עלויות גיוס האשראי של ענקיות הפיננסים מזנקות
עוד ועוד חצים ממשיכים להתקע במנוע שמזיז את הרכישות הממונפות וגיוסי הכספים. ליהמן ברדרס מתמודדת היום עם עלויות אשראי גבוהות יותר מאלו שהיו לה בחודש יוני. הירידה החדה בתשואות אגרות החוב הממשלתיות מאז 2002, שגרמה לתשואות ליפול למרבית החברות החל מפרוקטור אנד גמבל ועד ל- AT&T, לא היתה נחלתן של חברות הפיננסים. המשקיעים כל כך מאוכזבים מענקית הפיננסים Bear Stearns, עד לרמה כזאת שאגרות החוב של החברה ל-10 שנים נסחרות בניכיון כמו אלו של ממשלת קולומביה (נחשבת מדינה מסוכנת ולא יציבה).
Bear Stearns, רחוקה מלהיות לבד בספינה הטובעת. גולדמן זאקס נענשה בעלויות גיוס שהן גבוהות יותר מ- Caterpillar, יצרנית הציוד הכבד. גורמים רבים תהו מדוע הבנקים המרכזיים מספקים עירויי כספים גדולים כל כך, ומדוע אין הלווים הגדולים חושפים את שמם? המערכת הבנקאית העולמית משלמת את מחיר בועת הנזילות, וזילות האשראי.
המכירות של בטחונות הנכסים קרי, אגרות חוב מגובות במשכנתאות או הלוואות מגובות בהתחיבויות אשראי, נפלו ב-73% לעומת השנה שעברה ל-30 מיליארד בחודש שעבר, זאת לפי ההערכות שבידי דויטשה בנק.
התוצאות בשטח לא איחרו להגיע, חמשת חברות האשראי הגדולות בארה"ב בניהן: מורגן סטנלי, מריל לינץ', להמן ברדרס ו- Bear Stearns, יאלצו לממן בדרכים אחרות כ-75 מיליארד דולר של התחיבויות להלוואות שהעניקו, כנראה בהפסד. הסיבה לכך היא פשוטה ביותר, ההלוואות בחלקן הוענקו בטרם המשבר או בהתהוות המשבר, וההערכה המוקדמת במתם האשראי היתה, הבטחון בעלות גיוסו במחירי הון נמוכים. משזינקו עלויות האשראי של ענקיות הפיננסים, "נחנקו" המרווחים האדירים, שמהם נהנו החברות עד כדי הפיכתם לשליליים. הדבר נגרם בשל העובדה שהמשקיעים ברחבי העולם הפכו שונאי סיכון, והפסיקו לקנות את שטרי ההתחייבות שהונפקו כנגד אותם משכנתאות.
בעוד פעילויות המשכנתאות דועכת, ליהמן ברדרס, החתם הגדול ביותר של אג"ח המגובות בבתים מצמצם פעילות. החברה הניו יורקית קיצצה, יותר מ-2,000 משרות ברקע למצב שנוצר בשוק האשראי, וצימצמה גם את פעילותה בבריטניה ובקוריאה. Countrywide, חברת המשכנאות הגדולה ביותר בארה"ב, הודיעה ב-7 בספטמבר כי היא עשויה לפטר כ-12,000 עובדים במהלך החודשים הקרובים.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
