בועז נוי מנכל נקסטפרם
צילום: נקספרם

נקסטפרם בהסכם עם יצרן משנה בהודו לייצור מסחרי של ProteVin™ - מזנקת ב-44%

מערך הייצור יאפשר, בשלב הראשון, ייצור מסחרי בהיקף מכירות שנתי של עד כ-4 מיליון דולר; ההסכם אינו כולל העברת זכויות קניין רוחני של ProteVin ליצרן המשנה

דור עצמון | (1)
נושאים בכתבה הודו נקסטפרם

חברת נקסטפרם נקסטפרם 13.23% העוסקת במחקר, פיתוח, ייצור ושיווק טכנולוגיות ומוצרים מבוססי שמרים לתעשיית המזון התקשרה בהסכם עם יצרן משנה בהודו, Kothari Fermentation and Biochem, לייצור מסחרי של ProteVin™ וכן מוצר המשנה המתקבל מתהליך ייצור החלבון ומשמש כמגביר טעם וריח טבעוני לתעשיית המזון. ההסכם אינו כולל העברת זכויות קניין רוחני של ProteVin ליצרן המשנה.

מהחברה נמסר שההנהלה שקדה על מציאת פתרון להקמת מערך ייצור שיתאים לאמצעים הכספיים שברשותה, כך שההסכם האמור מחליף, בשלב זה, את הקמת מערך הייצור עם יצרן המשנה בצפון מקדוניה, ויאפשר לתת מענה לביקושים מהשוק בהשקעה נמוכה מהמתוכנן ועם יכולת הגדלת תפוקות עתידית. מערך הייצור יאפשר לחברה, בשלב ראשון, ייצור מסחרי בהיקף מכירות שנתי של עד כ-4 מיליון דולר. בנוסף לציוד הייצור שרכשה החברה עד כה, החברה תשקיע כ-2 מיליון דולר בהקמת מערך הייצור ובהשלמת רכישת ציוד הייצור לשלב הראשון. השקעה זו תמומן ממקורותיה העצמיים של החברה.

השלמתו המתוכננת של מערך הייצור צפויה במהלך הרבעון הרביעי, 2023, כשהמבנה בו מתוכנן לקום מתקן הייצור כבר קיים והינו בעל תשתיות מתאימות, ורוב הציוד הדרוש להפעלתו כבר נרכש על ידי החברה ו/או קיים ברשות היצרן ופנוי לשימוש החברה.

בנוסף ל-ProteVin, מתקן הייצור בהודו יאפשר לחברה לייצר ולשווק גם את מוצר המשנה Yeast Extract (תמצית שמרים), המתקבל בתהליך הייצור של החלבון. מוצר זה הינו רכיב המשפר ומגביר טעם וריח בתעשיית המזון. שוק מוצרי ה-Yeast Extract נאמד בכ-1.9 מיליארד דולר מכירות עולמיות לשנה, עם קצב צמיחה של כ-8.7% המושפע בין היתר מצמיחת שוק המזון האלטרנטיבי. מדובר באחת הקטגוריות החשובות והגדולות בעולם הטעמים.

למרות הזינוק היום, מניית נקסטפרם קרסה ב-95% בשנה האחרונה למחיר של 36 אג' ושווי שוק של 27.8 מיליון שקל.

בועז נוי, מנכ"ל נקסטפרם: "בחודשים האחרונים התמקדנו במציאת חלופת ייצור יעילה וגמישה למתקן הייצור אשר תוכנן להקמה בצפון מקדוניה, התואמת את היכולות והמשאבים הפיננסיים של החברה. מערך הייצור שיוקם בהודו יאפשר לנו לספק את הביקושים הגדלים ל-ProteVin, בהשקעה נמוכה מהמתוכנן עם יכולת הגדלת תפוקות עתידית. ProteVin הינו החלבון האלטרנטיבי היחיד כיום בשוק בעל טעם ניטרלי והדומה בערכו התזונתי לחלבון מן החי, ואנו מאמינים שיהפוך לפתרון בתעשיית החלבונים האלטרנטיביים העולמית. כמו כן, החברה תוכל להתחיל בייצור והשקה של מוצר המשנה Yeast Extract, שהינו רכיב מזון טבעוני המגביר טעם וריח המבוקש בתעשיית המזון ומהווה קטגוריה צומחת בפני עצמה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסי 29/11/2023 12:29
    הגב לתגובה זו
    לגרום לחברה שחיקת ערך החברה ב-98.5% האם ומתי ניתן לקבל קרן ההשקעה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?