כסף שקל
צילום: דוברות בנק ישראל

ממשיך להצטמצם: העודף התקציבי: 0.2% בפברואר - 3.4 מיליארד שקל

זה היה צפוי: הכנסות המדינה ממסים המשיכו לרדת ב-4.2% בחודש פברואר. רק לפני חצי שנה היה עודף תקציבי של 30 מיליארד שקל. זה היה ברור שזה לא יימשך, אבל זוכרים שכל הפוליטיקאים (מימין ומשמאל) אמרו שיש המון עודפים ולכן אפשר להתחייב להוצאות גדולות. האם הם ילמדו את הלקח?
נתנאל אריאל | (12)

רק לפני חצי שנה העודף התקציבי של ישראל היה גדול - 30 מיליארד שקל. הפוליטיקאים כמובן מיהרו להצהיר מעל כל במה 'יש כסף למדינה, יש מלא כסף שאפשר להוציא, בואו נוציא אותו על X'. הזהרנו כבר באותם ימים שצריך מאוד להיזהר מהתחייבות להוצאות קבועות בגלל הכנסות חד פעמיות (להרחבה).

והנה, לא עוברת תקופה ארוכה וההכנסות כבר מצמצמות בחזרה. בקצב הזה, תוך כמה חודשים ישראל תחזור לגירעון. האם זה בגלל הממשלה החדשה? לא באמת. הצמצום החל כבר במחצית השנייה של השנה שעברה (שימו לב לשיא בחודש ספטמבר האחרון), עוד בממשלה הקודמת. הסיבה היא שההכנסות בשנה שעברה היו חריגות לטובה ולכן עכשיו יש 'חזרה לנורמלי' וממילא ירידה בהכנסות. הנה הגרף:

השיעור החשוב לפוליטיקאים הוא: זהירות, העובדה שיש עודף לא אומר שצריך לבזבז אותו. ממילא הממשלה תוציא יותר או תכניס פחות בהמשך. לכן, אל תתחייבו להוצאות גדולות מדי בשנייה שיש עודפי גבייה. אבל פוליטיקאים הם פוליטיקאים, האם הם מסוגלים להתבטא עם יותר אחריות כלכלית ופחות פופוליזם? לא בטוח. הרבה יותר קל להגיד 'הנה יש כסף' מאשר להסביר לציבור שכל גידול בהוצאה מחייב גם העלאת מסים לציבור (אין קסמים. אין למדינה מכרה של זהב).

העודף התקציבי מתחילת השנה: 16.7 מיליארד שקל, לעומת 23.1 מיליארד בשנה שעברה

בכל מקרה, העודף התקציבי בחודש פברואר המשיך להצטמק ועומד על 0.2% בפברואר בלבד - 3.4 מיליארד שקל. יובהר: המדינה מסיימת את חודש פברואר עם עודף תקציבי של 2.7 מיליארד דולר ומתחילת השנה מדובר בעודף של 16.7 מיליארד שקל (לעומת 23.1 מיליארד אשתקד). כלומר, הממשלה לא השתוללה בהוצאות והוציאה 32.9 מיליארד שקל, פחות מההכנסות שלה שעמדו על 34.9 מיליארד שקל, אבל בכל זאת מדובר בירידה ביחס לחודש המקביל בשנה שעברה (35.5 מיליארד) ומכאן נובע הפער. למעשה, מתחילת השנה מדובר על ירידה של 4.2% בהכנסות (79.9 מיליארד שקל מתחילת השנה, לעומת 83.4 מיליארד בשנה שעברה). ההוצאות מנגד גדלו ב-4.8% ל-63.2 מיליארד שקל.

באוצר גם אומרים את זה במפורש: בשיעורי מס אחידים, ההכנסות ממסים בחודש פברואר ירדו ב-4% במונחים ריאליים. "הירידה בהכנסות ממסים הישירים הנה בכל סעיפי המס ומוסברת ע"י הכנסות גבוהות במיוחד בפברואר 2022 (גידול ריאלי של 25% לעומת פברואר 2021)". הגביה ממסים ישירים ירדה ב-6% לעומת אשתקד, הגביה ממסים עקיפים נשארה ללא שינוי והגביה מאגרות ירדה ב-8%. מתחילת השנה ירדו ההכנסות ממסים ב-8%, ההכנסות מממסים ישירים ירדו ב-12% וההכנסות ממסים עקיפים ירדו ב-2%.

ומה לגבי המגמה, כלומר הצפי להמשך? מאז סוף שנת 2020 ועד השיא של המחצית הראשונה של שנת 2022 הגבייה גדלה בקצב מהיר מהרגיל". אבל "נתוני הגבייה מאמצע שנת 2022 מצביעים על מגמת ירידה בקצב שנתי של 6% לעומת השיא של המחצית הראשונה של שנת 2022". מנגד אומרים באוצר שלמרות הירידה, עדיין הגבייה היום נמצאת מעל קו המגמה טרום משבר הקורונה. כלומר יש ירידה אבל המצב עדיין טוב.

קיראו עוד ב"בארץ"

הנה הטבלה המלאה:

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שודדים את החילונים ונותנים דיור חינם לחרדים (ל"ת)
    נתניהו 09/03/2023 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    חיים 09/03/2023 15:33
    הגב לתגובה זו
    בשנה האחרונה היה המיסוי העקיף והישיר וכן הכנסת המדינה ממכירת הקרקעות קרוב ל100 מיליארד שקל, ברגע שיש צניחה בעסקאות הנדלן זה פוגע ישירות בהכנסות המדינה, וטוב שכך רוכשי הדירות אינם צריכים לשאת בכל הנטל של המדינה
  • 10.
    רוני 09/03/2023 15:27
    הגב לתגובה זו
    90% מהחברות ועסקים קטנים משלמים את המאזנים שלהם לאחר תאריך 31.03. כל שנה ולכן יש עודפים החל מתאריך זה ועד סוף השנה . גם עסקים קטנים משלמים עד 31.12 כל שנה . לכן ההצגה של עודף וחוסר בתקופות השנה הן שונות. ועוד חודשיים תראו שיש עודף לאחר שהחברות הגדולות יתחילו לשלם לאחר סגירת המאזנים השנתיים שלהם.
  • 9.
    הדיקטטור שורף את הקופה שליברמן השאיר לו (ל"ת)
    עם ישראל 09/03/2023 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כלכלן 09/03/2023 14:39
    הגב לתגובה זו
    כלכלה ברובה פסיכולוגיה . במצבנו הנורא יש דחיפות אמיתית לעצור את התהליך . יש להרחיק את המטורפים שאחראים למהפכה המשטרית ולחזור לחיים הנורמליים שידענו רק לא מזמן . הצילו את המדינה עכשיו .
  • 7.
    למי הולך הכסף? לצבא של גפני וגולדקנוף? (ל"ת)
    בטלנים נמאסתם 09/03/2023 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה+ 09/03/2023 14:05
    הגב לתגובה זו
    לא לקנות כלום חוץ מאוכל ותרופות עד שביובי ייכנע ללא תנאי - סמרטוטיץ צריך להבין שזה רעידת אדמה - לא זעזועון
  • 5.
    הורדתי שעות נוספות בעבודה ..נמאס לי לממן את הבטלנים (ל"ת)
    יוסי שמש 09/03/2023 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תכף זה יהפוך לגרעון, ביובון רלוף בלשרוף את הכסף של המדינה (ל"ת)
    אנונימי 09/03/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יהיה עוד פחות - מפסיקים לשלם מקדמות (ל"ת)
    גידי 09/03/2023 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השוודי 09/03/2023 13:26
    הגב לתגובה זו
    תודה לממשלת הזבאלה ... דיסטל עבריין תודה , אמסלם תודה , רגב תודה ... אתם זבאלה
  • 1.
    ישראל 09/03/2023 13:25
    הגב לתגובה זו
    יותר רע. החרדים בטוח לא יעלו את הכנסות המדינה. לא פלא שהשקל קורס מול הדולר.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).