ראובן אלקס מלונות ישראל קנדה
צילום: רשתות חברתיות סעף 27
בלעדי

מלונות ישראל קנדה בדרך להיכנס לבורסה לפי שווי של מעל 900 מיליון שקל

החברה מקבוצת ישראל קנדה רוכשת את מלונות בראון, מתרחבת ליוון ונכנסת לבורסה דרך עסקת החלפת מניות עם די.אן.איי - מניית ישראל קנדה עולה 3%, די.אן איי מזנקת 18%
צלי אהרון | (4)

שתי עסקאות של ישראל קנדה -1.31% שבסופה הצפת ערך גדולה. בשלב ראשון, הקימה  ורכשה ישראל קנדה של ברק רוזן ואסי טוכמאייר, פעילות מלונות בארץ בהיקף הכנסות של כ-300 מיליון שקל בשנה ורווחים תפעוליים בקצב של כ-70 מיליון שקל בשנה. הפעילות הזו נהנית מתפוסה גבוהה במלונות על רקע מפונים ששוהים במלונות.  

  ברק רוזן - שלושה שלבים שבסופם הצפת ערך גדולה   (רשתות חברתיות)

 

ישראל קנדה משביחה את תחום המלונות

בשלב השני שנחתם היום ישראל קנדה מלונות רוכשת את מלונות בראון ב-27 מיליון שקל בנוסף לחוב שהחברה לקחה על עצמה בסכום של 73 מיליון שקל. הפעילות של ישראל קנדה מלונות, כמעט ותוכפל כשהוצאות המטה לא יעלו באופן דרמטי. כלומר, יש כאן סינרגיה משמעותית ויתרון לגודל. 

לפני כשנתיים השקיעה מנורה ברכישת 15% מהמלונות לפי שווי של קרוב ל-600 מיליון שקל. עם ההשבחה מאז והתוספת של בראון, השווי עשוי לעלות על 900 מיליון שקל, וכאן מגיע השלב השלישי - פעילות המלונות תתמזג עם די.אן,איי הציבורית שבה מחזיקים ברק רוזן ואסי טוכמאייר בכ-20% (כל אחד). 

די.אן.איי קבוצה -0.37% היא סוג של שלד בורסאי עם קופה של 65 מיליון שקל ועם פעילות ביומד, העיקרית שבהן היא החזקה באנטרה שנסחרת בוול סטריט. שווי השוק שלה אחרי עלייה של 17% היום הוא 97 מיליון שקל בדומה להון העצמי. לחברה יש גם הפסדים צבורים, אבל לא בטוח שהן יחשבו לצרכי מס בחברה הממוזגת. 

כך או אחרת, ישראל קנדה צפויה עם השלמת עסקת בראון, לנסות ולמזג את הפעילות לתוך די.אן.איי בתמורה למניות. זה יוביל לכך שזרוע המלונות תהיה סחירה ונראה שעל רקע ההערכה להצפת ערך, מניית ישראל קנדה עצמה עולה כעת ב-3%. 

עסקת בראון - השקעה של 100 מיליון שקל

מלונות ישראל קנדה חתמה היום על מזכר הבנות לרכישת המותג בראון הכולל את מלונות החברה ביוון ומלונות נבחרים בישראל. העסקה תכלול את פעילות רשת בראון ברחבי יוון הכוללת 8 מלונות בהיקף של כ-1,076 חדרים ו-10 מלונות בתל אביב ובירושלים הכוללים 779 חדרים. התמורה תהיה סכום של 100 מיליון שקל כאשר 27 מיליון ישולם במזומן והיתרה בדרך של נטילת חוב של ישראל קנדה מלונות. כלומר, בפועל מדובר בהשקעה בהון של 27 מיליון שקל. 

ראובן אלקס שותף ומנכ״ל רשת ישראל קנדה מלונות אמר על רקע העסקה: ״אנו מברכים על כך שהגענו להבנות עם בעלי רשת בראון, אין לי ספק כי המותג בראון תחת ניהול ישראל קנדה מלונות יוכל לממש את הפוטנציאל הגדול שאנו רואים בו. האסטרטגיה העתידית של החברה הינה להתרחב מעבר לים, העסקה תוכל לבסס את פלטפורמת הניהול בחו״ל״

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאחר השלמת העסקה רשת מלונות ישראל קנדה תכלול כ-3,600 חדרים בארץ ובחו״ל. פעילות המלונות לפני הרכישה שעוד תלויה באישורים רגולטוריים, לא נפגעה מהמלחמה, הודות להתאמת רמת ההוצאות להיקף הפעילות בתקופה ובמקביל לאכלוס המלנות במפונים. עם זאת, החברה מדגישה בדוחות כי התמשכות או החרפת מלחמת חרבות ברזל והשפעתה על ענף התיירות עשויות להשפיע על הביקושים למלונות החברה ולפגוע בתוצאותיה העסקיות במהלך הרבעונים הקרובים, כאשר בשלב זה לא ניתן להעריך את היקפן.

מנגד, חזרה של המשק למסלול צמיחה וסיום של המלחמה, עשוי כמובן לתרום לתוצאות העתידיות שיכללו גם תיירות נכנסת. למעשה, אכלוס המפונים עוזר לכל תחום המלונאות כיום, ושיעורי התפוסה גבוהים, אבל בסופו של יום - מדובר באירוע חד פעמי מתמשך, והתיירות הנכנסת אמורה לתפוס את מקום המפונים בעתיד, ולהיות, ככל הנראה, רווחית יותר. 

מדוחות ישראל קנדה ניתן להבין את פעילות ופוטנציאל תחום המלונות, עוד לפני רכישת בראון (מחצית ראשונה של 2024 ומחצית ראשונה של 2023):

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חיים 19/09/2024 19:05
    הגב לתגובה זו
    מנוהלת היטב.משקיעה בחוכמה וגדלה זה הסיפור.
  • 3.
    לרון 19/09/2024 16:55
    הגב לתגובה זו
    האלה בעלי אומץ אין מה להגיד,אך אם היו קונים לדוגמא חלק ממלונות דן היו מראים שמחשבתם הכלכלית יותר סולידית
  • 2.
    כאחד שיש לו מניות 19/09/2024 15:52
    הגב לתגובה זו
    מאכזבת . שני הקקרים עושים תרגילים להעלות את השווי . אולי הפעם זה יצליח להם .
  • 1.
    סמי 19/09/2024 12:34
    הגב לתגובה זו
    הייתי אורח בבראון ירושלים במרכז העיר. המלון חי מהמפונים. ברור שאחרי המלחמה מלונות בראון יזדקקו לשיפוץ כללי אדיר ויסודי.סביר שזה לא יעלה בזול.
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.