רשות המסים במבצע אכיפה בצימרים בצפון: קיבלו עשרות אלפי שקלים במזומן ולא דיווחו
האם מותר לבעל צימר לקבל תשלום במזומן? בעל צימר קיבל 20 אלף שקל במזומן ולא רשם זאת בספרי החשבונות. מקרה זה הוא רק אחד מהמקרים בהם נתקלו מפקחי רשות המסים במצע מיוחד שערכו לאחרונה בצפון. אתרי הנופש והתיירות בצפון הארץ היו בתפוסת שיא בחודש האחרון, רשות המסים ערכה בתקופה זו שני מבצעי פיקוח בהם נבדקו כ-75 עסקים, כאשר ב-13 מהם נמצאו ליקויים שכללו אי דיווח על הכנסות.
המבצעים נערכו באזור טבריה והכנרת. שם נבדקו 31 עסקים וב-5 מהם נתגלו מקרים של אי רישום הכנסות. ובנוסף באזור צפת שם נבדקו 44 עסקים וב-8 מהם נתגלו מקרים של אי רישום הכנסות.
במושב כלנית ערכו הבודקים תשאול למשפחה שהתארחה בצימר, שממנו עלה כי יום לפני הביקורת שילמה המשפחה סך של 10,000 שקל במזומן, כמקדמה עבור האירוח שעלותו הכוללת הייתה 20,000 שקל. בבדיקת ספרי החשבונות של בעל הצימר לא נמצא כל רישום של התשלום במזומן, ולכן הוא זומן להמשך תשאול במשרד פקיד שומה טבריה, בשל הפרה לכאורה הן של הוראות ניהול ספרים ורישום הכנסות והן של החוק לצמצום השימוש במזומן. בצימר אחר באותו מושב נמצא כי משפחה שילמה 6,000 שקל במזומן בגין אירוח ולא נמצא כל רישום של התשלום בספרי העסק. בעל הצימר אמר בתגובה "אני בדיוק עכשיו רושם להם קבלה וחשבונית".
העסקים שנבחרו לביקורת ענו על קריטריונים שונים כגון הפרות שנרשמו על שם העסק במהלך השנה האחרונה, מידע מודיעיני המעורר חשד לעבירות מס או עוסקים פטורים עם מחזור עסקאות גבולי. לשני המבצעים קדמה עבודת הכנה שכללה תצפית מקדימה על העסקים, איסוף המידע הרלוונטי לביקורת ובחלק מהמקרים גם קניות ביקורת.
- חצי מהעסקים הקטנים העלימו מס - הישרדות או עבריינות?
- השינוי הארגוני ברשות ני"ע הוא צעד נוסף לאכיפה דורסנית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראש פינה ערכו המבקרים בדיקה של שוברי האשראי של צימר וגילו שמונה תשלומים בסך 7,619 שקל שלא נרשמו בספרי החשבונות. בעלת העסק טענה כי לא רשמה את התשלומים בשל תקלה במסלקת האשראי.
בצימר ביסוד המעלה נבדקה אפליקציית התשלומים של בעל צימר ונמצא כי הוא לא רשם חמישה תשלומים בסך 4,276 שקל. בתגובה אמר בעל הצימר כי "יש לי בעיות אישיות שמשפיעות על התפקוד שלי". גם במושב אמירים נבדקה אפליקציית התשלומים של בעל צימר ונמצא כי הוא לא רשם שני תשלומים בסך 3,608 שקל. בתגובה אמר בעל הצימר: "אני בהלם ממה שאני רואה עכשיו".
בשני מקרים נערכו קניות ביקורת סמויות במזנונים ואטרקציות ימיות ונמצא כי התשלומים לא נרשמו בספרי העסק. בשני המקרים טענו בעלי העסקים כי לא רשמו את ההכנסות בשל עומס עבודה.
- 11.סטוי 06/10/2023 10:50הגב לתגובה זולשכיר אין אפשרות להתחמק ממס. כל העצמאים שמתחמקים ממס ואח"כ מתלוננים על הכבישים, מערכת הבריאות וכו' - זה בגללכם.
- 10.לסמוטריץ 04/09/2023 22:28הגב לתגובה זופקיד שומה טבריה במקום לטפל בחברות של חשבוניות פיקטיביות ומזוייפות הגורמות לנזק של מאות מיליוני ש"ח בשנה עוסק בזוטות ,כל רשות המיסים הזו היא חארטה אחת גדולה ולמה משלמים לפקיד שומה משכורת של מעל 40,000 ש"ח בחודש עבור חארטא
- 9.גיא 04/09/2023 21:49הגב לתגובה זוהגונב מגנב פטור.תראו מי המנהיגים תבינו מי העם.
- 8.ארגון פשיעה סחיטה באיומים, בשם החוק. (ל"ת)ברונשטיין 04/09/2023 20:22הגב לתגובה זו
- הזוי 05/09/2023 23:31הגב לתגובה זולא שילמו פרוטקשן, לבדואים, אז שלחו להם את הפרוטקשן הממשלתי. המממ. הם עובדים ביחד עכשיו?
- 7.נתי 04/09/2023 20:01הגב לתגובה זוהינו בצימר כל המשפחה בעין יהב. המארחים שלחו לנו קבלה מיד עם העברת התשלום וחשבונית ביום שהגענו.אז, כמו בכל עסק יש ויש. ברור שבצימרים יש בעיה כי בכל זאת מדובר בכסף גדול.
- ביבי זה אסון 04/09/2023 22:30הגב לתגובה זוהסיבה לכך שקבלת חשבונית מס בצימר בעין יהב: שם יש אזרחים שומרי חוק, על יד הכינרת וטבריה כולם ביביסטים לא מעניין אותם כלום חוץ מעצמם בדיוק כמו המלך שלהם ביבי
- 6.רוצים את האמת 04/09/2023 18:43הגב לתגובה זומדינת ישראל היא תאגיד כמו שטראוס כמו החברה שמספקת מים לתושבים בכל הערים. חברה כמו כל חברה עם מס רשום . רק מה . כדי שאנחנו נהיה חייבים לה כסף אנחנו חייבים להיקשר יחד ביחסים של עובד מעביד . אנחנו לא חתמנו על שום חוזה העסקה עם אף חברה או תאגיד. ולכן זה כמו ששטראוס תצלצל אליכם בוקר בהיר ותדרוש מכם לרשום לה צ'ק על סך כמה שבא לה. אתם תתנו? לא נכון כי תגידו רגע מה לי ולכם? חתמתי לכם על משהו? אין לי שום קשר עסקיאיתכם. אותו דבר מדינת ישראל התאגיד. נשמע פרוע אך אמיתי. ראו ערך איש הקש ותחקרו זה אמיתי סופר אמיתי. עבדו עלינו שנים !!! אנחנו בני אדם חופשיים שלא יודעים זאת
- ישראל 04/09/2023 22:45הגב לתגובה זוהייתי באשקלון והיו מצלמות נסתרות הכל מתועד ומצולם בקרוב הם עצורים !!!
- המגיב 04/09/2023 20:42הגב לתגובה זואין יותר שירותי בריאות. אין יותר שירותי שיטור. אין יותר שירותי כבאות והצלה. אין יותר אבטחת גבולות. אין יותר בית ספר לילדים. אסור לך להשתמש בכבישים או במדרכות. תסתדר בעצמך.
- ברור שהוא צודק , 04/09/2023 21:09תסביר לי בדיוק איזה משקל יש למה שרשמת לעומת כל מה שכל אזרח במדינת ישראל מהקטנים ועד הגדולים משלמים: אז ככה . מהמשכורת לוקחים לך מס הכנסה, בריאות, ביטוח לאומי . מס לעצמאיים המדינה נהיית שותפה שלך לעסק בלי שאאתה יודע שיש לך שותף . מס על הדלק , מס על קניית רכב אנחנו המשינה הכי יקרה בעולם במס לרכב , טסט שנתי על מה בדיוק האגרה , ארנונה , מס על כל דבר שאתה קונה כולל סל הקניות הכי יקר ב oecd זאת אומרת שהמס מתגלגל למדינה פעמיים פעם אחת במשכורת ופעם שניה בכל דבר שאתה קונה וזה לכל אזרח בישראל. אז תסביר לי איזה משקל בכלל יש למה שאתה מקבל לעומת מה שאתה נותן . זאת מדינה שעושקת את התושבים שלה אף אחש לא אמק שלא צריך לשלם צריך למתן את התשלומים ולא לעשוק זה נהיה בדיוק כמו שוק אפור
- 5.יעל 04/09/2023 17:13הגב לתגובה זואבל הרופאים אותם לא בודקים
- 4.רשות המיסים הגנבים ועושקי העם לכו על הטייקונים (ל"ת)ממסד מושחת 04/09/2023 17:09הגב לתגובה זו
- 3.דדוד 04/09/2023 16:44הגב לתגובה זוכל בעלי הצימר מלבינים הון ולא נותנים קבלה,
- 2.שיבדקו במגזר הערבי... (ל"ת)אייל 04/09/2023 16:33הגב לתגובה זו
- 1.קל 04/09/2023 16:05הגב לתגובה זולבטל מזומן בכלל
- רק אידיוט כמוך 06/09/2023 10:01הגב לתגובה זומתערב שאתה שמאלני ואני לא בקטע של פוליטיקה אתה כל כך טיפש שאתה לא מבין את המשמעות וההשלכות של הרעיון שלך
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
