ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

בבנקים יחדלו מדירוג קרנות מנוהלות לפי ביצועיהן בשנה החולפת

מנהלי קרנות הנאמנות האקטיביות אימצו את הרפורמה של הרשות לניירות ערך לצמצום מספר הקרנות הדומות באותה קטגוריה, כך מעדכנת הרשות. עוד הוצאו ליועצי ההשקעות בבנקים מספר הנחיות, בהן בחינת פרמטרים איכותיים ותיקוף מודל הדירוג
איתי פת-יה |

ברשות לניירות ערך מעדכנים כי מנהלי קרנות הנאמנות המנוהלות בגופים המוסדיים אימצו את המתווה להפחתת מספרן של קרנות דומות באותה הקטגוריה, בהתאם לרפורמה שיזמו ברשות. בצד זאת הוציאו ברשות הנחיות ליועצי ההשקעות בבנקים, לפיהם אלה יפסיקו להציג ללקוחות דירוג על בסיס תוצאות של השנה החולפת - גורם משמעותי לריבוי מלכתחילה במספר הקרנות האקטיביות הדומות.

בבסיס הביקורת על ריבוי הקרנות המנוהלות עמדה הטענה כי מנהליהן מונחים על ידי הדירוג השנתי אצל יועצי ההשקעות בבנקים, ועל כן במקרים מסוימים במקום לשפר את ביצועיה של קרן קיימת נפתחת אחת חדשה כשהשינויים בה מינוריים - ועליה מיושמים ה"לקחים" שנלמדו בזו הקודמת. תוצאות טובות בטווח הזמן הקצר יטיבו עם דירוגה במערכת הבנקית, בזמן שהקרן הקודמת משתרכת מאחור. למשקיעים בזו האחרונה אין תועלת מכך. מנגד מנהלי הקרנות טענו כי ההבדלים אינם מינוריים וכי באופן עקרוני דווקא הפיזור מיטיב עם אפשרויות ההשקעה השונות העומדות בפני הלקוחות

כיום קיימות 1,154 סוגי קרנות אקטיביות, שמנהלות שווי נכסים כולל של 208 מיליארד שקל. "תופעת ריבוי קרנות נאמנות בעלות מאפיינים דומים יצרה קשיים, כגון: בלבול וקושי בקבלת החלטת השקעה וקושי להשוות ולבחון את ביצועי הקרנות", מסבירים בהודעת הרשות. בסופו של דבר, הרפורמה יוצאת כעת לדרך "בשיתוף איגוד מנהלי קרנות הנאמנות ובהתאם לשיח שהתקיים עם מנהלי הקרנות, מתוך הבנת התועלת והערך לציבור המשקיעים".

על פי המתווה החדש, במהלך החודשים הקרובים יתבצעו מיזוגים בין קרנות, מדיניות ההשקעות שלהן תותאם לקריטריונים החדשים, וכתוצאה מכך יפחת מספרן של קרנות דומות בכל סיווג של אפיק השקעה. הרפורמה כוללת שלושה היבטים עיקריים: עדכון ודיוק סיווגי אפיקי ההשקעה של קרנות הנאמנות, הוספת סיווגים אשר ישקפו באופן מיטבי את ההבדלים בין הקרנות השונות והגבלת מספר קרנות הנאמנות שינוהלו תחת כל סיווג של קרן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות השבבים מתחזקות, הבנקים והביטוח יורדים עד 1.8% - יציבות במדדים

ראלי סנטה בוול סטריט וסגירה מוקדמת היום. רשות ני״ע פשטה על משרדי אירודרום; ארית על רקע תותח ה״רועם״. רגולציה חדשה תכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג - שער הדולר בשפל של 4 שנים

מערכת ביזפורטל |

מניות השבבים מתחזקות על רקע “ראלי סנטה” בוול סטריט, כשהסנטימנט החיובי ממשיך לחלחל גם לסקטור הטכנולוגיה. היום המסחר בניו יורק יינעל מוקדם, בשעה 20:00 שעון ישראל, ומחר הבורסות יישארו סגורות לרגל חג המולד, מה שעשוי להשאיר את התנודות בעיקר על מחזורים דקים יותר. טאואר 0.54%  , קמטק 2.42%  ו-נובה 1.25%  בעלייה ומושכות עניין כחלק מהתנועה בסקטור.


קרסו נדלן 3.58%   בעלייה על רקע עניין מחודש במניה אחרי תקופה חלשה יותר במבט שנתי. למרות שהתשואה בשנה וב-12 החודשים האחרונים עדיין שלילית, המניה מציגה התאוששות בחודש האחרון, מה שעבור חלק מהמשקיעים נתפס כניסיון לייצוב וחזרה הדרגתית לעניין בסקטור הנדל״ן היזמי.


פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים. חוקרי רשות ניירות ערך פשטו אתמול על משרדי אירודרום קבוצה -3.57%  , במסגרת חקירה בחשד לעבירות לכאורה לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין, ועיכבו לחקירה גם נושאי משרה נוכחיים ולשעבר. החקירה קשורה למכרז משרד הביטחון שבו זכתה החברה באוקטובר 2024 ודיווחה אז על זכייה בהיקף של כ-137 מיליון שקל לאספקת כטב"מים, שנחשבה לאבן דרך. בהמשך התברר שחלק מההזמנה הועבר למתחרה, בנדא מגנטיק, ובתנאי המכרז הייתה אפשרות לצמצם או לבטל את ההתקשרות. ברקע נטען גם כי החברה דיווחה למשקיעים באיחור של כ-שבועיים, בעקבות “תקלה טכנית”


התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק את המרעומיםצה״ל מתקדם לדור חדש של תותחים עם כניסת תותח ה״רועם״ לשירות, ובמקביל מתגבשת גם שרשרת האספקה שתלווה את המערכת לשנים קדימה. לפי מידע שהגיע לידנו ממקורבים לחברה, ארית תעשיות  באמצעות הבת רשף טכנולוגיות כבר קיבלה הזמנות ראשוניות למרעומים לתותח החדש, וצפויה להפוך לספקית בלעדית של מרעומי הארטילריה למערכת. רשף קיבלה הזמנה ראשונה כבר ב-2022, ובהמשך נחתמה הזמנה נוספת במהלך 2025 לקראת הכניסה לשירות מבצעי, מה שמסמן הרחבה של הפעילות מעבר לליבת המרעומים למרגמות אל עולם הארטילריה, עם פוטנציאל להיקפים גדולים יותר לאורך זמן.


מהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקלבפסק דין חריג בחריפותו, שופט השלום בנתניה גיא אבנון קבע כי ליברה -2.35%   ניהלה “הגנת סרק” בתיק תאונת דרכים פשוטה, שבו האחריות לא הייתה במחלוקת, אך החברה סירבה לשלם וטענה למרמה. השופט דחה את הטענות אחת לאחת, מתח ביקורת על הקו הלוחמני של החברה ועל בקשות “גורפות” שפגעו בפרטיות ללא תשתית ראייתית, וציין גם את ניסיונות הדחייה והעיכוב של ההליך. בסופו של דבר ליברה חויבה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות, כולל שכר טרחת עורך דין, בפסק דין שלא חסך מילים על התנהלותה.