אחרי אזהרת הרווח: פריון עוקפת את הצפי בשורה העליונה והתחתונה
חברת פריון פריון נטוורק 3.12% המספקת פתרונות טכנולוגיים וכלים שיווקיים למפתחי אפליקציות ומפרסמים מדווחת על הכנסות של כ-158 מיליון דולר, לצד רווח מתואם של 44 סנט למניה, מעל לצפי האנליסטים המוקדם. זאת לאחר שבחודש שעבר הנמיכה החברה את תחזיותיה עבור השנה כולה, מה שהוביל לירידה של 40% במחיר המניה באותו היום.
הכנסות החברה ברבעון הראשון עמדו על 157.8 מיליון דולר, עליה של 9% ביחס לכ-145.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מעל לצפי האנליסטים להכנסות של 156.82 מיליון דולר, ולצפי המוקדם של החברה להכנסות של 157 מיליון דולר.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווחת מתואם של 44 סנט למניה, ירידה של 27% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ומעל צפי האנליסטים לרווח של 22 סנט למניה.
ה-EBITDA המתואם הסתכם בכ-20.3 מיליון דולר (13% מההכנסות), לעומת 31.3 מיליון דולר (כ-22% מההכנסות), ברבעון המקביל אשתקד.
את הרבעון השני של 2024 היא צופה כי תסיים עם הכנסות של בין 118-122 מיליון דולר, בזמן שצפי האנליסטים לפני הדוחות היה ל-118.5 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם צפוי לעמוד על 10-12 מיליון דולר. עבור השנה כולה אשררה הנהלת החברה את תחזיתה להכנסות של בין 590-610 מיליון דולר, לצד EBITDA מתואם של 78-82 מיליון דולר. צפי האנליסטים הוא ל-598 מיליון דולר.
התוצאות היום מגיעות לאחר שבחודש שעבר פרסמה החברה תחזיות מאכזבות לשנה כולה, מה שהביא לירידה של 40% במחיר המניה באותו היום. בחברה אמרו אז כי ברבעון הראשון של 2024, בעקבות שינויים במנגנון תמחור הפרסום שיישמה מיקרוסופט בינג' עבור חיפושים משותפי ההפצה שלה, חוותה פריון ירידה בפעילות הפרסום מבוסס חיפוש. שינויים אלה הובילו לירידה במדד ה-RPM (ההכנסה הממוצעת לאלף חשיפות), הן עבור פריון והן עבור שותפי הפצה אחרים של מיקרוסופט בינג. שינויים אלה הביאו לירידה במספר החיפושים. כבר לפני שלושה חודשים הצבענו על סימני האזהרה בפריון - רכישה מוזרה, בעלי עניין מוכרים; מניה בירידה למרות מחיר זול. יום לאחר מכן החברה אכן הזהירה ומנייתנ נפלה בלמעלה ב-20%.
- איי.סי.אל: ירידה של 16.5% ברווח הנקי ל-91 מיליון דולר
- ממשיכה במומנטום החיובי: אלוט מכה את הצפי - המניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.בסוף גמרה בירידות למרות הדוח הכל אינטרסים של סוחרים (ל"ת)שלמה 09/05/2024 09:08הגב לתגובה זו
- 1.משקיע במניה 08/05/2024 14:20הגב לתגובה זוריסקו את המניה מ 40 דולר ל 12 דולר - חבל מדובר בחברה רווחית מאוד. אולי עכשיו הם יחליטו לעלות אותה קצת אמריקאים הזויים ומשוגעים.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
