עלויות גיוס האשראי של ענקיות הפיננסים מזנקות
עוד ועוד חצים ממשיכים להתקע במנוע שמזיז את הרכישות הממונפות וגיוסי הכספים. ליהמן ברדרס מתמודדת היום עם עלויות אשראי גבוהות יותר מאלו שהיו לה בחודש יוני. הירידה החדה בתשואות אגרות החוב הממשלתיות מאז 2002, שגרמה לתשואות ליפול למרבית החברות החל מפרוקטור אנד גמבל ועד ל- AT&T, לא היתה נחלתן של חברות הפיננסים. המשקיעים כל כך מאוכזבים מענקית הפיננסים Bear Stearns, עד לרמה כזאת שאגרות החוב של החברה ל-10 שנים נסחרות בניכיון כמו אלו של ממשלת קולומביה (נחשבת מדינה מסוכנת ולא יציבה).
Bear Stearns, רחוקה מלהיות לבד בספינה הטובעת. גולדמן זאקס נענשה בעלויות גיוס שהן גבוהות יותר מ- Caterpillar, יצרנית הציוד הכבד. גורמים רבים תהו מדוע הבנקים המרכזיים מספקים עירויי כספים גדולים כל כך, ומדוע אין הלווים הגדולים חושפים את שמם? המערכת הבנקאית העולמית משלמת את מחיר בועת הנזילות, וזילות האשראי.
המכירות של בטחונות הנכסים קרי, אגרות חוב מגובות במשכנתאות או הלוואות מגובות בהתחיבויות אשראי, נפלו ב-73% לעומת השנה שעברה ל-30 מיליארד בחודש שעבר, זאת לפי ההערכות שבידי דויטשה בנק.
התוצאות בשטח לא איחרו להגיע, חמשת חברות האשראי הגדולות בארה"ב בניהן: מורגן סטנלי, מריל לינץ', להמן ברדרס ו- Bear Stearns, יאלצו לממן בדרכים אחרות כ-75 מיליארד דולר של התחיבויות להלוואות שהעניקו, כנראה בהפסד. הסיבה לכך היא פשוטה ביותר, ההלוואות בחלקן הוענקו בטרם המשבר או בהתהוות המשבר, וההערכה המוקדמת במתם האשראי היתה, הבטחון בעלות גיוסו במחירי הון נמוכים. משזינקו עלויות האשראי של ענקיות הפיננסים, "נחנקו" המרווחים האדירים, שמהם נהנו החברות עד כדי הפיכתם לשליליים. הדבר נגרם בשל העובדה שהמשקיעים ברחבי העולם הפכו שונאי סיכון, והפסיקו לקנות את שטרי ההתחייבות שהונפקו כנגד אותם משכנתאות.
בעוד פעילויות המשכנתאות דועכת, ליהמן ברדרס, החתם הגדול ביותר של אג"ח המגובות בבתים מצמצם פעילות. החברה הניו יורקית קיצצה, יותר מ-2,000 משרות ברקע למצב שנוצר בשוק האשראי, וצימצמה גם את פעילותה בבריטניה ובקוריאה. Countrywide, חברת המשכנאות הגדולה ביותר בארה"ב, הודיעה ב-7 בספטמבר כי היא עשויה לפטר כ-12,000 עובדים במהלך החודשים הקרובים.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
