ניו יורק מגבילה את הבינה המלאכותית: האם זה צעד חכם או חשש מוגזם?
האם הבינה המלאכותית הפכה ל"אח הגדול" של ימינו? מושלת ניו יורק, קת'י הוקול, חתמה על חוק תקדימי שמנסה לעשות סדר בעולם ה-AI. החוק החדש, שכולל דרישה לשקיפות ופיקוח הדוק, הוא לא רק ניסיון להבטיח שהטכנולוגיה לא תצא משליטה, אלא גם מסר חזק לעולם – אנחנו לא מוכנים לתת למכונות להחליט בשבילנו על דברים קריטיים.
מה אומר החוק?
החוק הזה לא בא לאסור על שימוש ב-AI, אלא לקבוע כללים ברורים איך ואיפה אפשר להשתמש בו במוסדות ממשלתיים.
אסור למכונות להחליט לבד בתחומים רגישים: קבלת החלטות בנושאים כמו זכאות לדמי אבטלה או סיוע במעונות יום – רק עם פיקוח אנושי. רוצים להבטיח שמישהו עם שכל ורגש יבדוק שההחלטה הגיונית.
שקיפות היא שם המשחק: כל סוכנות ממשלתית חייבת לפרסם דוחות שמסבירים איך בדיוק נעשה שימוש בטכנולוגיות AI. הדוחות האלה יועברו למושלת ולמחוקקים ויהיו זמינים לציבור באינטרנט.
למה יש חשש?
AI הוא לא רק כלי מגניב שמייצר ציורים או כותב טקסטים. כשמשתמשים בו להחלטות ממשלתיות, הוא עלול לגרום לנזקים רציניים.
הטיות באלגוריתמים: מכונות לומדות על סמך נתונים, ואם הנתונים לא מאוזנים או מוטים, גם ההחלטות שלהן יהיו כאלה. תחשבו על זה – אם הנתונים מתעדפים קבוצות מסוימות, אנשים אחרים עלולים להיפגע.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- יותר מ־900 מתקנים: קנה המידה האמיתי של AWS נחשף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין מי שיסביר למה: כשמכונה מקבלת החלטה, היא לא יכולה להסביר מה עמד מאחורי זה. זה בעייתי במיוחד כשמדובר בנושאים רגישים כמו קצבאות או זכאות לשירותים חיוניים.
דוגמאות מהעולם
ניו יורק לא לבד. בעולם כבר מתחילים להציב חוקים דומים:- האיחוד האירופי: עובד על חוקי רגולציה שיאסרו שימוש במערכות AI מסוכנות, כמו זיהוי פנים אוטומטי במקומות ציבוריים.
- סין: מפתחת מערכת חוקים שמטרתה לשלוט בטכנולוגיות AI ולהגן על פרטיות האזרחים, תוך פיקוח הדוק מצד הממשלה.
- ישראל: מתחילה לבחון את הצורך ברגולציה לשימוש ב-AI במגזר הציבורי, אבל עוד רחוקה מהישגים כמו ניו יורק.
איך זה משפיע עלינו?
הרעיון הוא להגן על הציבור. מצד אחד, הטכנולוגיה מציעה פתרונות מדהימים – היא יכולה לחסוך זמן, לשפר שירותים ואפילו למנוע טעויות אנוש. מצד שני, אם לא נהיה זהירים, היא עלולה לפגוע בזכויות שלנו, להטות החלטות ולהשאיר אנשים בלי פתרון הולם לבעיות שלהם.
- הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
- גיוס 10 מיליון דולר ל Blast Security - המטרה: ענן מוגן כברירת מחדל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT...
לדוגמה, תחשבו שאתם מגישים בקשה לקצבה מסוימת, אבל בגלל טעות בנתונים שהוזנו למערכת, הבקשה שלכם נדחית. אם אין מישהו שמפקח על המערכת, אתם עלולים למצוא את עצמכם מתמודדים מול מכונה שאין לה לב או רגש.
תגובות מהשטח
הסנאטורית קריסטן גונזלס, שיזמה את החוק, הסבירה: "זה לא שאנחנו נגד טכנולוגיה, אנחנו פשוט רוצים לוודא שהיא משרתת אותנו ולא להפך."
גם המושלת הוקול הצהירה: "החוק הזה מבטיח שהטכנולוגיה תהיה כלי שבונה אמון ולא גורם שמערער אותו."
שאלות ותשובות על החוק שמגביל את הבינה המלאכותית
למה החוק הזה חשוב?
כי הוא מציב גבולות ברורים. בינה מלאכותית היא כמו אש – יכולה לחמם ולתת אור, אבל גם לשרוף אם לא נזהרים.
איך הציבור יכול לעקוב?
החוק מחייב לפרסם את כל הדוחות באינטרנט, כך שכל אחד יוכל לבדוק איך הטכנולוגיה הזו משפיעה על החיים שלנו.
האם זה יעכב חדשנות?
- 2.הלעטתם את הבינה מכל הבא ליד (ל"ת)הבינה לומדת 28/12/2024 19:31הגב לתגובה זו
- 1.גידלת תינוק במהירות ועוד יקום על האנושות (ל"ת)הבינה לומדת 28/12/2024 19:30הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
