האחים מיכאל ודניאל זלקינד אלקו
צילום: ישראל הדרי

חגיגת שכר באלקו-אלקטרה; למה צריך מנכ"לים משותפים באלקו, מה השכר של האחים זלקינד והחוצפה של איתמר דויטשר

איציק יצחקי | (21)

שכר הבכירים בקבוצת אלקו אלקו 2.04%  - אלקטרה אלקטרה 1.75%  מזכיר את הפינוקים שקיבלו הבכירים בקבוצת אי.די.בי ז"ל של נוחי דנקנר. קבוצות של עשרות אנשים בדירקטוריונים מיותרים, מקורבים ומנכ"לים משכו עשרות מיליונים בשנה. שם נמצא חלק מההסבר לקריסה של אי.די.בי, לצד השקעות כושלות או אם תרצו - ברבורים שחורים שצצו בפעילויות המרכזיות שלה. אבל, עומס השכר היה הסממן שמדובר באימפריה "רקובה" כזו שמשמרת את היסמנים והחברים בתפנוקים לא הכרחיים. לא הכרחיים כי מדובר בחברת החזקות. חברת החזקות היא סוג של פעילות צינור שהצורך בה ובכל המנגנון השמן הוא מיותר מלכתחילה.   

ונחזור מאי.די.בי לאלקו. למה אלקו צריכה שני מנכ"לים? זו חברת החזקות. נכון, יש מקום לייזום, פיתוח וליווי ועדיין -  למה צריך שני מנכ"לים ולמה שכל מנכ"ל יקבל חבילה של מעל 5 מיליון שקל. דניאל זלקינד ומיכאל זלקינד מקבלים 5.1 מיליון שקל בשנה כי הם היורשים של מייסד אלקו והם נבחרו לנהל אותה. זו הוצאה לא נדרשת למרות שההיקפים של אלקו ענקיים. 

מנגד, הצורך במנכ"ל לאלקטרה, חברה הבת המרכזית של אלקו הוא ברור. זו חברה גדולה, מורכבת, רווחית, צומחת. חברה תפעולית שצריכה ניהול מסביב לשעון.

אבל שימו לב לעובדה הבאה: איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה  קיבל ב-2022 שכר של 11.6 מיליון שקל (בצמרת שכר הבכירים של 2022) וכעת עם האופציות החדשות שאושרו לו הוא יעלה משמעותית גם משכר זה. רגע, מה זה אושרו? יש כאן סיפור מעניין - אלקטרה ביקשה להעניק לדויטשר אופציות בשווי 24 מיליון שקל - 6 מיליון שקל לשנה. ההטבה של האופציות בשנת 2022 היתה 2 מיליון שקל.

הבקשה הזו הועברה לבעלי המניו שהצביעו והחליטו שלא לאשר את האופציות לדויטשר. ואז קם הדירקטוריון ואמר  (במילים אחרות כמובן) - "קפצו לנו בעלי מניות יקרים, אנחנו מאשרים את ההטבה הזו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אישור הענקת האופציות אמור לקבל הסכמת בעלי המניות, אבל הדירקטוריון יכול לעשות 'אובר רולינג' ולאשר בתהליך ארוך את השכר בתנאי שהוא מוכיח כי החברה חייבת לתגמל את המנכ"ל על השגיו. זה בדיוק מה שהדירקטוריון עשה - אישר את החבילה השמנה למרות ההתנגדות של בעלי המניות. הדירקטוריון עושה את זה בפעם הרביעית - הוא נהג כך גם בשנים 2017 ,2019 ו-2021.

בהודעה על השיקולים בעד הענקת האופציות מסבירה החברה כי כך יהיה קשר טוב יורת בין הביצועים של החברה לבין התגמול של המנכ"ל ויהיה לו תמריץ גדול יותר. קשה להבין את המשפט הזה, במיוחד כשהתגמול בחלקו הוא הוני ויש קשר ברור לביצועים של החברה ולמחיר השוק של המניה. ובכלל - משתמע מההודעה כאילו דויטשר הוא מקופח ומסכן. זה כמובן הפוך.

מעצבן במיוחד ההסבר הזה של אלקטרה - "נציגי החברה ונציג בעלת השליטה קיימו פגישות עם נציג גוף המייעץ לגורמים בשוק ההון הישראלי ועם נציגי בעלי המניות הגדולים בחברה (למעט אלקו), על מנת להבין מה הרקע לסירובה של האסיפה הכללית לאשר את ההענקה ואת מדיניות התגמול. נציגי החברה ובעלת השליטה התרשמו, כי אותם בעלי מניות מוסדיים של החברה, אשר השתתפו בהצבעה, מביעים שביעות רצון מתפקוד החברה, ניהולה ותוצאותיה, אך בשל שיקולים רוחביים אותם הם מחילים על כלל החברות במשק, ללא הבחנה לגבי חברות בסדר הגודל של החברה ואיכות הניהול של המנכ"ל, ואשר מגבילים את שיקול דעתם, הצביעו נגד אישור תיקון מדיניות התגמול ונגד הקצאת כתבי האופציה למנכ"ל. בעלי המניות, אשר שוקלים נימוקים נוספים מלבד טובת החברה, אינם מתחשבים בתשואה שהחברה, בניהולו של המנכ"ל, הניבה לכלל בעלי מניותיה. חברי ועדת התגמול והדירקטוריון של החברה מחויבים לבחון אך ורק את טובת החברה על בסיס שיקולים הנוגעים לחברה עצמה, הצמיחה שהחברה הציגה בפועל ותוצאות הניהול הפרטני של המנכ"ל.

"חברי הועדה והדירקטוריון רואים במנכ"ל שותף מלא, וככזה רואים לנכון לשתף אותו בתגמול על הצלחות החברה, הגם ששיתוף זה חורג מהמגבלות הרוחביות של המוסדיים שלא לוקחות בחשבון את גודלה של החברה ואת גודל הצלחותיה".

זה נכון שאלקטרה חברה גדולה, ביחס לרוב החברות הנסחרות, אבל הגבלות השכר של המוסדיים ו-או הגופים המייעצים הן מלכתחילה מתייחסות לחברות הגדולות. זה תירוץ-נימוק כל כך לא רלבנטי, כשמעבר לכך - האם הדירקטוריון מקבל החלטות על סמך שיחות עם אנשים. יש הצבעה של בעלי המניות ושם נקבע - "לא מאשרים".

ההחלטה של הדירקטוריון לאשר למרות הכל היא בדיחה, זה מסרסר את הכוח של בעלי המניות. רוצים לנחש מי בדירקטוריון? מיכאל זלקינד ודניאל זלקינד שלא יגידו לא למנכ"ל שלהם, במיוחד אגב שבמקביל לניהול של דויטשר אלקטרה משלמת דמי ניהול ותשלומים נוספים לאלקו האמא בסכום של 7.8 מיליון שקל.

התשלומים האלו כוללים גם שכר ליו"ר, לדירקטורים וגם בגין איתור הזדמנויות וליווי. האם אלקטרה נדרשת לאיתור הזדמנויות וליווי? ממש לא, מנכ"ל וצמרת הנהלה שגורפים כאלו סכומים יכולים גם לפתח את העסק בעצמם. אבל במורכבות של פירמידה, של חברת החזקות יש תשלומים בין החברות, תשלומים ושכר לא באמת נחוצים, אבל כאלו שמחברים בין האנשים ובין החברות וגורמים למחויבות של תן לי ואתן לך. 

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    חולבים אותן עם קשית (ל"ת)
    מוצצים את החברות 10/04/2023 09:48
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    זה כסף ציבורי של המשקיעים בבורסה אז הכל מותר (ל"ת)
    אפק 10/04/2023 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שמפו 09/04/2023 18:54
    הגב לתגובה זו
    כל האלקטרומכניקה. עד הפרט האחרון. כל התשתיות. כל הבניה.כל ההקמה. כל התחזוקה - אלקטרה FM. כל הקמעונאות. הכל בבית. אין חברה כזו.ואין לחצני כאילו-רגולטורים שמתעסקים איתם.אפילו בתאום תחרות המעליות הוציאו אותם בכלום ושום דבר.אה, ולכו לחפש כמה כסף קיבל עמית מור המורשע בתמורה לכך שלקח על עצמו עבודות שירות.כן, הוא גם מקורב!מדינת פח אשפה!גנבים ומעוולים בחסות החוק והמערכת המושחתת!!
  • 11.
    ג'ק 09/04/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
    הברדק והנזק הכלכלי של ממשלת ביבי והדרדור לאזור הסכנה .
  • טמבל. מה הקשר. (ל"ת)
    שמפו 09/04/2023 18:54
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    למה אני בטוח שאלו מתנגדים לרפורמה ? (ל"ת)
    שלמה 09/04/2023 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מוטי 09/04/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
    כולנו הפסדנו שנוחי פשט את הרגל, נכון,לא הרבה, לכל אחד ירד רק אחוז או חצי אחוז מהפנסיה, והוא אפילו לא יודע שזה בגלל זה. כולנו מפסידים שבאלקטרה מצ'פרים אנשים במיליוני שקלים. המניה כבר נחתכה ביותר מחצי מתחילת השנה, וכולנו נמשיך לצ'פר אותה
  • 8.
    כנראה שהגיע הזמן להשתחרר מהסיסמא לקנות רק מחברות "שלנו" (ל"ת)
    ארי 09/04/2023 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אהרון שלווה 09/04/2023 10:14
    הגב לתגובה זו
    כך בדיוק מתחיל סוף של אימפריות
  • 6.
    ל 09/04/2023 10:11
    הגב לתגובה זו
    הדרך היחידה היא לא להשקיע בחברות מסואבות
  • 5.
    פועלת 09/04/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
    היכן ה"ה המוסדיים המייצגים את שכירי היום ? אם המנהלים חמדניים ותאבי בצע אפשר להסתלק מהשקעה בחברה. יש אלטרנטיבות למכביר.
  • 4.
    גולדפינגר 09/04/2023 09:19
    הגב לתגובה זו
    ותנחשו מי הם בעלי המניות, ברור קרנות הפנסיה וההישתלמות. כסף של אנשים אחרים
  • פנסיונר 09/04/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    תפדה את כל החסכונות, פנסיה, השתלמת גמל.. תעביר הכל לגרמניה.. תשקיע במדד החברות הנציונאל
  • 3.
    אלקטרה טיים 09/04/2023 09:15
    הגב לתגובה זו
    לעובד בחברה לצרף אח
  • קטנטן 09/04/2023 10:25
    הגב לתגובה זו
    את מי להעסיק
  • אלקטרה טיים 09/04/2023 14:48
    ולא משנה הקשר המשפחתי.
  • אחחחח אלקטרה אחח 09/04/2023 14:14
    מיישמים
  • שהתפקיד שלהם 09/04/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
    לצפות מלמעלה על העובדים והעבודה. הם מעל כולם. הם גאונים ופילוסופים שמנהלים את החברה הענקית הזו. הם כמו על האולימפוס.
  • 2.
    רוני 09/04/2023 08:58
    הגב לתגובה זו
    כל פעם אותו דבר, זוהי שקיעתה של הזריחה.
  • לא. ככה רוצים שתחשוב. אלקטרה גדולה מכדי ליפול. תגדל! (ל"ת)
    שמפו 09/04/2023 18:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין הצדקה לשכר כזה (ל"ת)
    חזי 09/04/2023 08:57
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?