
בעקבות מתקפת סייבר אקטיוויז'ן נאלצה להסיר את Call of Duty: WWII מהחנות של מיקרוסופט
גרסת Call of Duty: WWII הכילה פרצת אבטחה ישנה, שאיפשרה לתוקפים להשתלט מרחוק על מחשבי שחקנים ועקב כך הסירה חברת המשחקים Activision את המשחק מהחנות של מיקרוסופט
במשך שבוע דיווחה אקטיוויז'ן, שנמצאת בבעלות מיקרוסופטMicrosoft Corp 2.84% , אופן מעורפל על "בעיה טכנית" והודיעה כי המשחק, Call of Duty: WWII, מושבת זמנית, אך לא חשפה את הסיבה. כעת, מתברר שמדובר בפגיעות חמורה מסוג RCE (Remote Code Execution), באג שמאפשר לתוקפים להריץ קוד זדוני על מחשב המשתמש, ובכך לגנוב סיסמאות, להפעיל מצלמות, או להשתלט על המערכת כולה. בעקבות האירוע, החברה נאלצה להסיר את Call of Duty מהחנות של מיקרוסופט, זמן קצר בלבד לאחר שהמשחק הצטרף לספריית Game Pass של מיקרוסופט, מהלך שחשף אותו לקהל רחב של שחקנים חדשים.
ההסרה היתה של גרסת ה-PC, שהייתה זמינה דרך חנות מיקרוסופט ודרך שירות
המנויים Game Pass. גרסת Steam של המשחק, לעומת זאת, לא הושפעה, מאחר והפרצה בה תוקנה כבר בעבר. בעקבות הפירצה, גולשים רבים דיווחו ברשתות החברתיות על מקרים שבהם מחשבם נפרץ מיד לאחר משחק מקוון. "המשחק לא בטוח לשימוש – יש בו RCE", כתב משתמש בפורום רדיט. הפוסט גרר
גל של אזהרות מצד קהילת הגיימרים.
לפי חוקרי אבטחה ועדויות גולשים, הבאג איפשר להאקרים להשתלט בזמן אמת וחלק מהמשתמשים דיווחו שההאקרים פתחו חלונות Command Prompt, שלחו הודעות ב-Notepad, ביצעו כיבוי כפוי למחשב, ואפילו שינו את רקע שולחן העבודה של
המותקף. אחד השחקנים תיאר בפורום Reddit: “נלחמתי בזומבים, ופתאום הרקע שלי התחלף לתמונה גרפית מגעילה. אחר כך המחשב פשוט כבה.” עבור רבים, זו לא הייתה רק מתקפה טכנית – אלא גם פגיעה פסיכולוגית.
אקטיוויז'ן לא הגיבה לפניות עיתונאיות חוזרות ונשנות בנושא,
והסטטוס הרשמי באתר החברה מציין שהמשחק עדיין לא חזר לפעילות.
זה אינו האירוע הראשון שבו החברה נאלצת להתמודד עם חדירה או ניצול לרעה של מערכות המשחקים שלה, בנובמבר 2024, האקרים פרצו למערכת האנטי-צ’יט (Anti-Cheat) של Call of Duty והצליחו להשעות שחקנים לגיטימיים. מוקדם יותר באותה שנה, התגלתה מתקפת Infostealer שגנבה סיסמאות ממשתמשים. ב-2023, שחקני Modern Warfare חוו הדבקה של תולעת מחשב (worm) בעקבות באג לא מתוקן שנמשך שנים.
- היום השחור בבורסות מצית את השפל הגדול ומיקרוסופט מביעה אמון ברשת חברתית בתחילת דרכה
- אנבידיה: עליות קלות לפני דוחות ענקיות הטק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איפה מיקרוסופט
הגורם העיקרי לפגיעות נעוץ במבנה הארכיטקטוני של המשחק: Call of Duty: WWII מבוסס על חיבורי P2P, מודל שבו מחשב של שחקן אחד משמש כשרת זמני לאחרים. מודל זה אולי חסכוני מבחינת שרתים, אך הוא פותח דלת מסוכנת וחושף מחשבים של משתמשים ישירות למשתמשים אחרים, גם אם הם זדוניים. בעוד שקונסולות נהנות מהגבלות מערכת הפעלה נוקשות יחסית, מחשבים אישיים, במיוחד כאלה המריצים משחקים ישנים או לא מעודכנים, נותרים פגיעים הרבה יותר. כשהאבטחה אינה מתוחזקת, P2P הופך לקרקע פורייה לפריצות.
מאז שרכשה את Activision ב-2023, הציפיות ממיקרוסופט היו גבוהות, בעיקר בכל הקשור לשיפור תשתיות האבטחה. ואולם, נכון לעכשיו, החברה לא פרסמה תוכנית פעולה, טיימליין כלשהו לתיקון הפגם, או הסבר טכני מלא. ההיעדר הזה יוצר תסכול רב בקרב השחקנים. לגבי אקטיוויז'ן, למרות גלי הפריצות, החברה ביצעה מספר סבבי פיטורין שצמצמו את כמות כח האדם שלה, כולל במחלקות הסייבר, וזאת למרות שחברות אחרות בתעשייה דווקא חיזקו את מערכי האבטחה והאנטי-צ’יט שלהן.
מבחינת הנזקים והעלויות של אירוע הסייבר, קשה לאמוד אותו במספרים מדויקים, ואקטיוויז'ן בעצמה לא פרסמה הערכה רשמית, אבל פוטנציאל הנזק רב וכולל פגיעה חמורה במוניטין המותג, הוצאות טכניות
על תיקון ועדכוני אבטחה, אובדן הכנסות ממנויים ב־Game Pass, וסיכון לתביעות משפטיות מצד שחקנים שנפגעו. עלויות כאלה עשויות להצטבר למיליוני דולרים, וזה מבלי לכלול את חישוב הנזק העקיף שנגרם באמון הציבור.
- 1.מעולה. אקטיוויזן נהיתה חברה רעה. (ל"ת)אנונימי 11/07/2025 09:47הגב לתגובה זו
מרקור (מרקור)פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
החברה שמספקת את התשתית האנושית לאימון מודלי AI צפויה לסגור סבב גיוס של 350 מיליון דולר; על החברות הפרטיות הגדולות בעולם וגם - ואיך גם אתם יכולים ליהנות מההצלחה של מרקור?
מרקור (Mercor) מספקת את המומחים שמאפשרים למודלים מתקדמים כמו ChatGPT להפוך ממכונות חישוב למערכות חכמות ואמינות. החברה שהוקמה לפני כשנתיים, צפויה לסגור בימים הקרובים סבב גיוס הון בסך 350 מיליון דולר, לפי שווי של 10 מיליארד דולר - קפיצה של פי חמישה מהשווי שלה בפברואר האחרון כשהיא הופכת להיות אחת מהחברות הפרטיות הגדולות בעולם. זוהי עדות לצמיחת השוק ואישור לכך שמרקור הפכה לחברה חיונית בשרשרת הערך של AI, וזו גם עדות לכך שהבינה המלאכותית זקוקה נואשות לבינה האנושית - מרקור מבוססת על רשת של עשרות אלפי מומחים אנושיים שמאמנים מודלים עבור ענקיות הטכנולוגיה. אם אתם רוצים עבודה צדדית כדאי לכם להיכנס לאתר שלה - יש שם מאות רבות של הצעות ולא מדובר רק ב"מומחי על" פרופסורים וכו', החברה צריכה תפקידים מגוונים כדי לאמת ולדייק את התשובות של הצ'אטים. השכר ל"מומחים" גבוה.
החברה החלה כפלטפורמה פשוטה להשמה בעבודה מבוססת AI, והתפתחה במהירות למערכת מתוחכמת שמחברת בין מעבדות AI לבין אלפי קבלני משנה - מרופאים ועורכי דין ועד כימאים ומתכנתים שמספקים משוב מדויק, עורכים תוכן ומדריכים את המערכות "לחשוב" כמו בני אדם. הביקוש לשירותיה זינק פי ארבעה בשנה האחרונה, בעיקר לאחר שהשקעה אסטרטגית של מטא בסקייל AI (Scale AI), מתחרה מרכזית, עוררה חששות לגבי ניטרליותה. לקוחות גדולים עברו למרקור, והחברה כעת על סף הכנסות שנתיות של 500 מיליון דולר.
מ-HR לבינה מלאכותית: מה הביא לפריצה
מרקור הוקמה ב-2023 על ידי שלושה צעירים בני 21, כולם נושרי קולג' ותלמידי תיכון לשעבר שהשתתפו בתוכנית Thiel Fellowship של פיטר תיל, שמעודדת יזמים צעירים לוותר על לימודים אקדמיים לטובת בניית חברות. המייסדים הם ברנדן פודי, מנכ"ל החברה, אדרש היירמת וסוריה מידה (Suriya Midha). פודי התבלט כבר בתיכון בתחרויות דיבור, והשילוב שלו עם שני השותפים יצר צוות טכנולוגי חזק. בתחילה, החברה התמקדה בשוק ההשמה: פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מועמדים לעבודות, תוך שימוש באלגוריתמים שמנתחים קורות חיים ומתאימים פרופילים. זה היה רעיון טוב, אך לא יוצא דופן, עד שהגיעה ההזדמנות האמיתית.
בעקבות התעניינות מצד חברות AI מובילות בכוח האדם האיכותי של מרקור, המייסדים זיהו פוטנציאל גדול יותר. הם היו גמישים והשתנו במהירות, והפכו את הפלטפורמה למנגנון להכשרת מודלי AI באמצעות משוב אנושי. ההצלחה שלהן נובעת מכך שהצ'אטים לא מושלמים וצריכים מומחים בתחומים שונים כדי לספק להם מידע, הבנה, יכולות.
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- גוגל מאבדת 2% - OpenAI חשפה דפדפן חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשמודלים כמו GPT-4 החלו להראות יכולות רבות אך גם חולשות כמו הזיות (hallucinations), הטיות ואי-עמידה בהנחיות, התברר שהנתונים האנושיים הם המפתח להתקדמות. מרקור בנתה רשת של כ-30,000 קבלני משנה, כולל מומחים בתחומים נישתיים, והפכה למגייסת שמתאימה בין פרויקטים לבין כישרונות ספציפיים.
הגרוקופדיה של אילון מאסק: קרדיט: אתר גרוקופדיהקונטרה להטייה פרוגרסיבית? אילון מאסק משיק את הגרוקופדיה
אילון מאסק השיק את ה-Grokipedia, אנציקלופדיה מקוונת מבוססת בינה מלאכותית שמוצגת כאלטרנטיבה "נטולת הטיות" לויקיפדיה; המיזם החדש משתלב בגל הביקורת מצד שמרנים בארצות הברית, ובראשם לארי סנגר, ממייסדי ויקיפדיה, הטוענים כי האתר הפופולרי נשלט בידי "אליטה ליברלית" ומוטה פוליטית
הפרויקט החדש של אילון מאסק עוסק הפעם לא בחדשנות טכנולוגית אלא בבסיס המידע המהימן שמקיף אותנו ברשת. שם הפרויקט הוא גרוקופדיה, אנציקלופדיה מקוונת מבוססת AI, שאמורה להציע חלופה אמינה ו-"מאוזנת יותר" לויקיפדיה. גירסת הבטא הושקה ביום שני בערב, והיא מציגה עיצוב ומבנה דומים לויקיפידיה, אך כרגע מכילה כ־885 אלף ערכים בלבד, לעומת יותר מ־8 מיליון ערכים בגרסה האנגלית של ויקיפדיה.
הציונות כאבן בוחן
לא היינו מצפים שמאסק יהיה מעורב בפרויקט ציבורי ללא מחלוקת, וכך כבר עם ההשקה ניתן לראות את השינוי. נסתכל למשל על הערך ציונות, כפי שהוא מופיע בשני המיזמים:
על פי הערך באנגלית בויקיפדיה, הציונות רצתה לתפוס כמה שיותר שטח, עם כמה שיותר יהודים וכמה שפחות פלסטינים שניתן. לכל הפחות, זוהי פרשנות. אם מסכימים איתה או לא, זה כבר סיפור אחר, אבל ההטייה קיימת. נסתכל רגע על הערך של הציונות בגרוקופדיה ונראה איך הערך "מתיישר" קצת ומתאר עובדות, מבלי לפרש אותן.
זוהי רק דוגמא אחת שעומדת בבסיס המיזם החדש. על פי ויקימדיה, הארגון שעומד מאחורי מיזם ויקיפדיה, מאז אפריל 2025 חלה ירידה של כ8% בצפיות אנושיות בדפי האתר לעומת השנה הקודמת, ובמקביל, חשיבותו למערכות הבינה המלאכותית דווקא גוברת. כמעט כל מודלי השפה הגדולים מאומנים על בסיס מאגרי ויקיפדיה, ומידע זה משמש מנועי חיפוש, רשתות חברתיות וצ’אטבוטים להפקת תשובות בזמן אמת. במלים אחרות, בנוסף להיותו אתר עם ידע "חופשי ואובייקטיבי" שעליו מתבססים הקוראים האנושיים, הוא הופך להיות משאב משמעותי עבור ה-AI ותפקידו כמתווך מציאות רק הולך וגדל. וכך, החשיבות שבנייטרליות של הידע הופכת לגדולה יותר ויותר.
- וולבו מזנקת 30% - למאסק יש הרבה מה ללמוד מהסינים
- כה אמר מאסק - תובנות על רובוט אנושי והאם העוני ייעלם מהעולם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמא נוספת לשינוי שבבסיס הגרוקפדיה ניתן לראות בערך "מגדר", כשאצל מאסק הדגש הוא על ההגדרה הביולוגית הבינארית, ואילו הויקיפדיה שמה את הדגש על טווח של שלושה מגדרים, שמבוססים על הגדרה עצמית של הפרט. המחלוקת ממשיכה גם כשמגיעים לערך של מאסק בעצמו, כשהגרוקופדיה מציגה אותו כחלוץ פורץ דרך שחתירתו ל"אמת" באמצעות פיתוח בינה מלאכותית "נטולת צנזורה" נועדה להגן על האנושות מפני איומים קיומיים, בניגוד לערך המקורי בויקיפדיה, שמציג גם ביקורות על דרכו של מאסק. ישנה גם ביקורת לגבי ניסוחים אידאולוגיים או טעויות עובדתיות, ואף קטעים שהועתקו מויקיפדיה כלשונם.
