רשות שדות התעופה: דירוג Aaa.il באופק יציב לחוב של 3.1 מיליארד ש'
ברקע המשבר בתחום התעופה בצל הקורונה, הכנסותיה של רשות שדות התעופה קרסו והביאו את זו להנפיק אג"ח ובאמצעותו לממן את הוצאותיה השוטפות. לפני כשנה, כהוראת שעה אושר לחברה הממשלתית לגייס בהיקף של 3.1 מיליארד שקל, וכעת לקראת הנפקת האג"ח במדרוג מעניקים דירוג של Aaa.il באופק יציב לחברה.
בדוח של מדרוג מוזכר כי עיקר הפעילות התעופתית הוא מתן שירותים לנוסעים ולמטוסים עבורן היא גובה אגרות. בתחום המסחרי הרשות היא שנותנת זיכיונות להפעלת חנויות בדיוטי פרי, משכירה נכסים בבעלותה ומספקת רשיונות לפעילות לחברות מסחריות בנמלי התעופה ובמעברי הגבול. עיקר ההכנסות בגין פעילות זו נובעות מדמי הרשאה מזכיינים. בשנים 2020-2018 הניב מגזר זה בממוצע כ-40% מהכנסות הרשות.
"בשנים שקדמו לפרוץ מגפת הקורונה חלה צמיחה עקבית בהכנסות הרשות, כפועל יוצא של הגידול בכמות הנוסעים בנמלי התעופה בישראל בכלל, ובנמל התעופה בן גוריון בפרט", מציינים במדרוג. ב-2019 עמדה כמות הנוסעים השנתית על כ-26.5 מיליון, והיקף הכנסות הרשות הסתכם ב-4.1 מיליארד שקל עם רווח תפעולי מתואם (בניכוי תמלוגים למדינה) של 887 מיליון שקל.
10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
מה הגורמים המשפיעים על שערי אגרות חוב, מה זו תשואה אפקטיבית, מח"מ, מה קורה לאגרות החוב כאשר הריבית יורדת? על ההבדלים בין אג"ח ממשלתי לקונצרני, על ההבדל בין אג"ח צמוד לשקלי ועל הסיכונים והסיכויים בהשקעה באג"ח
אגרות חוב הן ההשקעה הכי משתלמת למשקיע הסולידי. אז למה רוב הכסף הסולידי נמצא בפיקדונות? כי אנשים חוששים מאג"ח. בצדק מסוים - כי אג"ח זה לא ביטחון של 100%. יש אג"ח של חברות שלא שילמו את ההשקעה כי החברות הגיעו להסדרי חוב. זה נדיר יחסית, ולכן סל של אג"ח במיוחד אם מדובר באג"ח בטוחות - של חברות גדולות וחזקות פיננסית ושל ממשלות, הוא דרך טובה למשקיע סולידי לפזר סיכונים ולהרוויח יותר מהריבית בפיקדון הבנקאי. אפילו 1% ואפילו 2% ומעלה מהפיקדון הבנקאי. יש גם קרנות נאמנות שעושות בשבילכם את העבודה ומנהלות תיק של אג"ח, אבל הן לוקחות דמי ניהול ממוצעים של 0.6%-0.8% ובעצם "אוכלות" לכם חלק גדול מהרווחים.
אז אג"ח זאת בהחלט אפשרות טובה למשקיעים סולידי, רק לפני שקופצים למים, צריך לקרוא ולהבין את המדריך הקצר הזה:
מהי אגרת חוב (אג"ח)? - אג"ח (אגרת חוב) היא נייר ערך שמונפק על ידי מדינה, רשות ציבורית או תאגיד, שמטרתו לגייס הון מהציבור או ממשקיעים מוסדיים. רוכש האג"ח מעניק הלוואה למנפיק, שמתחייב להחזיר לו את הקרן במועד שנקבע מראש, לרוב בצירוף תשלומי ריבית תקופתיים.
דוגמה: אג"ח ממשלתית ל־5 שנים שמניבה ריבית שנתית של 4% משמעה שהמשקיע יקבל בכל שנה 40 שקלים על כל 1,000 שקל שהשקיע, ובסוף התקופה יקבל את הקרן - 1,000 שקלים.-
מה משפיע על מחיר האג"ח והתשואה שלה? - מחיר האג"ח מושפע מהריבית בשוק, מהסיכון הנתפס של המנפיק ומהזמן שנותר עד לפדיון. כשהריבית בשוק יורדת - מחירי אג"ח קיימות עולים, כי הן מציעות ריבית גבוהה יותר מהממוצע החדש.
דוגמה: אג"ח שמניבה 4% תהיה אטרקטיבית יותר כאשר הריבית במשק יורדת ל-3%, ולכן מחירה יעלה והתשואה לפדיון תרד. לעומת זאת, אם הריבית תעלה ל-5%, המחיר של אותה אג"ח יירד כדי לייצר תשואה דומה למה שמציע השוק. -
החשיבות של זמן לפדיון - ככל שהזמן עד לפדיון האג"ח ארוך יותר, כך גדל הסיכון שהריבית תשתנה או שהמנפיק ייקלע לבעיה. אג"ח ל-10 שנים תנודתית יותר מאג"ח ל־3 שנים.
דוגמה: אג"ח קונצרנית לפדיון ב־2045 חשופה יותר לשינויים מאשר אג"ח לפדיון ב־2027. משקיע שמחזיק באג"ח ארוכה עלול להיחשף לעליות ריבית לאורך התקופה, מה שיוביל לירידת ערך האג"ח שלו. -
מהו הסיכון באג"ח? - הסיכון תלוי כאמור במשך החיים של האג"ח ובדירוג האשראי של המנפיק, התנודתיות בשוק, ושינויים כלכליים כלליים.
דוגמה: אג"ח של חברת נדל"ן מדורגת BBB נחשבת מסוכנת יותר מאג"ח מדינה בדירוג AAA, ולכן תציע לרוב ריבית גבוהה יותר כפיצוי על הסיכון. כמו כן, בעת מיתון, סיכון חדלות פירעון של חברות עולה.
