בעקבות מתקפת סייבר אקטיוויז'ן נאלצה להסיר את Call of Duty: WWII מהחנות של מיקרוסופט
גרסת Call of Duty: WWII הכילה פרצת אבטחה ישנה, שאיפשרה לתוקפים להשתלט מרחוק על מחשבי שחקנים ועקב כך הסירה חברת המשחקים Activision את המשחק מהחנות של מיקרוסופט
במשך שבוע דיווחה אקטיוויז'ן, שנמצאת בבעלות מיקרוסופטMicrosoft Corp -0.05% , אופן מעורפל על "בעיה טכנית" והודיעה כי המשחק, Call of Duty: WWII, מושבת זמנית, אך לא חשפה את הסיבה. כעת, מתברר שמדובר בפגיעות חמורה מסוג RCE (Remote Code Execution), באג שמאפשר לתוקפים להריץ קוד זדוני על מחשב המשתמש, ובכך לגנוב סיסמאות, להפעיל מצלמות, או להשתלט על המערכת כולה. בעקבות האירוע, החברה נאלצה להסיר את Call of Duty מהחנות של מיקרוסופט, זמן קצר בלבד לאחר שהמשחק הצטרף לספריית Game Pass של מיקרוסופט, מהלך שחשף אותו לקהל רחב של שחקנים חדשים.
ההסרה היתה של גרסת ה-PC, שהייתה זמינה דרך חנות מיקרוסופט ודרך שירות
המנויים Game Pass. גרסת Steam של המשחק, לעומת זאת, לא הושפעה, מאחר והפרצה בה תוקנה כבר בעבר. בעקבות הפירצה, גולשים רבים דיווחו ברשתות החברתיות על מקרים שבהם מחשבם נפרץ מיד לאחר משחק מקוון. "המשחק לא בטוח לשימוש – יש בו RCE", כתב משתמש בפורום רדיט. הפוסט גרר
גל של אזהרות מצד קהילת הגיימרים.
לפי חוקרי אבטחה ועדויות גולשים, הבאג איפשר להאקרים להשתלט בזמן אמת וחלק מהמשתמשים דיווחו שההאקרים פתחו חלונות Command Prompt, שלחו הודעות ב-Notepad, ביצעו כיבוי כפוי למחשב, ואפילו שינו את רקע שולחן העבודה של
המותקף. אחד השחקנים תיאר בפורום Reddit: “נלחמתי בזומבים, ופתאום הרקע שלי התחלף לתמונה גרפית מגעילה. אחר כך המחשב פשוט כבה.” עבור רבים, זו לא הייתה רק מתקפה טכנית – אלא גם פגיעה פסיכולוגית.
אקטיוויז'ן לא הגיבה לפניות עיתונאיות חוזרות ונשנות בנושא,
והסטטוס הרשמי באתר החברה מציין שהמשחק עדיין לא חזר לפעילות.
זה אינו האירוע הראשון שבו החברה נאלצת להתמודד עם חדירה או ניצול לרעה של מערכות המשחקים שלה, בנובמבר 2024, האקרים פרצו למערכת האנטי-צ’יט (Anti-Cheat) של Call of Duty והצליחו להשעות שחקנים לגיטימיים. מוקדם יותר באותה שנה, התגלתה מתקפת Infostealer שגנבה סיסמאות ממשתמשים. ב-2023, שחקני Modern Warfare חוו הדבקה של תולעת מחשב (worm) בעקבות באג לא מתוקן שנמשך שנים.
- הנאסד״ק עלה ב-1%; אפל קפצה ב-4%, ג׳ייפרוג זינקה ב-12%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; קרוקס צנחה ב-29%, אינטל ירדה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איפה מיקרוסופט
הגורם העיקרי לפגיעות נעוץ במבנה הארכיטקטוני של המשחק: Call of Duty: WWII מבוסס על חיבורי P2P, מודל שבו מחשב של שחקן אחד משמש כשרת זמני לאחרים. מודל זה אולי חסכוני מבחינת שרתים, אך הוא פותח דלת מסוכנת וחושף מחשבים של משתמשים ישירות למשתמשים אחרים, גם אם הם זדוניים. בעוד שקונסולות נהנות מהגבלות מערכת הפעלה נוקשות יחסית, מחשבים אישיים, במיוחד כאלה המריצים משחקים ישנים או לא מעודכנים, נותרים פגיעים הרבה יותר. כשהאבטחה אינה מתוחזקת, P2P הופך לקרקע פורייה לפריצות.
מאז שרכשה את Activision ב-2023, הציפיות ממיקרוסופט היו גבוהות, בעיקר בכל הקשור לשיפור תשתיות האבטחה. ואולם, נכון לעכשיו, החברה לא פרסמה תוכנית פעולה, טיימליין כלשהו לתיקון הפגם, או הסבר טכני מלא. ההיעדר הזה יוצר תסכול רב בקרב השחקנים. לגבי אקטיוויז'ן, למרות גלי הפריצות, החברה ביצעה מספר סבבי פיטורין שצמצמו את כמות כח האדם שלה, כולל במחלקות הסייבר, וזאת למרות שחברות אחרות בתעשייה דווקא חיזקו את מערכי האבטחה והאנטי-צ’יט שלהן.
מבחינת הנזקים והעלויות של אירוע הסייבר, קשה לאמוד אותו במספרים מדויקים, ואקטיוויז'ן בעצמה לא פרסמה הערכה רשמית, אבל פוטנציאל הנזק רב וכולל פגיעה חמורה במוניטין המותג, הוצאות טכניות
על תיקון ועדכוני אבטחה, אובדן הכנסות ממנויים ב־Game Pass, וסיכון לתביעות משפטיות מצד שחקנים שנפגעו. עלויות כאלה עשויות להצטבר למיליוני דולרים, וזה מבלי לכלול את חישוב הנזק העקיף שנגרם באמון הציבור.
- 1.מעולה. אקטיוויזן נהיתה חברה רעה. (ל"ת)אנונימי 11/07/2025 09:47הגב לתגובה זו
גלישה במחשב נייד (רשתות)גולשים בחו"ל לאתרים ישראליים ולא מצליחים להיכנס - הנה הפתרון
אתרים ישראלים רבים חסומים לגלישה ממקומות מסוימים בחו"ל - מה הסיבה ואיך תצליחו לגלוש באתרים שנדרשים לכם?
ישראלים שיוצאים לחופשה קצרה, נסיעת עבודה או רילוקיישן ארוך טווח נתקלים לא פעם באתרים ישראלים שהגישה אליהם חסומה. זה כולל לא רק אתרי בנקים או קופות חולים, אלא גם פורטלים ממשלתיים כמו ביטוח לאומי, רשות המסים, מערכות תשלומים עירוניות, אתרי חינוך, גם אתרי תוכן ואפילו דפי שירות של חברות תקשורת וקמעונאות גדולות.
על פניו זה נראה כמו תקלה טכנית אקראית, אבל זו מדיניות אבטחה מכוונת - חסימה גאוגרפית מבוססת IP שנועדה לצמצם סיכוני סייבר, בעיקר מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS). רוב התקפות הסייבר מגיעות מכתובות IP זרות, וחסימה אזורית מקטינה את שטח הפגיעה ומגנה על זמינות השירותים. זה כלי הגנה גס אך נפוץ, במיוחד בארגונים ציבוריים ועסקיים שחוו עלייה דרמטית בנפחי התקפות בשנים האחרונות וההתקפות האלו מתעצמות.
מאז החרפת האיומים במרחב הסייבר, בעקבות אירועים גיאופוליטיים לרבות בזמן המתיחויות עם איראן וגם במקביל להחרפת המלחמה בעזה, גופים ציבוריים ועסקיים בישראל הידקו את מדיניות ההגנה. אירועים מתוקשרים, כמו מתקפות DDoS על אתרי ממשלה ב-2022 ששיבשו שירותים לכמעט שעה, הובילו להקשחה זמנית או קבועה של בקרות גישה. לכן, משתמש מחו"ל שמנסה להיכנס לאתר, לעיתים מקבל הודעת חסימה מפורשת ("גישה מוגבלת ממדינתך"), ולעיתים הדף פשוט נתקע בלי הסבר. התופעה אינה ייחודית לישראל, אבל כאן היא בולטת בגלל תלות גבוהה בשירותים דיגיטליים ציבוריים ולחץ מתמשך על התשתיות.
מי חוסם בפועל והיכן נתקעים
החסימות פוגעות בעיקר בשירותים רגישים הדורשים זיהוי חזק או פעולות כספיות, כמו אתרי בנקים, קופות חולים, ביטוח לאומי, רשות המסים ומערכות תשלומים עירוניות. גם אתרים מסחריים מגבילים לעיתים גישה או פעולות מחו"ל כדי למנוע הונאות ולחסוך בעומסי תעבורה. לעומת זאת, חלק מהגופים מאפשרים כניסה מלאה מחו"ל עם אימות מוגבר, כמו קוד OTP או שאלות זיהוי,
בין הפתרונות, VPN בולט כנגיש ויעיל ביותר: מתחברים לשירות אמין, בוחרים ישראל כנקודת יציאה, והאתר מזהה אתכם כאילו אתם גולשים מהארץ. זה עובד מצוין נגד חסימות מבוססות IP ללא בקרות נוספות. ספקים מובילים כמו NordVPN ו-Proton VPN מציעים שרתים בישראל עם קצבים גבוהים (עד 10Gbps), מה שמאפשר אימותים דו-שלביים וטיפול בטפסים ממשלתיים ללא עיכובים. לדוגמה, NordVPN מפעיל קרוב ל-25 שרתים בתל אביב עם תמיכה ב-P2P וחיבורים מאובטחים. Proton VPN כולל קרוב -20 שרתים בפתח תקווה ותל אביב עם דגש על פרטיות ללא לוגים. חשוב לבחור ספק עם פריסה רחבה בישראל כדי להחליף שרת אם אחד נחסם זמנית. בנוסף, ספקים כמו Surfshark מציעים תכונות כמו חיבורי MultiHop שמוסיפים שכבת הגנה נוספת על ידי ניתוב התעבורה דרך שרתים מרובים, כולל ישראליים, מה שמקטין את הסיכוי לחסימה.
אילן שדה ראש חטיבת ה AI. צילום: יחצאמדוקס מקימה חטיבה ייעודית להטמעת AI ליבת החברה
חברת התוכנה אמדוקס מאחדת את יכולות המוצר, ההנדסה והאסטרטגיה תחת חטיבה חדשה שתתמקד בהטמעת בינה מלאכותית גנרטיבית ודאטה בכל שכבות הארגון
אמדוקס אמדוקס Amdocs Ltd. -3.31% הודיעה על הקמת חטיבת GenAI & Data ייעודית במטרה להטמיע בינה מלאכותית גנרטיבית ודאטה בליבת פעילות החברה. החטיבה תאחד תחת קורת גג אחת את כלל תחומי הליבה של הארגון: מוצר, הנדסה, אסטרטגיה ו-Go-to-Market,
ותפעל לשלב טכנולוגיות GenAI בכל מוצר, שירות ותהליך עבודה פנימי וחיצוני. המטרה היא לייצר יתרון תחרותי מובהק באמצעות שיפור ביצועים, האצת פיתוחים והגברת הערך המוסף עבור לקוחות החברה ברחבי העולם.
בראש החטיבה יעמוד אילן שדה, סגן נשיא בכיר באמדוקס, "הקמנו את החטיבה החדשה מתוך כוונה אסטרטגית, להפוך את הבינה המלאכותית לחלק בלתי נפרד מה-DNA של אמדוקס," מסר שדה. "המטרה שלנו היא לשלב את יכולות ה-GenAI בכל מוצר, שירות ותהליך של החברה, ובכך להניע צמיחה חדשה עבור אמדוקס ולקוחותינו. המסע שלנו החל לפני שנתיים, וכעת אנו מעמיקים את המחויבות שלנו וממצבים את עצמנו כמובילי שוק עולמיים בתחום".
החטיבה החדשה צפויה גם להעמיק שיתופי פעולה עם ענקיות טכנולוגיה ולפתח פתרונות חדשניים בתחומי הענן, חוויית הלקוח והדאטה, תוך שימוש בבינה מלאכותית כמנוע מרכזי להאצת פיתוחים, לייעול תפעולי
וליצירת חוויות מותאמות אישית בקנה מידה גלובלי.
הרבעון השלישי של אמדוקס
את הרבעון השלישי של שנת הכספים סגרה אמדוקס עם תמונה מעורבת: מצד אחד, החברה עוקפת את התחזיות של הן בשורת ההכנסות והן בשורת הרווח, ומציגה שיפור תפעולי משמעותי אבל מהצד השני, ההכנסות ירדו בשיעור שנתי של 8.5%. מניית אמדוקס מציגה תשואת חסר מובהקת מול השוק: מתחילת השנה איבדה המניה 0.7%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים רשמה עלייה מתונה בלבד של 2.7% זאת לעומת עלייה של כ-7% במדד S&P 500.
- אמדוקס עקפה את התחזיות אבל הציגה ירידה של 8.5% בהכנסות: הרווח 1.72 דולר למניה
- אמדוקס שוב מאכזבת בתחזית; עקפה את הצפי ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי השוק של החברה עומד על 9.4 מיליארד דולר. ההכנסות הסתכמו ב-1.144 מיליארד דולר, נמוך מ-1.25 מיליארד דולר ברבעון המקביל, אבל גבוה ב-1.37% מהקונצנזוס של האנליסטים שעמד על 1.13 מיליארד דולר. הרווח המדולל למניה (Non-GAAP) עמד על 1.72 דולר, עלייה של 6.2% משנה קודמת, וגבוה ב-0.58% מהתחזית הממוצעת שעמדה על 1.71 דולר.
