חן שרייבר
צילום: רשתות חברתיות

נשיא לשכת רואי החשבון מודה שרואי החשבון מתחמקים ממס

רו"ח חן שרייבר, נשיא הלשכה תוקף את הוועדה של האוצר שקבעה שיש למסות את רווחי השותפויות הנצברים בדומה לחברות, לטענתו הוועדה פוגעת באופן סקטוריאלי ברואי חשבון ועורכי דין. הוא צודק, ודווקא מחזק את ההמלצות - גם רואי חשבון ועורכי דין צריכים לשלם מס כמו כולם
רוי שיינמן | (11)

חן שרייבר, רו"ח ותיק, נשיא לשכת רואי החשבון, פנה במכתב לאוצר ותקף את המלצות הוועדה שהמלצותיה פורסמו בשבוע שעבר בנוגע לרווחים הראויים לחלוקה. כפי שכתבנו כאן, ההמלצות נוגעות באופן ישיר לרואי חשבון, עורכי דין, רופאים, סוכני ביטוח ואחרים שמנהלים את העסקים שלהם דרך שותפויות וחברות ארנק.

  חן שרייבר - לא רוצה שרואי החשבון ישלמו מס כמו כולם  (רשתות חברתיות)

 

רואי החשבון נלחמים על הכסף שלהם - זו מלחמה לא צודקת

ההסבר על רגל אחת - עד כה הצליחו השותפויות להיות מחוץ למשחק ולא היו צריכות לשלם מס על רווחים לחלוקה שלא חולקו. אבל הוועדה מכניסה אותן פנימה והמשמעות היא שהרווחים שלא מחולקים משותפות שהיא צינור מלאכותי לתכנון מס, ימוסו. נדגים את העניין - שכירים במשק משלמים מס של עד 50%, אבל יש עובדים (בעלי שכר גבוה) שמתאגדים בחברה או שותפות ואז התשלומים שהם מקבלים ממקומות העבודה, ממוסים רק במס בשיעור של 23%. הכספים נשארים בחברה-שותפות, מושקעים וככה בעצם יש דחיית מס. יש כאן אפלייה לטובת השכירים העשירים במשק.

רשות המסים פעלה מול החברות האלו והגדירה אותן כחברות ארנק שחייבות לחלק את הרווחים שנצברו בפנים ואז יהיה מס שישווה את המיסוי הכולל למס על שכירים. אבל נוצרו הרבה מאוד תכנוני מס והוועדה מנסה בהמלצות האחרונות לסתום את הפרצות. בנוסף, הוודעה קבעה שאין הבדל בין שותפות לחברה. לא ברור מלכתחילה למה שותפות לא היתה בתוך הסל, זה בהחלט נכון ששותפות תהיה גם ממוסה אם נצברו בה רווחים ראויים לחלוקה וכל רואה חשבון יודע זאת, למעשה, מספיק לעשות קורס במסים כדי להבין זאת.

 

המלצות הוועדה צודקות - כולם משלמים מס, רואי חשבון ועורכי דין לא יכולים להיות מוחרגים

רואי החשבון ועורכי הדין מאוגדים בשותפויות ומשרד האוצר, ובצלאל סמוטריץ' בראשו, מתייחסים לגופים האלו באופן אישי. סמוטריץ' צודק. וכעת, שרייבר משחק לידיים של האוצר. האינטרס שלו כרואה חשבון וכראש הלשכה לסכל את המלצות הוועדה כי הם נוגעות לו ולסקטור שלו, אבל זה לא אומר שהן לא נכונות. זה אומר שהמלחמה שלו היא כדי להשאיר את המיסוי הנמוך לרואי החשבון והמקצועיות החופשיים.

המכתב ששרייבר שיגר לאוצר ולכל רואי החשבון בלשכה הוא "גול עצמי". הוא נלחם בהמלצות, הוא מסביר שהיה צריך לדבר ולשמוע את חברי הלשכה במסגרת הוועדה ודיוניה (כך היה בעבר), והוא מדבר על כך שהאוצר נלחם באופן סקטוריאלי ברואי החשבון ועורכי הדין -  "לשכת רואי החשבון סבורה גם כי הניחוח שעולה מהמלצות הצוות הוא פגיעה סקטוריאלית בענפי משלח היד ובראשם ענף ראיית החשבון ועריכת הדין, כפי שגם מצא לנכון הצוות להדגיש באופן בוטה בהמלצות שפורסמו בדוח".

קיראו עוד ב"בארץ"

  בצלאל סמוטריץ' -  נלחם ברואי החשבון  (נגה מלסה, לע״מ)

שרייבר בעצם מודה שההמלצות שאמורות ליישר את העיוות שקיים בחוקי המיסוי, יפגעו ברואי החשבון ועורכי הדין. הוא מודה שרואי החשבון מתחמקים (באופן ליגיטימי) מתשלומי מסים דרך השותפויות האלו. המלחמה שלו היא על הכסף. ולכן, למה בעצם שבאוצר יזמינו את שרייבר וחברי הלשכה לדיונים אם ברור מה גישתם ומה האינטרסים שלהם?

סמוטריץ' כשר האוצר וחברי הוועדה עשו עבודה טובה ונכונה. ישראל במלחמה וצריכה מקורות כספיים, ביטול של הטבות מס ותכנוני מס, זה המקום הראשון שצריך לגעת בו. הוועדה העריכה כי יגבו כ-5 מיליארד שקל בשנה באופן פרמננטי מהעשירון העליון. זה צודק.

המלחמה מול רואי החשבון נמצאת בחזיתות נוספות. סמוטריץ' אמר בשבוע שעבר בעת הצגת עקרונות התקציב ל-2025 כי חלק מהתקציב יגיע דרך מלחמה בהון השחור, לרבות הטמעת חשבוניות ישראל, מערכת שמצריכה זיהוי מרשות המסים מעל סכום מסוים. 

הסכום הנוכחי הוא 25 אלף שקל של חשבונית ובכוונת רשות המסים להוריד אותו ל-5 אלף שקל. רואי החשבון מתנגדים, אבל הפיילוט של חודשים בודדים מתברר כמוצלח. על רקע זה, אמר שר האוצר שהעסקים עצמם רוצים את המערכת והיא תהווה את הבסיס לכך שיהיה דיווח אוטומטי ישירות למע"מ ולרשויות המס. "לרואי החשבון תהיה פחות עבודה", אמר שר האוצר "חשבוניות יהיו אוטומטיות, הדוח של המע"מ יהיה אוטומטי", אמר שר האוצר והסביר בקריצה את ההתנגדות של רואי החשבון למהלך. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    א 09/09/2024 22:31
    הגב לתגובה זו
    רואי חשבון ועורכי דין יקפיצו שכר טרחה ללקוחות. שוב המדד יעלה
  • 7.
    הוא התחרפן? מה זה הגול העצמי הזה. אחלה נשיא לחנונים (ל"ת)
    רו''ח מזועזעת 09/09/2024 17:01
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יש החודש בחירות בלשכה ...חייבים לעשות רעש (ל"ת)
    סמי 09/09/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משלמת מיסים 09/09/2024 11:22
    הגב לתגובה זו
    ההערכות הגרנדיוזיות של כמה כסף כל מהלך כזה יכניס הן כאמור הערכות, ובינן ובין המציאות ככל הנראה יהיה מרחק. בנוסף, יש התעלמות בכל התהליכים הטכנולוגיים שמאחורי המימוש. חשבונית ישראל בגובה 25 אלף חייבה הטמעה אצל עסקים מסקטור בסדר גודל מסויים. להוריד ל-5 אלפים זה הכיוון הנכון, אבל כבר מדובר בעסקים מסקטור אחר, אולי פחות טכנולוגי, אולי פחות עם גישה לאנשי מקצוע מתאימים, המעבר יהיה יותר מורכב, ארוך וכואב. במערכות טכנולוגיות אחרות, כמו שעמ, רשות המיסים לא ממש הוכיחה את עצמה בקטע של קלות ההטמעה, התמיכה והתחזוקה.ו מי שמשלם את המחיר הוא האזרח, עליו נופלת כל האחריות לדווח בזמן ולהתמודד עם הבעיות של המערכת, חוסר תמיכה, חוסר תאימות וכו'.
  • 4.
    פגיעה סקטוריאלית? לא. השוואת מס לכולם. (ל"ת)
    פיקאר 09/09/2024 11:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גד 09/09/2024 10:40
    הגב לתגובה זו
    חשבתי לתומי שבשותפות משולם המס על ידי השותף, באופן מלא, לפי מדרגות המס, ואין מיסוי דו שלבי.
  • הם מקימים חברות שממוסות לפי שיעור המס שלהן שהוא מס חברו (ל"ת)
    Bill Hwang 09/09/2024 13:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כלכלן 09/09/2024 10:16
    הגב לתגובה זו
    רק סיסמאות - נילחם בהון השחור - הערכה 30 מליארד בשנה , נעשה את חשבונית ישראל ( למרות שגם קודם דווח 874 ) ונכניס 15 מליארד בשנה , נמסה חברות משלח יד - ונכניס 5 מליאר בשנה - חלאס עם סיסמאות חלולות - תכינו תקציב צמיחה , תאפשרו חלוקת דיבידנד מוטב ( יכניס באמת 15-20 מליארד ) ותתחילו עם שינויים מבניים נגד קרטלים ויבואנים שעושקים את כולם - כשתסיימו תחזרו לבדיחות שלכם על חשבוננו
  • מרצה לניהול 09/09/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
    סמוטריץ' פועל לטובת הבייס שלו , במובנים רבים הוא מנותק מהציבור החילוני , אך בשום אופן אינו טיפש
  • 1.
    סמוטריץ' אלוף (ל"ת)
    שי 09/09/2024 09:32
    הגב לתגובה זו
  • אלוף החורבן (ל"ת)
    ישראלי 09/09/2024 12:11
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).