דב קוטלר מנכ"ל בנק הפועלים מרוויח פחות מחצי מהשכר של עופר גרינבאום מנכ"ל פועלים אי.בי.איי. גרינבאום חולש על פעילות שבמקרה הטוב היא מאית מפעילות בנק הפועלים ובכל זאת השכר שלו כפול. רגע, הוא לא לבד. כל הבכירים בחברה שלו מרוויחים יותר ממנכ"ל בנק הפועלים. אם זה לא היה מביך ואפילו פאתטי, היה אפשר לצחוק. אבל ככה זה בשוק החיתום המלוכלך-הבריוני-האלים. עד כמה הוא בעייתי אפשר ללמוד מהתגובה המאיימת של גרינבאום כלפי קוטלר שבמילים פשוטות אומרת - אם לא תאשרו, נקים פעילות עצמאית. חוצפה ישראלית במיטבה, בינתיים זה משתלם לגרינבאום ושות'. הם צוחקים כל הדרך אל הבנק עם משכורות עתק.

מזה זמן נהנים החתמים בשוק ההון ממשכורות גבוהות במיוחד שמגיעות לאחוזים ניכרים מהכנסות החברה ומהרווחים, באופן שלא פורפורציונלי למקובל בחברות אחרות בשוק ההון. לעיתים קרובות התשלום למנהלים מגיע לעשרות אחוזים מהכנסות החברה ואף מהרווחים. 

השכר הגבוה מגיע לעיתים קרובות למרות ביצועים בינוניים ולעיתים אף גרועים בחברות שהונפקו בשנים האחרונות, כשלא מעט מהן מחקו עשרות אחוזים לאלו שהתפתו למה שהוצג בתשקיפים שפורסמו לפני ההנפקות שבוצעו במחירים מפולפלים.

הסיבה לשכר הגבוה הוא התלות הגבוהה של החברות הללו במנפיקים, כשהן בעצם מאבדות את כל ערכן במידה ואותם נושאי משרה בכירים עוזבים את החברה. כך לדוגמה איבדה חברת פועלים איביאי עשרות אחוזים מערכה בשנת 2017 ביום היוודע על עזיבת המנהלים הבכירים את החברה. 

• המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
• תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כעת מנסים בפועלים אקוויטי, חברה בת של בנק הפועלים למתן מעט את השכר הגבוה, כשהם מתייחסים להצעת הדירקטריון לשנות את חבילת התגמול לשלושת נושאי המשרה הבכירים בפועלים איביאי. נציין שטענות פועלים אקוויטי מתייחסות רק לתגמול ההוני ולא לשכר השוטף של נושאי המשרה הבכירה. על פי דוחות פועלים איביאי שכר ארבעת אנשי המפתח בשנת 2021 הגיע ל-19.7 מיליון שקל (לא כולל תגמול הוני) כשסך הכנסות החברה הגיע ל-105 מיליון שקל והרווח הנקי ל-42.8 מיליון שקל. 

במכתב מטעם נציגי החברה נטען כי היקף התגמול המוצע לשלושה בעלי המשרה הבכירים המגיע להיקף של 15% מהון מניות החברה הוא חריג בהיקפו וחורג מהמקובל בשוק לחברות דומות. החריגה ניכרת בהשוואה לחברות חיתום אחרות שנתוניהן פורסמו לציבור, גם באופן פרטני לנושא משרה אחד, וגם לאור העובדה שמדובר בשלושה נושאי משרה בכירים.

בנוסף על פי הצעת  המדיניות היקף הדילול המקסימלי יחושב בנפרד לאותם שלושה נושאי משרה, ויאפשר דילול בהיקף רחב יותר לעובדים אחרים. סך התגמול מגיע ל-24 מיליון שקל - שכר השווה לכמעט 25% מהכנסות החברה ומהווה 35% מרווחי החברה. ביחס לשנת 2020 ושנת 2019 מהווה היקף התגמול 30% ו-45% בהתאמה מרווחי החברה. 

• העלאת דירוג לטבע; מניית החברה בשיא של 8 שנים
• פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

עוד טוען עו"ד צבי אגמון בשם פועלים אקוויטי כי מנגנון הגמול לא כולל תנאי ביצוע או תנאי הצלחה כלשהם, ואפילו מנגנון החסימה לחמש שנים אינו מונע קבלת דיבידנד במהלך אותן חמש שנים. הדבר חורג, לדבריו, מתוכנית תגמול עובדים רגילה, ואף ממה שהיה מקובל בעבר בחברה עצמה, מבלי שתנומק במידה מספקת, או מידע השוואתי. 

לדברי נציגי פועלים אישור הצעת מדיניות התגמול מהווה פגיעה קשה לבעלי המניות ומהווה הפרה של החובות המוטלות על דריקטריון החברה כלפי כלל בעלי המניות. 

עו"ד אגמון מסיים את מכתבו בהצהרה כי הוא קורא לדריקטריון לבטל את הזימון לאסיפה הכללית ולבחון מחדש את מדיניות התגמול הראויה. במידה והאסיפה תכונה, חברת פועלים אקוויטי תתנגד למדיניות המוצעת. 

מדירקטוריון פועלים איביאי ענו לטענות פועלים אקוויטי על ידי  מכתב שנכתב על ידי רון וייסברג יו"ר הדירקטוריון כי בעת קביעת תגמול לנושא המשרה יש לבחון את תרומתו לחברה, ואת האלטרנטיבות הזמינות לנושאי המשרה בתחום עיסוקם. לדברי החברה קבוצת הייחוס היא חברות חיתום אחרות כששאר חברות החיתום הן פרטיות ולמנהלים אחוזים ניכרים בחברה והם נהנים מהרווחים ומהדיבדנדים. בתחום החיתום עיקר הערך נוצר על ידי בעלי המשרה,  ניסיונו וקשריו ובניה איטית של מוניטין וקשרים. 

בפועלים איביאי אף מוסיפים סוג של איום כלפי פועלים: "עולה אם כן, כי היה ולא יאושר תגמול אשר הולם את נושאי המשרה, האלטרנטיבה של הקמת פעילות עצמאית עומדת בפניהם". במכתבם מזכירים בפעולים איביאי את המשבר שחוותה החברה בשנת 2017 עם עזיבת המנהלים הבכירים, שהקימו חברה פרטית מצליחה, ושהמנהלים הנוכחיים הצליחו לשקם את החברה מהמשבר. לאור זאת סבר הדריקטריון כי יש לנקוט בצעדי שימור משמעותיים לצורך שימור נושא המשרה הבכירים.  

בנוסף טוען וויסברג כי חבילת התגמול כוללת שני רכיבים - מניות חסומות שמהווות רכיב שימור משמעותי, שכן במקרה של עזיבה לפני הסוף התקופה לא יהנו נושאי המשרה מהתגמול. וכן אופציות המבשילות לשיעורים שכוללות רכיב הצלחה מובהק שככל שהחברה תצליח נושא המשרה יהנה יותר.