בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

ניו יורק מגבילה את הבינה המלאכותית: האם זה צעד חכם או חשש מוגזם?

מהפכת ה-AI מתקדמת, אבל הממשל והרגולטורים מתכוונים להגביל את השימוש - מה הסכנות ומה צפוי בהמשך?
עמית בר | (2)

האם הבינה המלאכותית הפכה ל"אח הגדול" של ימינו? מושלת ניו יורק, קת'י הוקול, חתמה על חוק תקדימי שמנסה לעשות סדר בעולם ה-AI. החוק החדש, שכולל דרישה לשקיפות ופיקוח הדוק, הוא לא רק ניסיון להבטיח שהטכנולוגיה לא תצא משליטה, אלא גם מסר חזק לעולם – אנחנו לא מוכנים לתת למכונות להחליט בשבילנו על דברים קריטיים.

 

מה אומר החוק?

החוק הזה לא בא לאסור על שימוש ב-AI, אלא לקבוע כללים ברורים איך ואיפה אפשר להשתמש בו במוסדות ממשלתיים.

אסור למכונות להחליט לבד בתחומים רגישים: קבלת החלטות בנושאים כמו זכאות לדמי אבטלה או סיוע במעונות יום – רק עם פיקוח אנושי. רוצים להבטיח שמישהו עם שכל ורגש יבדוק שההחלטה הגיונית.

שקיפות היא שם המשחק: כל סוכנות ממשלתית חייבת לפרסם דוחות שמסבירים איך בדיוק נעשה שימוש בטכנולוגיות AI. הדוחות האלה יועברו למושלת ולמחוקקים ויהיו זמינים לציבור באינטרנט.

 

למה יש חשש?

AI הוא לא רק כלי מגניב שמייצר ציורים או כותב טקסטים. כשמשתמשים בו להחלטות ממשלתיות, הוא עלול לגרום לנזקים רציניים.

הטיות באלגוריתמים: מכונות לומדות על סמך נתונים, ואם הנתונים לא מאוזנים או מוטים, גם ההחלטות שלהן יהיו כאלה. תחשבו על זה – אם הנתונים מתעדפים קבוצות מסוימות, אנשים אחרים עלולים להיפגע.

אין מי שיסביר למה: כשמכונה מקבלת החלטה, היא לא יכולה להסביר מה עמד מאחורי זה. זה בעייתי במיוחד כשמדובר בנושאים רגישים כמו קצבאות או זכאות לשירותים חיוניים.

 

דוגמאות מהעולם

ניו יורק לא לבד. בעולם כבר מתחילים להציב חוקים דומים:
  • האיחוד האירופי: עובד על חוקי רגולציה שיאסרו שימוש במערכות AI מסוכנות, כמו זיהוי פנים אוטומטי במקומות ציבוריים.
  • סין: מפתחת מערכת חוקים שמטרתה לשלוט בטכנולוגיות AI ולהגן על פרטיות האזרחים, תוך פיקוח הדוק מצד הממשלה.
  • ישראל: מתחילה לבחון את הצורך ברגולציה לשימוש ב-AI במגזר הציבורי, אבל עוד רחוקה מהישגים כמו ניו יורק.
 

איך זה משפיע עלינו?

הרעיון הוא להגן על הציבור. מצד אחד, הטכנולוגיה מציעה פתרונות מדהימים – היא יכולה לחסוך זמן, לשפר שירותים ואפילו למנוע טעויות אנוש. מצד שני, אם לא נהיה זהירים, היא עלולה לפגוע בזכויות שלנו, להטות החלטות ולהשאיר אנשים בלי פתרון הולם לבעיות שלהם.

קיראו עוד ב"BizTech"

לדוגמה, תחשבו שאתם מגישים בקשה לקצבה מסוימת, אבל בגלל טעות בנתונים שהוזנו למערכת, הבקשה שלכם נדחית. אם אין מישהו שמפקח על המערכת, אתם עלולים למצוא את עצמכם מתמודדים מול מכונה שאין לה לב או רגש.

 

תגובות מהשטח

הסנאטורית קריסטן גונזלס, שיזמה את החוק, הסבירה: "זה לא שאנחנו נגד טכנולוגיה, אנחנו פשוט רוצים לוודא שהיא משרתת אותנו ולא להפך."

גם המושלת הוקול הצהירה: "החוק הזה מבטיח שהטכנולוגיה תהיה כלי שבונה אמון ולא גורם שמערער אותו."

שאלות ותשובות על החוק שמגביל את הבינה המלאכותית

למה החוק הזה חשוב?

כי הוא מציב גבולות ברורים. בינה מלאכותית היא כמו אש – יכולה לחמם ולתת אור, אבל גם לשרוף אם לא נזהרים.

איך הציבור יכול לעקוב?

החוק מחייב לפרסם את כל הדוחות באינטרנט, כך שכל אחד יוכל לבדוק איך הטכנולוגיה הזו משפיעה על החיים שלנו.

האם זה יעכב חדשנות?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הלעטתם את הבינה מכל הבא ליד (ל"ת)
    הבינה לומדת 28/12/2024 19:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גידלת תינוק במהירות ועוד יקום על האנושות (ל"ת)
    הבינה לומדת 28/12/2024 19:30
    הגב לתגובה זו
עבודה מרחוק הייטק (דאלי אי)עבודה מרחוק הייטק (דאלי אי)

חברות טכנולוגיה מאיצות את הבשלת האופציות - כדי לזכות בעובדים טובים

על המהלך של OpenAI, מה זו תקופת ההמתנה הראשונית והאם זו בשורה לעובדי ההייטק? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עובדים אופציות

התחרות העזה על כישרונות מובילה חברות טכנולוגיה לשנות את חוקי המשחק בתגמול עובדים. OpenAI הודיעה לעובדיה על ביטול תקופת ההמתנה הראשונית (cliff) בהבשלת אופציות למניות - צעד שמצטרף למגמה רחבה בענף, שבו חברות כמו xAI ואנתרופיק כבר אימצו מדיניות דומה, אבל לא מדובר רק בחברות AI. זו מגמה שבינתיים על "אש קטנה", אבל דווקא עכשיו לאחר שהענקיות בחרו לאמץ אותה, זה יכול להיות מואץ לחברות נוספות.

מעכשיו, עובדים חדשים ב-OpenAI יוכלו לצבור אופציות ולממשן מיד עם כניסתם לחברה. עד כה נדרשו עובדים להמתין שישה חודשים לפני הבשלת האופציות הראשונות, לאחר שתקופה זו קוצרה באפריל משנה אחת. הסטנדרט בתעשייה הוא שנה אחת, אבל זה צפוי להשתנות ככל שהמלחמה על הכישרונות תגדל.  

מהי הבשלת אופציות?

הבשלה (vesting) היא מנגנון שבו אופציות למניות (שניתנות לעובדים במחיר מועדף) הופכות לזמינות למימוש לאורך זמן, לרוב ארבע שנים. תקופת ההמתנה הראשונית מבטיחה בדרך כלל 25% מהאופציות לאחר השלמתה (לרוב שנה, ירד כאמור לחצי שנה וכעת מהיום הראשון במספר חברות), ומטרתה לשמר עובדים. ביטול ההמתנה משמעותו הבשלה מיידית, לרוב רבעונית, כך שעובד מגיע ל-25% מהזכויות בתוך שנה במקום שנה וחצי. בשוק הסטארט-אפים, שבו 70% מהאופציות כפופות למנגנון הסטנדרטי, השינוי מפחית את הסיכון לעובדים: עזיבה מוקדמת מאפשרת שמירה על חלק מהאופציות במקום אובדן מלא. עבור החברה מדובר בוויתור על כלי שימור, אך מצד שני זה כלי גיוס נהדר. 

המהלך משקף את התחרות העזה על כישרונות, בעיקר בשוק הבינה המלאכותית. xAI של אילון מאסק קיצרה את תקופת ההמתנה לשישה חודשים בקיץ, במסגרת גיוס 500 מהנדסים חדשים לאחר השקעה של 6 מיליארד דולר. גוגל, באמצעות DeepMind, שמרה על הבשלה סטנדרטית אך הגדילה את חבילות האופציות ב-30%, עם שכר ממוצע של 450 אלף דולר בשנה למומחי AI. אנתרופיק, שגייסה 8 מיליארד דולר ב-2025, מציעה הבשלה מיידית לחוקרים בכירים עם דרישת שירות מינימלית של 18 חודשים.