בן 70 שדרס למוות ילדה נדון באחרונה בבית המשפט לתעבורה בירושלים רק לחצי שנת עבודות שירות, שלוש שנות שלילה של רשיון הנהיגה ותשלום של פיצוי כספי למשפחתה של המנוחה. השופט ארנון איתן התחשב בנאשם לנוכח העובדה שהוא אב לאשה שסובלת משיתוק מוחין, שתלויה בו לצורך הנסיעות שלה. מהסיבה הזו הוא אף התיר לאיש לנהוג בזמנים מסוימים, למרות הפסילה שנפסקה לחובתו.

הנאשם, אב לשלושה שבתו הבכורה סובלת משיתוק מוחין, נסע באוקטובר 2018 ברחובות הצרים של שכונת מאה שערים בירושלים. בשלב מסוים הוא פנה שמאלה מרחוב יוסף בן מתתיהו לרחוב רש"י. באותה שעה הגיעו למעבר החצייה שברחוב רש"י שתי אחיות בנות 10.5 ו-4, כשהן רכובות על קורקינט אחד.

הנהג, שלפי כתב האישום תלה חולצות על ידית האחיזה שליד החלון הימני, ובנוסף הניח חפץ על לוח המכוונים (הדשבורד) באופן שבו נחסם שדה הראייה שלו – לא נענה לבקשה של רוכבת הקורקינט בת ה-10 לעבור את מעבר החצייה בבטחה, ופגע בקורקינט בעוצמה. לאחר שהעיף את בת ה-4 לכביש, הוא המשיך לנסוע תוך כדי שהוא גורר אותה לאורך כמה מטרים מתחת לרכב, והמשיך לדרוס אותה עם הגלגל האחורי.

בת ה-4 פונתה לבית החולים במצב קשה ולא יציב כשהיא מחוסרת הכרה, מונשמת וסובלת מפגיעת ראש קשה. כשעתיים לאחר שהגיעה לבית החולים, נאלצו הרופאים לקבוע את מותה. כנגד הנהג הפוגע הוגש כתב אישום המייחס לו גרם מוות ברשלנות – עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא שלוש שנות מאסר. הוא הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, שבו הוסכם על הגבלת העונש לתשעה חודשי עבודות שירות.

• בתקשורת מתלבטים איך לנהוג בקלטת המתעדת הריגת התינוקת
• מחדל אסון צפית: "התוצאות הקשות בגלל עקשנות המארגנים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשלב הטיעונים לעונש עתרה המדינה לגזור על הנהג את העונש המקסימלי שבהסדר הטיעון, ובנוסף היא דרשה גם לשלול את רישיונו לתקופה של חמש שנים. מנגד, טענה ההגנה כי יש להסתפק בשישה חודשי עבודות שירות ובפסילה שלא תעלה על שנתיים. הסניגור סיפר בקשר לכך שבתו בעלת הצרכים המיוחדים של הנאשם זקוקה לו לצורך הטיפול השוטף בה, וכי הוא צריך להסיע אותה מדי יום למקום עבודתה ובחזרה ממנו. כמו כן, נטען כי נסיבות אלה מצדיקות לתת לו חלונות זמן שבהם יותר לו לנהוג עבורה גם בזמן השלילה.

השופט איתן קבע כי למרות ברירת המחדל שלפיה בעבירות של גרם מוות הרשלנות העונש צריך להיות מאסר בפועל, כאן מדובר ברשלנות נמוכה מצד הנהג, המצדיקה – בהצטרף ליתר הנסיבות האישיות שלו – הסתפקות בעבודות שירות.

לדברי השופט, התאונה אירעה בדרך צרה שמשני צדיה חונות מכוניות, ומהירות נסיעת הנאשם היתה נמוכה מאוד. בנוסף, לדבריו, מדובר בנאשם בעל עבר תעבורתי נקי, ורשלנותו במקרה זה היא נקודתית ומתבטאת בחוסר תשומת לב רגעית. כמו כן, הוא הביע צער וכאב עמוקים על התאונה ותוצאתה הקשה, ואמפתיה כלפי משפחת המנוחה.

• מהפכה בפרסומת, נזיפה מהשופט: ליברה תשלם 100 אלף ש'
• עסק של נכה קרס - האם הנושים יקבלו את הכסף שהוא חייב להם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

השופט איתן הדגיש כי הנאשם לא נותר אדיש לתאונה, ומאז התרחשותה הוא מתמודד עם מחשבות טורדניות, תסמינים פוסט טראומתיים וקשיים בשינה. בין אתגרי החיים של הנאשם, שלפי השופט מצדיקים הקלה בעונשו, הוא מנה את השתתפותו במלחמת יום הכיפורים ואת הצורך בגידול בת עם נכות וצרכים מיוחדים, שתלויה בעזרה שלו בחיי היום יום שלה.

בשקלול הדברים, השופט גזר על הנאשם כאמור שישה חודשי עבודות שירות בלבד, שלוש שנות פסילה, בכפוף לכך שיותר לו לנהוג במשך שעתיים ביום כדי להסיע את בתו למקום עבודתה ובחזרה ממנו, וכן תשלום של 7,000 שקל פיצוי למשפחתה של המנוחה. בנוסף, נגזרו עליו עונשים על תנאי.

במקרה אחר, הכריע באחרונה בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז במקרה שבו מתמודד נפש גרם לתאונה קשה לפני 13 שנה. בעקבות התאונה נאלצו הרופאים לקטוע את שתי רגליה של אשה שהיתה מעורבת בתאונה. העובדה שלאחר האירוע ביצע הנהג תאונה נוספת תחת שכרות לא הביאה את השופט עמית בר לשנות את מסקנתו, שלפיה אין להטיל עליו מאסר, עבודות שירות או שירות לתועלת הציבור (של"צ). הסיבה המרכזית שבגינה החליט השופט כי יש להתחשב בנאשם, היתה מצבו הנפשי המורכב. לדבריו, האיש סובל מפוסט טראומה, ובשנה שעברה אף אושפז פעמיים בכפייה בשל מצב פסיכוטי חריף. בגזר הדין צוין כי במהלך אחד האשפוזים העלה הנאשם מחשבות מנותקות מהמציאות, כמו "ששר המדינה יגיע וידבר עמו" ו"שאנשי משרד הביטחון יגיעו לבשל לו ולנקות את ביתו.