100 מיליון שקל
מלונות ישראל קנדה חתמה היום על מזכר הבנות לרכישת המותג בראון הכולל את מלונות החברה ביוון ומלונות נבחרים בישראל. העסקה תכלול את פעילות רשת בראון ברחבי יוון הכוללת 8 מלונות בהיקף של כ-1,076 חדרים ו-10 מלונות בתל אביב ובירושלים הכוללים 779 חדרים. התמורה תהיה סכום של 100 מיליון שקל כאשר 27 מיליון ישולם במזומן והיתרה בדרך של נטילת חוב של ישראל קנדה מלונות. כלומר, בפועל מדובר בהשקעה בהון של 27 מיליון שקל.
ראובן אלקס שותף ומנכ״ל רשת ישראל קנדה מלונות אמר על רקע העסקה: ״אנו מברכים על כך שהגענו להבנות עם בעלי רשת בראון, אין לי ספק כי המותג בראון תחת ניהול ישראל קנדה מלונות יוכל לממש את הפוטנציאל הגדול שאנו רואים בו. האסטרטגיה העתידית של החברה הינה להתרחב מעבר לים, העסקה תוכל לבסס את פלטפורמת הניהול בחו״ל״
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
לאחר השלמת העסקה רשת מלונות ישראל קנדה תכלול כ-3,600 חדרים בארץ ובחו״ל. פעילות המלונות לפני הרכישה שעוד תלויה באישורים רגולטוריים, לא נפגעה מהמלחמה, הודות להתאמת רמת ההוצאות להיקף הפעילות בתקופה ובמקביל לאכלוס המלנות במפונים. עם זאת, החברה מדגישה בדוחות כי התמשכות או החרפת מלחמת חרבות ברזל והשפעתה על ענף התיירות עשויות להשפיע על הביקושים למלונות החברה ולפגוע בתוצאותיה העסקיות במהלך הרבעונים הקרובים, כאשר בשלב זה לא ניתן להעריך את היקפן.
מנגד, חזרה של המשק למסלול צמיחה וסיום של המלחמה, עשוי כמובן לתרום לתוצאות העתידיות שיכללו גם תיירות נכנסת. למעשה, אכלוס המפונים עוזר לכל תחום המלונאות כיום, ושיעורי התפוסה גבוהים, אבל בסופו של יום - מדובר באירוע חד פעמי מתמשך, והתיירות הנכנסת אמורה לתפוס את מקום המפונים בעתיד, ולהיות, ככל הנראה, רווחית יותר.
מדוחות ישראל קנדה ניתן להבין את פעילות ופוטנציאל תחום המלונות, עוד לפני רכישת בראון (מחצית ראשונה של 2024 ומחצית ראשונה של 2023):
- 4.חיים 19/09/2024 19:05הגב לתגובה זומנוהלת היטב.משקיעה בחוכמה וגדלה זה הסיפור.
- 3.לרון 19/09/2024 16:55הגב לתגובה זוהאלה בעלי אומץ אין מה להגיד,אך אם היו קונים לדוגמא חלק ממלונות דן היו מראים שמחשבתם הכלכלית יותר סולידית
- 2.כאחד שיש לו מניות 19/09/2024 15:52הגב לתגובה זומאכזבת . שני הקקרים עושים תרגילים להעלות את השווי . אולי הפעם זה יצליח להם .
- 1.סמי 19/09/2024 12:34הגב לתגובה זוהייתי אורח בבראון ירושלים במרכז העיר. המלון חי מהמפונים. ברור שאחרי המלחמה מלונות בראון יזדקקו לשיפוץ כללי אדיר ויסודי.סביר שזה לא יעלה בזול.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
.jpg)