לראשונה מתחילת המלחמה: צמיחה בפעילות העסקית בשדרות
הערים המרכזיות בצפון ממשיכות לסבול מהשפעת המלחמה, לרבות ערים שלא פונו מתושביהן כמו צפת ונהריה; ערי התיירות, אילת וטבריה, חזרו לצמוח
לראשונה מאז פרוץ המלחמה, העיר שדרות, חזרה לצמיחה בפעילות העסקית ורשמה הוצאות בהיקף של 59.05 מיליון שקל, עלייה של 11% בהוצאות לעומת אפריל 2023 (53.4 מיליון שקל), כך עולה מנתונים שמפרסמת חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים). הנתונים כוללים את ההוצאות והפעילות העסקית בערים המרכזיות בישראל וביישובים המרכזיים בדרום ובצפון במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״.
מדובר בנתון שמתרחש על רקע חזרת התושבים לעיר עצמה ולאזור העוטף, וכן בשל חזרת הסטודנטים ללמידה במכללת ספיר וגם בזכות ההיקף המשמעותי של כוחות הביטחון באזור שמסייעים בהנעת הכלכלה המקומית.
לעומת זאת, ערי הצפון ממשיכות לסבול בצורה הקשה ביותר מהשפעות המלחמה – בערים קריית שמונה, שלומי, צפת ונהריה, קיימת ירידה בהוצאות בכרטיסי אשראי ובפעילות העסקית. נהריה (ירידה של 5% באפריל) וצפת (ירידה של 16% באפריל) הן ערים שלא פונו מתושביהן ועדיין, בשל העובדה שישובים מסביבן פונו וגם בשל עצימות המלחמה, הן נפגעות. בקריית שמונה ושלומי הפגיעה משמעותית יותר ועומדת על למעלה מ-75%.
ערי התיירות, אילת (עלייה של 17% בהוצאות באפריל) וטבריה (עלייה של 5%), הצליחו להתאושש ואף לחזור לצמיחה בהוצאות בכרטיסי אשראי במהלך אפריל השנה. קיים מתאם בין הירידה בכמות המפונים בערים אלו, הגידול בהיקף הנופשים והעלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי.
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הערים הגדולות במרכז, בדרום, וגם ירושלים, מציגות נתוני הוצאות שדומים לנתונים ברמה הארצית והן מציגות צמיחה בפעילות העסקית וזאת בשל העובדה כי היקף האוכלוסייה שנמצא בישראל גדול במאות אלפי לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.
טלי הולנברג, סמנכ"לית פיתוח עסקי, שיווק ומכירות של שב"א: "נתוני ההוצאות הגיאוגרפיים הן בבואה של עצימות המלחמה בגזרות השונות, ומצב חזרת התושבים לביתם בצפון ובדרום. כך לדוגמא, הצמיחה העסקית בעיר שדרות. לעומת זאת, ערי הצפון המרכזיות שממשיכות לסבול בצורה הקשה ביותר מהשפעות המלחמה וכך בקריית שמונה ושלומי הפגיעה היא כמעט מחיקה מלאה של הפעילות העסקית בהן. חשוב לציין כי היקף האוכלוסייה שנמצא בישראל גדול במאות אלפי לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, ויחד עם החזרה של אנשי המילואים למשק (למקומות העבודה וללימודים), דבר המהווה גורם חיובי מאוד משפיע על היקף המחזורים וחזרת המשק לשגרה לצד המלחמה".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
