נגיד בנק ישראל פרופ אמיר ירון
צילום: ליאת מנדל

האם בנק ישראל מתקרב להפחתת ריבית?

מה יהיה הטון מחר בהודעת הריבית,  מה תהיה האינפלציה בדצמבר ובשנה הקרובה, איך זה שכל משפחה מימנה כבר את המלחמה ב-70 אלף שקל (לא טעות), ומה הגורם שימנע מבנק ישראל להפחית את הריבית?

אבישי עובדיה | (16)

מחר תתפרסם ההודעה על הריבית - בנק ישראל ימסור את החלטת הריבית הראשונה שלו לשנת 2025, כשנה לאחר ההפחתה האחרונה שבוצעה בינואר 2024. עם שקל שהתחזק משמעותית ופרמיית סיכון שצנחה, השאלה המרכזית היא האם נגיע בקרוב להפחתת ריבית נוספת, והתשובה צריכה להיות - "כן".


זה לא יקרה כבר מחר. הריבית צפויה להישאר על 4.5% ורוב הסיכויים שגם בהודעת הריבית הבאה בסוף פברואר הריבית תישאר על 4.5%, אבל נראה שמחר הטון ישתנה - בנק ישראל סיפק הערכה שהריבית תרד באזור ספטמבר-אוקטובר, אך נראה שעל רקע ההתחזקות של הכלכלה, והתחזקות השקל,  וגם הירידה הצפויה באינפלציה, הוא יצטרך להקדים את הפחתת הריבית.



השקל והסיכון מתמתנים

מאז ההתמתנות בלחימה בעזה והשקט יחסי בגבול הצפון, חלה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל לצד התחזקות משמעותית בשקל. השקל נסחר כעת סביב 3.66 שקל לדולר, התחזקות בולטת מאז אוקטובר 2024. פרמיית הסיכון של ישראל - ה-CDS - ירדה מ-190 נקודות בסיס ל-110. במקביל גם אגרות החוב הממשלתיות זינקו והתשואה ירדה בכ-0.3-0.4% לכ-4.5%.

המשמעות של הנתונים האלו היא ברורה - המצב הכלכלי משתפר והשוק אומר את דברו - הריבית צריכה לרדת. אגרות החוב מקדימות בעצם את בנק ישראל. עם זאת, צריך לזכור שלמרות השיפור, עדיין לא חזרנו כמובן למה שהיה לפני המלחמה. 



האינפלציה בירידה


האינפלציה בירידה. אל תסתכלו על ה-12 חודשים הקודמים, תסתכלו על התחזית ל-12 החודשים הבאים. האינפלציה בינואר תהיה גבוהה, אבל בהמשך תרד דרמטית. הכלכלנים מצפים לאינפלציה נמוכה מ-3% ב-12 החודשים הבאים, יש גם כאלו שמדברים על 2.5%. ב-12 החודשים האחרונים היא 3.4%, כשההערכות לדצמבר הן לאינפלציה של מינוס 0.1%.

הנתונים האלו מראים שבשלה העת לשנות את הטון. זה גם נחוץ חברתית וכלכלית - הגזרות על הציבור הן בהיקף של כ-800 שקלים בחודש למשפחה ובהינתן המשכנתא והעלייה המתמדת במחיה, הפחתת ריבית תקל במעט על הציבור דרך הפחתה של הוצאות המימון והריביות.


התנאי של בנק ישראל


בנק ישראל זהיר. הוא יוריד את הריבית, אבל הוא רוצה לראות שאין בריחה תקציבית. בריחה כזו יכולה להרוס את המהלכים המוניטריים (שקורים לריבית ושוק הכסף). הממשלה אחראית פיסקלית-תקציבית ובנק ישראל כבר הביע מספר רב של פעמים את החובה לשמור על מסגרת פיסקלית. 

נזכיר כי זה קשור באופן ישיר להחלטה של בנק ישראל כי אם אין תקציב מוגבל והגירעון יגדל, אז הביקושים יעלו והאינפלציה תעלה, ואז הבנק בהפחתת ריבית מוסיף שמן למדורה. כמו כן, הפחתת ריבית בשעה שהגירעון עולה היא סוג של סתירה כי ככל שהגירעון עולה עקרונית מחיר החוב של המדינה מול המלווים שלה עולה. הפחתה במצב של השתוללות תקציבית היא חסרת משמעות. 



התנאי של בנק ישראל הוא ברור - הפחתת ריבית רק אחרי שנוודא שהתקציב סגור, וזה יקרה רק אחרי שוועדת נגל תגיש את מסקנותיה לגבי תקציב הביטחון שהוא "הפיל שבחדר". התקציב הזה היה לפני המלחמה כ-70 מיליארד שקל, זינק ל-100 מיליארד ב-2023, הגיע ל-190 מיליארד שקל ב-2024 ועל פי התקציב הוא 136 מיליארד שקל ב-2025. הבעיה שהוא יעלה באופן פרמננטי-קבוע וזה עלות מטורפת למשק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"




הפיל שבחדר



העליות בתקציב הביטחון עד כה עלו למשפחה ממוצעת בארץ כ-70 אלף שקל! התקציב עלה בשנים 2023 עד 2025 לעומת הבסיס ב-210 מיליארד שקל, יש בארץ כ-3 מיליון משפחות - כל אחת מממנת את הגידול ב-70 אלף שקל.

ניחא אם זה היה רק זה - ועדת נגל תקבל החלטה להגדיל ב-20 מיליארד שקל את התקציב באופן פרמננטי. רגע, 20 מיליארד שקל מאיזה בסיס? לא אומרים לנו, אבל זה לא יהיה מה-70 מיליארד שקל. ישראל תהיה במסגרת תקציבית ביטחונית של כ-100 מיליארד שקל. זה יספק את הצבא, אבל לא בטוח שזה ירצה את העם.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    נו באמת 06/01/2025 09:24
    הגב לתגובה זו
    עליית הריבית בכלל לא השיגה את מה שעלית ריבית בכל כלכלה נורמלית הייתה צריכה לעשות. כאן הפשעים של הבנקים מחזיקים את המשק כל מה שהיה צריך לרדת עלה ולהפך...
  • הון אנושי 06/01/2025 22:22
    הגב לתגובה זו
    הריבית הגבוהה נועדה כדי לעצור את האנפלציה הגואה. האינפלציה עולה עקב עליות המחירים. אם הממשלה מגדילה את המעמ מ17% ל18% היא גורמת לעליית מחירים מלאכותית ובעצם גורמת לעליית האינפלציה! איך אתה רוצה שהריבית תרד
  • 11.
    מריה 05/01/2025 17:42
    הגב לתגובה זו
    כל עוד ההנהגה החרדית בוזזת את קופת המדינה
  • אליפז 05/01/2025 19:38
    הגב לתגובה זו
    רק ביום שבו ההנהגה החרדית תיענש כעמלק.
  • אוריה 05/01/2025 18:09
    הגב לתגובה זו
    כל עוד נתניהו המושחת מאפשר זאת
  • 10.
    aknv 05/01/2025 15:38
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה כאן גבוה מאוד ונתוני הלמס אינם משקפים נכונה את עלית המחירים. ומכאן כל ההתחשבנות מוטעת.
  • 9.
    שי.ע 05/01/2025 13:14
    הגב לתגובה זו
    ויצרני הנשקבגלל זה הבורסה בשיא.עושקים את האזרח בחסות הממשלה.
  • 8.
    כתבה שמנסה להשפיע על השוק ספקולציה (ל"ת)
    א.י 05/01/2025 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גולדפינגר 05/01/2025 12:36
    הגב לתגובה זו
    מאיפוא הביאו את התחזית הזו וגם הירידה הצפויה באינפלציה כאשר כל התסומות במשק עולות חשמל מים דלק וארנונה ואפילו רטרואקטבי
  • 6.
    הצעה 05/01/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    מציע לכם להתקשר לבנק ולברר מה גובה הריבית הקבועה לפיקדון שסגור לשנה ויותר על סכום גדול יחסית. לפי התשובה תבינו מה הכיוון. הבנק לא פראייר אתם אולי כן. או שפשוט תצטרפו לגיבורי ה5 95. טלפון לבנק כבר הרמתי והבנתי...
  • 5.
    מפחיד 05/01/2025 11:23
    הגב לתגובה זו
    לכן בנק ישראל צריך להיות זהיר ולא למהר עם הורדות הריבית.
  • גולדפינגר 05/01/2025 12:39
    הגב לתגובה זו
    פחות ממה שחמסו את הקופה ביום האחרון של השנה בהעברות תקציביות הזויות
  • 4.
    הנגיד צריך להעלות עוד הריבית ולא להוריד בנק ישראל מאבד שליטה על האינפלציה (ל"ת)
    כלכלן 05/01/2025 10:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אייל 05/01/2025 10:25
    הגב לתגובה זו
    הבנק להשמדת הציונות יוריד את הריבית ובכך יזניק את מחירי הנדלן לפעמים אני אומר ש השביעי באוקטובר לא מגיע לאף אחד באופן אישי אבל בטור עם היה מגיע לנו פי שלושים יותר הרוגים תארו לכם 100 אלף ישראלים היו נהרגים מי שנישאר היה לפחות יכול לקנות דירה כי אז אולי המחירים לא היו עולים .
  • 2.
    סתם אחד 05/01/2025 10:21
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה תקפוץ בינואר אבל אנחנו לא נספור את זה... נספור מחודש אחרי... גאונות. שיהיה בהצלחה לנו.
  • 1.
    משאלת לב או ניתוח כלכלי לא בטוח (ל"ת)
    אביחי 05/01/2025 08:59
    הגב לתגובה זו
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? המניות הביטחוניות, טבע והפיננסים

מה קורה בארית, והירידה הצפויה במניות השבבים

מערכת ביזפורטל |

המימוש הטבעי צפוי להימשך מחר בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. מחר זה צפוי להימשך בהובלת המניות הדואליות שחוזרות עם פער שלילי של 0.75%.


מבין הדואליות תבלוט אלביט מערכות  עם ירידה של 3.3%, טבע 0.18%  עם ירידה של כ-2.6%. מניות השבבים - נובה 2.61%  , קמטק -0.39%  , טאואר -0.16%  ירדו עד 2%. הנה הרשימה המלאה (לחצו על התמונה וקבלנו את כל הרשימה המעודכנת):


ביום חמישי מדד הבנקים איבד מעל 3%. בכל - היה שבוע קשה למניות הפיננסים כאשר מניות הביטוח איבדו 6%, הבנקים איבדו כ-4%. שני המגזרים תלויים בריבית ובשוק ההון. הבנקים תלויים באופן ישיר בריבית - כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?


מגזר נוסף באדום הוא מגזר המניות הביטחוניות - ארית נפלה בשבוע החולף. היא עדיין מתומחרת גבוה. ארית "זכתה בפיס" והיא הגדילה דרמטית את המחזור שלה ברווחיות מאוד מאוד גבוהה. אבל רווחיות גבוהה נובעת מסיבה אחת - הרצון של הלקוח - משרד הביטחון להצטייד במהירות במרעומים. נראה לכם שזה מחיר ריאלי? לא. זה מחיר של לחץ. זה מחיר אגב של בזבוז. משרד הביטחון יכול היה ללחוץ ולהתמקח על המחירים. זה אותו משרד שהנשים את ארית בזמן שהיא גססה.