בני שטיינמץ
צילום: סיון פרג'

בדרך לכלא? המיליארדר בני שטיינמץ נעצר בקפריסין. האם יוסגר לרומניה?

שטיינמץ נעצר בקפריסין לאחר נחיתתו בלרנקה וזאת עקב צו מעצר אירופי שהוצא לו ברומניה בעקבות הרשעתו בהונאת קרקעות במדינה. מטעמו של שטיינמץ נמסר כי "מדובר בצו מעצר שבוטל במדינות שונות באירופה לרבות ביוון ובאיטליה, וכי הוא מברך על ההזדמנות לזכות במדינה אירופאית נוספת, בהליך כנגד רומניה"
נחמן שפירא | (5)

המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ ממשיך להסתבך. ביום חמישי האחרון הוא נעצר לאחר נחיתתו בלרנקה בקפריסין, וזאת לאחר שברומניה הוציאו כנגדו צו מעצר.

כזכור, לפני כשבע שנים, נעצר שטיינמץ עם טל זילברשטיין, יועץ אסטרטגי כשהשניים הואשמו על פי התביעה בעסקת קרקעות פיקטיבית ברומניה. העסקה הזו נרשמה בסכום גבוה משמעותית מהערך האמיתי כשהעודפים שולמו לתשלומי שוחד. 

לפני כארבע שנים זיכה בית משפט ברומניה את שטיינמץ מאישומים בשחיתות, אך לפני כחצי שנה בית המשפט העליון של רומניה הפך את ההחלטה. שטיינמץ ערער על ההחלטה, וכעת נעצר.

הורשע גם בשוויץ

זו לא ההסתבכות היחידה של שטיינמץ, כזכור לפני שנתיים הורשע שטיינמץ בשוויץ במתן שוחד ונשלח ל-5 שנות מאסר, לפני מספר חודשים ערעורו נדחה על ידי בית הדין לערעורים בז'נבה, שוויץ. בנוסף, הקנס שהוטל על שטיינץ של 50 מיליון פרנק שוויצרי נותר על כנו. עם זאת, בית הדין לערעורים הקל בעונשו של שטיינמץ והוריד את גובה המאסר מ-5 שנים ל-3 שנים כאשר שנה וחצי מתוכן תהיה מאסר בפועל.

בני שטיינמץ צילום סיון פרג

בני שטיינמץ. צילום סיון פרג'

הפרשיה בגינה הורשע שטיינמץ בבית המשפט בז'נבה עסקה במתן שוחד בהיקף של למעלה מ-10 מיליון דולר לשם השתלטות על זכויות כרייה בגינאה בשווי 5 מיליארד דולר. הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט הפלילי בז'נבה, קבע שבני שטיינמץ אשם בנתינת שוחד לעובדי ציבור. שטיינמץ העביר את כספי השוחד לממאדי טורה, אשת נשיא גינאה לשעבר לנסה קונטה בין השנים 2006-2011. ההעברה ללנסה שבינתיים נפטר, נעשתה על פי האישום דרך אנשי קש וחברות קש שלכאורה סיפקו דמי ייעוץ, אך בפועל העבירו שוחד.

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

שטיינמץ הגיב היום באמצעות אנשיו כי "הוא עוכב זמנית על ידי השלטונות הקפריסאיים, במהלך הגעתו לשדה התעופה בלרנקה, עקב צו מעצר אירופי שהוצא על ידי השלטונות הרומניים, צו שכבר בוטל במדינות שונות באירופה, לרבות ביוון ובאיטליה. באופן ספציפי, ועדת הערעורים של אתונה ביוון, דחתה במרץ 2022 את בקשת השלטונות הרומניים להסגרתו של שטיינמץ, לנוכח הפגיעה בזכותו להליך הוגן ברומניה, כמו גם הסיכון האמיתי של היותו נתון ליחס מפלה, בלתי אנושי ומשפיל אם יוסגר. בכך בוטל הצו על ידי השופט היווני. בנוסף, גם באיטליה החליטו הרשויות האיטלקיות כי אין להוציא לפועל את הצו באיטליה, מאותן סיבות.

שטיינמץ הוסיף "יצוין גם כי האינטרפול ביטל את ההודעה האדומה שלו, ובכך ביטל את צו המעצר הבינלאומי שהוציאו הרומנים כנגדו, לאחר שזיהה שורה של הפרות זכויות אדם, כמו גם הפרה של זכותו הבסיסית להליך הוגן ברומניה. בדוח הרלוונטי, שהוציא האינטרפול, מצוין בבירור כי התביעה של שטיינמץ הייתה ממניעים פוליטיים. שטיינמץ מברך על ההזדמנות לזכות במדינה אירופאית נוספת, בהליך כנגד רומניה, מדינה הידועה לשמצה בחוסר הכבוד שלה לזכויות אדם. שטיינמץ בטוח שהצדק ינצח גם בקפריסין, ויאשר שהיסודות החזקים של המערכת המוסרית והמשפטית של האיחוד האירופי ינצחו נגד פרקטיקות לא דמוקרטיות כמו אלו של השלטונות הרומניים".

קיראו עוד ב"משפט"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רחים 03/09/2023 23:34
    הגב לתגובה זו
    הוא יודע שיש נגדו צו מעצר. יכול לנסוע לדבריו ליוון ולאיטליה, חייב לנסוע למקום שהצו לכאורה תקף?
  • 3.
    YL 03/09/2023 17:24
    הגב לתגובה זו
    תגידו הוא לא אדיוט.? אך לא בדק
  • 2.
    [email protected] 03/09/2023 13:37
    הגב לתגובה זו
    הכול בגלל שבני שטנייץ תובע אותם על מליארדים בבית המשפט ליד הבנק העולמי ICSID ICSID CASE ARB/15/31 זה כול הסיפור בני שטניימץ תובע את הממשלה הרומנית במליארדי דולרים
  • 1.
    חא 03/09/2023 13:29
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין את בני שיינמץ ! אתה יודע שמחכים לך בפינה והכי בטוח זה בישראל. למה אתה ממשיך להיסתבך ? מה שווים מיליארדים אם אתה יושב בכלא ? אני מעדיף להיות עני וחופשי, מאשר מיליארדר בכלא !!!!
  • המגיב 04/09/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    הוא יקבל בית מלון עשרים ושבעה כוכבים.
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.