ארהב
צילום: Freepik

האינפלציה בארה"ב עלתה ל-3.2%; אינפלציית הליבה ירדה ל-3.8%

בעוד המשקיעים מחכים לסימנים שיתמכו בהורדת ריבית מצד הפד, האינפלציה ממשיכה להיות דביקה ועולה ל-3.2% בפברואר לעומת 3.1% בחודש ינואר; גם אינפלציית הליבה הייתה מעל לצפי
רוי שיינמן | (11)

האינפלציה בארה"ב עלתה ב-0.4% בחודש פברואר לעומת פברואר שעבר, מה שמעלה את הקצב השנתי של האינפלציה על 3.2%. הנתונים מגיעים מעל לצפי לאינפלציה שנתית של 3.1% והם לא מעודדים את מי שמצפה לראות הורדות ריבית מצד הפד כבר עוד מספר חודשים. אינפלציית הליבה נכון לחודש פברואר הייתה 3.8%, ירידה לעומת חודש ינואר בו עמדה על 3.9% אך מעל הצפי שהיה ל-3.7%.

זהו החודש השני ברציפות בו האינפלציה עולה מעל לצפי בשוק. מחירי האנרגיה עלו ב-2.3% והיוו את המרכיב העיקרי לעלייה במדד הראשי. מחירי המזון היו ללא שינוי בעוד מחירי הדיור רשמו עליה של 0.4%.

החלטת הריבית הקרובה של הפד תינתן בשבוע הבא (20.3) והפד כנראה ישאיר את הריבית על כנה, כאשר כמעט 100% מהסוחרים ומהאנליסטים חושבים שלא תהיה הורדת ריבית. הנתונים הכלכליים עדיין לא מספיק חזקים בשביל לתמוך בהורדת ריבית, האינפלציה עדיין רחוקה מהיעד של 2% שהציב הפד ולא נראה שהיא עושה צעדים משמעותיים להתקדם לשם. 

לפי סקרים שנערכו בקרב משקיעים ואנליסטים, 60% מהם חושבים שהפד יוריד ריבית בהחלטה שלו בחודש יוני.

בנוסף, בעוד שיעור האבטלה בארה"ב עלה בחודש פברואר ל-3.9%, נוספו במשק האמריקני 275 אלף משרות חדשות לעומת הצפי שהיה ל-198 אלף משרות, כך שגם שוק התעסוקה עדיין לא מצדיק הורדת ריבית באופן מובהק.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שחף 12/03/2024 18:24
    הגב לתגובה זו
    למה ככה אין לזה הגיון ...גם הפרשנים האמריקאים חושבים ככה....
  • ילדי ישראל 13/03/2024 07:11
    הגב לתגובה זו
    לקרנות בארה"ב יש יכולת לקבוע מגמה עדיין אין כוח נגדי . אם האינפלציה תעלה והריבית תעלה השוק ירד.
  • 4.
    בקצב הזה הוא עוד יעלה את הריבית (ל"ת)
    קובי 12/03/2024 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    99 12/03/2024 15:29
    הגב לתגובה זו
    מה עוזרת הריבית אם ממשיכים להדפיס דולרים? הממשל בגירעון שנתי של 2.5 טריליון. כל שנה! זה אומר הדפסת כסף בכמויות עתק. ברור שהאינפלציה תעלה. פלא שהיא עדיין לא תלת ספרתית, אבל גם זה עלול להגיע, כמו גרמניה בשנות ה 30.
  • מנשה כהן 13/03/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    המטבע האמריקאי משמש למסחר בינלאומי, בניגוד למטבע הגרמני אז. לכן הם גם יכולים להיות בגירעון מסחרי של יבוא יצוא. את הסדר הזה הם השיגו בזכות הפטרו דולר בעיקר אבל לא רק.
  • 2.
    כנראה בשוק ציפו לתוצאה גרועה יותר (ל"ת)
    דוד 12/03/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אז מדוע החוזים מתחזקים יותר ממה שהיה לפני ההודעה (ל"ת)
    שלמה 12/03/2024 14:44
    הגב לתגובה זו
  • המשקיע 12/03/2024 16:54
    הגב לתגובה זו
    כי בעצם זה הכל ביקוש והיצע והשאר תירוצים
  • ק 12/03/2024 14:59
    הגב לתגובה זו
    שהפד ישנה את מדיניותו, של הורדות ריבית במהלך השנה,מבחינת המשקיעים זה נתון מעודד.
  • אחרי ההודעה כבר אין ממה לפחד. (ל"ת)
    א 12/03/2024 14:58
    הגב לתגובה זו
  • דוד 12/03/2024 16:42
    הוודאות תמיד יותר טובה מחוסר ודאות.
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.