בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

ניו יורק מגבילה את הבינה המלאכותית: האם זה צעד חכם או חשש מוגזם?

מהפכת ה-AI מתקדמת, אבל הממשל והרגולטורים מתכוונים להגביל את השימוש - מה הסכנות ומה צפוי בהמשך?
עמית בר | (2)

האם הבינה המלאכותית הפכה ל"אח הגדול" של ימינו? מושלת ניו יורק, קת'י הוקול, חתמה על חוק תקדימי שמנסה לעשות סדר בעולם ה-AI. החוק החדש, שכולל דרישה לשקיפות ופיקוח הדוק, הוא לא רק ניסיון להבטיח שהטכנולוגיה לא תצא משליטה, אלא גם מסר חזק לעולם – אנחנו לא מוכנים לתת למכונות להחליט בשבילנו על דברים קריטיים.

 

מה אומר החוק?

החוק הזה לא בא לאסור על שימוש ב-AI, אלא לקבוע כללים ברורים איך ואיפה אפשר להשתמש בו במוסדות ממשלתיים.

אסור למכונות להחליט לבד בתחומים רגישים: קבלת החלטות בנושאים כמו זכאות לדמי אבטלה או סיוע במעונות יום – רק עם פיקוח אנושי. רוצים להבטיח שמישהו עם שכל ורגש יבדוק שההחלטה הגיונית.

שקיפות היא שם המשחק: כל סוכנות ממשלתית חייבת לפרסם דוחות שמסבירים איך בדיוק נעשה שימוש בטכנולוגיות AI. הדוחות האלה יועברו למושלת ולמחוקקים ויהיו זמינים לציבור באינטרנט.

 

למה יש חשש?

AI הוא לא רק כלי מגניב שמייצר ציורים או כותב טקסטים. כשמשתמשים בו להחלטות ממשלתיות, הוא עלול לגרום לנזקים רציניים.

הטיות באלגוריתמים: מכונות לומדות על סמך נתונים, ואם הנתונים לא מאוזנים או מוטים, גם ההחלטות שלהן יהיו כאלה. תחשבו על זה – אם הנתונים מתעדפים קבוצות מסוימות, אנשים אחרים עלולים להיפגע.

אין מי שיסביר למה: כשמכונה מקבלת החלטה, היא לא יכולה להסביר מה עמד מאחורי זה. זה בעייתי במיוחד כשמדובר בנושאים רגישים כמו קצבאות או זכאות לשירותים חיוניים.

 

דוגמאות מהעולם

ניו יורק לא לבד. בעולם כבר מתחילים להציב חוקים דומים:
  • האיחוד האירופי: עובד על חוקי רגולציה שיאסרו שימוש במערכות AI מסוכנות, כמו זיהוי פנים אוטומטי במקומות ציבוריים.
  • סין: מפתחת מערכת חוקים שמטרתה לשלוט בטכנולוגיות AI ולהגן על פרטיות האזרחים, תוך פיקוח הדוק מצד הממשלה.
  • ישראל: מתחילה לבחון את הצורך ברגולציה לשימוש ב-AI במגזר הציבורי, אבל עוד רחוקה מהישגים כמו ניו יורק.
 

איך זה משפיע עלינו?

הרעיון הוא להגן על הציבור. מצד אחד, הטכנולוגיה מציעה פתרונות מדהימים – היא יכולה לחסוך זמן, לשפר שירותים ואפילו למנוע טעויות אנוש. מצד שני, אם לא נהיה זהירים, היא עלולה לפגוע בזכויות שלנו, להטות החלטות ולהשאיר אנשים בלי פתרון הולם לבעיות שלהם.

קיראו עוד ב"BizTech"

לדוגמה, תחשבו שאתם מגישים בקשה לקצבה מסוימת, אבל בגלל טעות בנתונים שהוזנו למערכת, הבקשה שלכם נדחית. אם אין מישהו שמפקח על המערכת, אתם עלולים למצוא את עצמכם מתמודדים מול מכונה שאין לה לב או רגש.

 

תגובות מהשטח

הסנאטורית קריסטן גונזלס, שיזמה את החוק, הסבירה: "זה לא שאנחנו נגד טכנולוגיה, אנחנו פשוט רוצים לוודא שהיא משרתת אותנו ולא להפך."

גם המושלת הוקול הצהירה: "החוק הזה מבטיח שהטכנולוגיה תהיה כלי שבונה אמון ולא גורם שמערער אותו."

שאלות ותשובות על החוק שמגביל את הבינה המלאכותית

למה החוק הזה חשוב?

כי הוא מציב גבולות ברורים. בינה מלאכותית היא כמו אש – יכולה לחמם ולתת אור, אבל גם לשרוף אם לא נזהרים.

איך הציבור יכול לעקוב?

החוק מחייב לפרסם את כל הדוחות באינטרנט, כך שכל אחד יוכל לבדוק איך הטכנולוגיה הזו משפיעה על החיים שלנו.

האם זה יעכב חדשנות?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הלעטתם את הבינה מכל הבא ליד (ל"ת)
    הבינה לומדת 28/12/2024 19:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גידלת תינוק במהירות ועוד יקום על האנושות (ל"ת)
    הבינה לומדת 28/12/2024 19:30
    הגב לתגובה זו
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%

נתוני הלמ"ס מצביעים על שיעור בלתי מועסקים של 3% בדומה לחודש הקודם; איך חזרת המילואימניקים תשפיע על המשק ומה היקף המשרות הפנויות?

רן קידר |


הנתונים האחרונים מהיום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על שוק עבודה חזק במיוחד, שמפגין יציבות ואפילו סימני התאוששות בענפים שנפגעו בשנים האחרונות, ובראשם ההייטק. שיעור בלתי המועסקים בישראל מנוכה עונתיות עמד באוקטובר על 3% בלבד דומה לחודש הקודם - רמה שנחשבת נמוכה היסטורית (יודגש כי שיעור האבטלה כולל גם את המתייאשים מחיפוש עבודה, הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות + הבלתי מועסקים והוא עומד על 4.2%). שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נשאר על 60.9%, מה שמעיד על יציבות יחסית בשוק.

גידול במספר המשרות הפנויות - הייטק בתמונה

לפי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות הגיע ל־149.8 אלף באוקטובר, לעומת 147.3 אלף בספטמבר. מדובר בנתון שמעיד על המשך ביקוש גבוה לעובדים, ומתקרב לשיאים שנרשמו באמצע 2022. אחת ההפתעות החיוביות טמונה בענף "מידע ותקשורת", שהוא חלק מההייטק שם נרשמה עלייה מחודשת במספר המשרות הפנויות: כ־13.8 אלף, גידול של 30% בשנתיים. .

זה עדיין רחוק מהשיא של 2021, אך מדובר בהתאוששות לאחר תקופה של פיטורים רחבים, הקפאות גיוס וירידה בהשקעות הון סיכון. הנתון מצביע על כך שחברות טכנולוגיה חוזרות לגייס, גם אם באופן מדוד וזהיר יותר.

מספר העובדים הכולל בענף ההייטק ממשיך לעלות. נכון לאוקטובר 2025, יש בענף זה כ־260 אלף מועסקים, עלייה לעומת 249 אלף בשנה שעברה ו־213 אלף בלבד ב־2021. במלים אחרות, למרות האטה עולמית, תנודתיות גיאו־פוליטית ומימון מצטמצם, ההייטק הישראלי ממשיך לשמור על צמיחה.

מנגד, בחודש אוקטובר נרשמה ירידה של כ־2% במספר המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה - ה-AI כידוע מחליף את הג'וניורים ותחום מפתחי התוכנה נפגע. 

ההשפעה של המילואים נחלשת - והעבודה חוזרת לשגרה

באוקטובר נרשמה ירידה חדה בשיעור הנעדרים ממקום העבודה עקב שירות מילואים – מ־22.3% מכלל הגברים העובדים בספטמבר ל־12.3% בלבד באוקטובר. השחרור ההדרגתי של המגויסים והחזרה של אלפי עובדים לשוק האזרחי צפויים להעלות את היצע העובדים הזמין,  תהליך שדורש משוק העבודה להיות דינמי, אך גם מספק לחברות הזדמנות לגייס עובדים מיומנים שהתפנו.


מייסדי Mate מימין לשמאל' גיא פרגל אסף וינר ואורן סבן. קרדיט: עומר הכהןמייסדי Mate מימין לשמאל' גיא פרגל אסף וינר ואורן סבן. קרדיט: עומר הכהן

סטארט-אפ הסייבר Mate מגייס 15.5 מיליון דולר

Mate, שפיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית ההופכת את מרכזי אבטחת המידע בארגונים למערכות הגנה דינמיות, נחשפת לראשונה עם גיוס סיד בהיקף 15.5 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה גיוס סיד

חברת הסייבר Mate, שפיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית ההופכת את מרכזי אבטחת המידע בארגונים למערכות הגנה דינמיות, נחשפת לראשונה עם גיוס סיד בהיקף 15.5 מיליון דולר. סבב הגיוס הובל ע"י הקרנות Team8 ו-Insight Partners. 

גיוס ההון יאפשר לחברה להגדיל את ההון האנושי בדגש על צוותי הפיתוח, לחזק שותפויות אסטרטגיות עם ארגונים גדולים, ולהאיץ את פריצתה לשוק הגלובלי ע"י הרחבת פעילות השיווק והמכירות. כבר בשלב זה, הפלטפורמה של החברה משמשת מוסדות פיננסיים וארגוני תשתיות קריטיות הפועלים בסביבות עתירות סיכון בארה"ב, אירופה וכן ישראל. 

הסטארט-אפ Mate הוקם בתחילת השנה על ידי יוצאי וויז ומיקרוסופט – אסף וינר שמכהן כמנכ"ל, אורן סבן סמנכ"ל המוצר וגיא פרגל סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה. הפאונדרים הם בעלי רקורד עשיר בהובלת צוותי סייבר ובפיתוח כלים המשמשים אלפי צוותי אבטחה בתפוצה גלובלית רחבה. אסף שימש בעברו כמנהל מוצר ב-Wiz ובמיקרוסופט; אורן הוביל במיקרוסופט את מוצרי Defender XDR ו-Security Copilot ולאחר מכן שימש כמנהל בכיר ב-Apex; גיא הוא יוצא צוות מומחים במיקרוסופט לאיסוף מודיעין סייבר ולאחר מכן הוביל צוותי מהנדסים ב-Axonius, בשירותו הצבאי בנה את ה-SOC הממוכן הראשון בצה"ל ועל כך זכה בפרס אמ"ן. 

ל-Mate משרדים בישראל ובארה"ב, והחברה מעסיקה 16 עובדים, כשהתכנון הוא להכפיל את הצוות עד אמצע 2026 בדגש על צוותי הפיתוח בישראל. בעידן הבינה המלאכותית, עולם אבטחת המידע נדרש לריענון הפתרונות ההגנתיים והתגובתיים אל מול האיומים הגוברים והמורכבות העולה של המתקפות. בהתאם לכך, גם שוק ה-SOC שמוערך בכ-42 מיליארד דולר לשנת 2024 וצפוי לגדול לכ-91 מיליארד דולר עד 2034, צפוי לצמיחה מהירה שנובעת מהאצה באימוץ כלים דיגיטליים, מורכבות איומי הסייבר, רגולציה מחמירה וביקוש טבעי לחיזוק מערכות האבטחה. 

כיום האנליסטים בארגונים מתמודדים עם מחסור בכוח אדם מיומן ועומס מתגבר של התראות סייבר ודאטה. דו"ח אחרון של Devo הראה כי 83% מאנשי האבטחה חווים הצפה במידע, ו- 85% מזמנם מוקצה למשימות איסוף וניתוח ידניות לצורך איתור אירועי אמת. זה מחייב מעבר לפתרונות חדשניים ולצורך הזה עונה Mate עם פלטפורמת AI, שהופכת את המענה הקיים - ממודל תגובתי לגישה פרו-אקטיבית של מערכות הגנה דינמיות המתעדכנות ומגיבות תוך כדי תנועה, באמצעות למידה מבוססת על דפוסי עבודה, מקרי עבר וידע ארגוני של האנליסטים.