צילום: טוויטר

ניו יורק מגבילה את הבינה המלאכותית: האם זה צעד חכם או חשש מוגזם?

מהפכת ה-AI מתקדמת, אבל הממשל והרגולטורים מתכוונים להגביל את השימוש - מה הסכנות ומה צפוי בהמשך?

עמית בר | 28/12/2024 08:16 (2)

נושאים בכתבה בינה מלאכותית מהפכת ה-AI ניו יורק

האם הבינה המלאכותית הפכה ל"אח הגדול" של ימינו? מושלת ניו יורק, קת'י הוקול, חתמה על חוק תקדימי שמנסה לעשות סדר בעולם ה-AI. החוק החדש, שכולל דרישה לשקיפות ופיקוח הדוק, הוא לא רק ניסיון להבטיח שהטכנולוגיה לא תצא משליטה, אלא גם מסר חזק לעולם – אנחנו לא מוכנים לתת למכונות להחליט בשבילנו על דברים קריטיים.

מה אומר החוק?

החוק הזה לא בא לאסור על שימוש ב-AI, אלא לקבוע כללים ברורים איך ואיפה אפשר להשתמש בו במוסדות ממשלתיים.

אסור למכונות להחליט לבד בתחומים רגישים: קבלת החלטות בנושאים כמו זכאות לדמי אבטלה או סיוע במעונות יום – רק עם פיקוח אנושי. רוצים להבטיח שמישהו עם שכל ורגש יבדוק שההחלטה הגיונית.

שקיפות היא שם המשחק: כל סוכנות ממשלתית חייבת לפרסם דוחות שמסבירים איך בדיוק נעשה שימוש בטכנולוגיות AI. הדוחות האלה יועברו למושלת ולמחוקקים ויהיו זמינים לציבור באינטרנט.

למה יש חשש?

AI הוא לא רק כלי מגניב שמייצר ציורים או כותב טקסטים. כשמשתמשים בו להחלטות ממשלתיות, הוא עלול לגרום לנזקים רציניים.

הטיות באלגוריתמים: מכונות לומדות על סמך נתונים, ואם הנתונים לא מאוזנים או מוטים, גם ההחלטות שלהן יהיו כאלה. תחשבו על זה – אם הנתונים מתעדפים קבוצות מסוימות, אנשים אחרים עלולים להיפגע.

אין מי שיסביר למה: כשמכונה מקבלת החלטה, היא לא יכולה להסביר מה עמד מאחורי זה. זה בעייתי במיוחד כשמדובר בנושאים רגישים כמו קצבאות או זכאות לשירותים חיוניים.

דוגמאות מהעולם

ניו יורק לא לבד. בעולם כבר מתחילים להציב חוקים דומים:

האיחוד האירופי: עובד על חוקי רגולציה שיאסרו שימוש במערכות AI מסוכנות, כמו זיהוי פנים אוטומטי במקומות ציבוריים.
סין: מפתחת מערכת חוקים שמטרתה לשלוט בטכנולוגיות AI ולהגן על פרטיות האזרחים, תוך פיקוח הדוק מצד הממשלה.
ישראל: מתחילה לבחון את הצורך ברגולציה לשימוש ב-AI במגזר הציבורי, אבל עוד רחוקה מהישגים כמו ניו יורק.

איך זה משפיע עלינו?

הרעיון הוא להגן על הציבור. מצד אחד, הטכנולוגיה מציעה פתרונות מדהימים – היא יכולה לחסוך זמן, לשפר שירותים ואפילו למנוע טעויות אנוש. מצד שני, אם לא נהיה זהירים, היא עלולה לפגוע בזכויות שלנו, להטות החלטות ולהשאיר אנשים בלי פתרון הולם לבעיות שלהם.

קיראו עוד ב"BizTech"

לדוגמה, תחשבו שאתם מגישים בקשה לקצבה מסוימת, אבל בגלל טעות בנתונים שהוזנו למערכת, הבקשה שלכם נדחית. אם אין מישהו שמפקח על המערכת, אתם עלולים למצוא את עצמכם מתמודדים מול מכונה שאין לה לב או רגש.

תגובות מהשטח

הסנאטורית קריסטן גונזלס, שיזמה את החוק, הסבירה: "זה לא שאנחנו נגד טכנולוגיה, אנחנו פשוט רוצים לוודא שהיא משרתת אותנו ולא להפך."

גם המושלת הוקול הצהירה: "החוק הזה מבטיח שהטכנולוגיה תהיה כלי שבונה אמון ולא גורם שמערער אותו."

שאלות ותשובות על החוק שמגביל את הבינה המלאכותית

למה החוק הזה חשוב?

כי הוא מציב גבולות ברורים. בינה מלאכותית היא כמו אש – יכולה לחמם ולתת אור, אבל גם לשרוף אם לא נזהרים.

איך הציבור יכול לעקוב?

החוק מחייב לפרסם את כל הדוחות באינטרנט, כך שכל אחד יוכל לבדוק איך הטכנולוגיה הזו משפיעה על החיים שלנו.

האם זה יעכב חדשנות?

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
הלעטתם את הבינה מכל הבא ליד (ל"ת)
הבינה לומדת 28/12/2024 19:31
הגב לתגובה זו
1.
גידלת תינוק במהירות ועוד יקום על האנושות (ל"ת)
הבינה לומדת 28/12/2024 19:30
הגב לתגובה זו

יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי

סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai

הדס ברטל | 25/12/2025 05:40

נושאים בכתבה סטארט-אפ AI בינה מלאכותית אי קומרס

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.