נכס של סקייליין
צילום: מצגת החברה
ראיון

"במקום ללכת למלונות יוקרה הלקוחות יבואו אל המלונות שלנו"

סקייליין דיווחה היום על תוצאות הרבעון הרביעי. בראיון עם סמנכ"ל הכספים של החברה רוברט וקסמן וכן המנכ"ל בלייק לאיין, מסבירים השניים כיצד הדוחות הטובים הושפעו בעיקר מהתאוששות החברה במהלך הרבעון השלישי, וכיצד הם אינם סבורים שהלחימה באוקראינה תשפיע על פעילות בתי המלון
תומר אמן | (1)

"מי שיבחן את נתוני רשות אבטחת התעבורה האמריקאית (TSA) שפועלת בשדות התעופה יראה כי טרם משבר הקורונה מספר הנוסעים הממוצע עמד על 2.4 מיליון איש בחודש. במהלך הקורונה הנתון צנח ל-30 אלף. כיום אנחנו רואים שהנתון עומד על 2.1 מיליון איש וזאת בניכוי אנשי העסקים והקבוצות שטרם חזרו לנסוע" , כך אומר לביזפורטל היום סמנכ"ל הכספים של  סקייליין -2.37% , רוברט וקסמן, בראיון משולב עמו ועם מנכ"ל החברה, בלייק לאיין.  החברה, שמוחזקת על ידי חברת הנדל"ן הישראלית  מישורים -0.68% פרסמה היום את דוחותיה הכספיים בה דיווחה על עלייה של 49% בהכנסות לכ-33.6 מיליון דולר קנדי. החברה ממשיכה להתאושש מהקורונה ברבעון האחרון של השנה, עם מעבר לרווח נקי של כ-734 אלף דולר קנדי. ה-EBITDA המתואם צמח ברבעון בכ-45%, והסתכם בכ-1.6 מיליון דולר קנדי. המנכ"ל מציין כי דוחותיה הטובים של החברה עבור כל השנה נבעו בעיקר מכך שהרבעון השלישי של החברה היה טוב מאוד, דבר שייתר את הצורך בדוחות טובים גם ברבעון הנוכחי.  בלייק לאיין, מנכ"ל החברה לדבריו של בלייק, הדוחות של סקייליין הציגו את הרווח הגדול ביותר אותו הציגה החברה בייחוד בשל אסטרטגיית החברה בזמן משבר הקורונה, כאשר אחד הפעולות המרכזיות אותן ביצעה החברה היא מכירת נכסיה בקליבלנד ובאוהיו במהלך חודש דצמבר האחרון.  המנכ"ל מציין, כפי שציין בעבר, כי בתקופת הקורונה עסקים רבים נמנעו מלמכור את נכסיהם, וכי כעת הבנקים מהם הם לוו כסף מפצירים בהם למכור את הנכסים, דבר שמאפשר לחברה לרכוש נכסים חדשים בזול יותר ובכך לחזק את מעמדה אל מול למתחרים שלה.  לפני שלושה חודשים דיברתם על השפעה מינורית של נגיף הקורונה בהמשך, גם כעת שלושה חודשים אחרי זה הגישה שלכם זהה?  "מחקרים שנערכו בארצות הברית מראים שהציבור לא מחשיב את הקורונה בעדיפות עליונה ואנחנו מאמינים שיש לכך קשר לעובדה שהנגיף 'בדרך החוצה' ותהיה לכך השפעה חיובית על העסק מן הסתם. גם במידה ווריאנט חדש של המחלה אכן יתפרץ אנחנו מאמינים שההתמודדות איתו תהיה מהירה וחותכת ובכך הוא לא יפגע בפעילות בצורה ניכרת.    באחרונה מכרו בחברה מספר רב של נכסי ריזורט הנחשבים ל"יוקרה", כלומר שימשו בעיקר את עשירי ארצות הברית. מכירת הנכסים ורכישה של נכסים חדשים אותם מחשיבה החברה כ-"Selected Service" מהווה עבור החברה שינוי אסטרטגיה מהותי עבורה.  "שירותי הסלקטד נמצאים בין ה-Luxury לשירותי הלואו קוסט, כלומר מחד הם מציעים שירותים זולים ומשתלמים יותר עבור מספר גדול יותר של לקוחות, ומנגד הם נוטים להציע רמת חיים גבוהה יותר ממלונות הלואו קוסט", מסביר המנכ"ל. סקייליין אינה פועלת כקרן ריט, כלומר היא אינה רוכשת מלון בשיטת "שגר ושכח", אלא משקיעה בצוות מנהלי המלון ובכך גוזרת את הרווח באופן ישיר ממספר הלקוחות שמגיעים להתארח בו. לאיין מסביר כיצד נתוני הכלכלה בארצות הברית צפויים להשפיע על המלונות אותם מתפעלת החברה, וכיצד לראייתו ככל שיחזרו נסיעות העסקים לרמות אשר ידועות היו טרם למשבר הקורונה, כך יוכלו בעלי המניות של סקייליין להינות מנתון זה גם הם.  "מדובר בעסק שקל יותר לתפעל", אומר המנכ"ל שמוסיף כי "מדובר בנכסים זולים יחסית, דבר שמאפשר לנו למכור או לרכוש אותם בקלות יתרה." ולמה דווקא מלונות סלקטד? "החלטנו להתרחק ממלונות היוקרה כי מדובר בנכסים שנחשבים לפחות יציבים בתקופה בה הכלכלה סובלת. עוד טרם דעיכת משבר הקורונה הבנו שהכלכלה העולמית בדרך לתקופה קשה ורצינו נכסים שקל יותר לנהל."  בהיבט זה מוסיף סמנכ"ל הכספים של החברה כי "במידה ואנשי העסקים נאלצו בעבר לנסוע למקומות מסויימים מטעם מקום העבודה שלהם, הרי שעובדה זו לא השתנתה. הדבר היחיד שהשתנה הוא היכולת של אותם אנשי עסקים להשתכן במלונות שנחשבים ליוקרתיים יותר." המנכ"ל מציין כיצד אותן מלונות נפקדו בעבר על ידי משפחות רבות, הן עבור חתונות שמתקיימות בעיר והן עבור אירועי ספורט שמתקיימים בו. בהסתכלות ארוכת טווח אחורה, אותם מלונות חווים תיקון בזמנים קשים, אך תיקון זה קטן בהרבה מזה שחווים מלונות היוקרה בתקופות אלו.  "מוקדם מידי לחזות כיצד תשפיעה הלחימה באוקראינה" בחודשים האחרונים גאתה האינפלציה בארצות הברית וזו הגיעה ביום חמישי האחרון לשיעור חסר תקדים של 8% ב-12 החודשים האחרונים. אחד מהגורמים המיידיים ביותר לגידול האחרון במדד המחירים לצרכן האמריקאי הוא הלחימה במזרח אירופה, שם הובילה זו לעליה במחירי סחורות רבות ובייחוד הנפט והחיטה, כאלו אותם יצאו בכמויות עתק שתי המדינות המעורבות בלחימה, רוסיה ואוקראינה.  מנגד, מצב זה אינו מדאיג את מנכ"ל החברה שטוען כי מכייוון שהמלונות מוחזקים על ידי סקייליין, מתאפשר לה לשנות את תעריפי השהות במלון כאוות נפשה, דבר שצפוי לסייע לדבריה לביקושים הגבוהים גם בתקופה בה ערכו של הכסף נשחק. "הסיטואציה באוקראינה תשפיע ככל הנראה על הציבור האמריקאי, אך אנחנו מאמינים שמדובר בשיעור נמוך ממה שגורמים רבים מעריכים, בייחוד בשל העובדה שמדובר בציבור שלם שנשאר היה תקוע בביתו במשך קרוב לשנתיים."    מחירי הנפט כאמור זינקו גם הם, דבר שצפוי להשפיע על הרגלי הנסיעה של כלל הציבור האמריקאי. בהתייחסותו לסוגיה ציין סמנכ"ל הכספים של החברה כי חרף העובדה שאין ספק שהגידול במחירי הנפט נוטה להשפיע לא פעם על ביצועי הכלכלה, הוא אינו סובר כי הגידול ישפיע על פעילות החברה.  "עוד מוקדם מידי לחזות כיצד תשפיעה הלחימה באוקראינה על הכלכלה האמריקאית, אך אנחנו סבורים כי אנשי העסקים יאלצו להמשיך לקיים את נסיעות העסקים שלהם, והמשפחות ימשיכו לנסוע לטובת חתונה, אירוע או חופשה. הציבור היחידי עליו תשפיע העליה במחירי הנפט הוא הציבור שהלך עד כה למלונות היוקרה - ואז מוזמנים אלו אלינו בזרועות פתוחות, כאן יהנו ממחירים זולים יותר ומשירותים טובים לא פחות." 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה זולה מאוד וכדאית - לא ממליץ (ל"ת)
    באפט 13/03/2022 15:01
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.