יועצת ההשקעות אמרה ללקוחה: "זה הדבר הכי טוב בשבילך", ושמה את הכסף בפיקדון עם תשואה נחותה
מירה לא מבינה בהשקעות ושוק ההון. היא אף פעם גם לא הבינה. היא כבר לא צעירה, גילה מתקרב ל-50 והיא סומכת על הבנק שלה. פעם בכמה חודשים היא יורדת לסניף ובודקת מה מצבה הפיננסי ומה לעשות בכסף - שם נמצאת יועצת השקעות שהיא מכירה כבר שנים רבות.
"תשקיעי בפיקדון לשנה, זה הדבר הכי טוב בשבילך", אמרה יועצת ההשקעות בבנק (שמה שמור במערכת) ושמה את הכסף הפנוי בפיקדון בריבית של 4.1%. זה היה לפני כשלושה חודשים, וזו היתה עצת אחיתופל.
איפה טובת הלקוח?
מירה היתה יכולה להרוויח בקרנות כספיות 4.6%-4.5% עם מס נמוך יותר ועם נזילות גדולה יותר. המס על הרווח בפיקדון הוא 15% וזה משאיר למירה ריבית נטו של 3.49%. המס על הרווח בקרנות כספיות הוא 25% אבל בנטרול הצמדה (מס על רווח ריאלי). כלומר, לוקחים את הרווח, 4.5%, מורידים כ-3% אינפלציה, מקבלים 1.5% של רווח ריאלי ומשלמים מס של 0.375%.
המשמעות היא שבנטו מקבלים ריבית של 4.125%. זה ב-0.6% גבוה יותר מאשר בפיקדונות. יועצת ההשקעות, במקרה הטוב, לא אמרה אמת. במקרה הרע - היא לא מקצועית. כך או כך, הפעולה שלה שיקפה את האינטרסים של הבנקים. הבנקים מרוויחים על הפיקדונות תשואה חלומית - הכסף שמירה הפקידה משמש להלוואות בריבית שעולה על 9%. פער הריביות (ארביטראז') הוא 5%.
- ממוצע שווי חשבון השקעות מיועץ חצה את 1 מיליון שקל
- 520 מיליארד שקל מעלים אבק בבנקים: "למשקיעים אין יעוץ פיננסי ראוי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"זה הדבר הכי טוב בשבילך", יאמר יועץ ההשקעות הלא מקצועי (FREEPIK)
אם הבנק היה ממליץ או מייעץ על קרן כספית, הרווח שלו היה עמלת הפצה של 0.1% בלבד. על פיקדון הבנק מרוויח פי 50 מאשר על קרן כספית - וכל היועצים מבינים את זה, גם אם לא אומרים להם ישירות "תשווקו רק פיקדונות".
פער עצום לטובת קרנות כספיות
היועצים ניתלים בדבר אחד שאולי משתיק את מצפונם - הפיקדון בבנק מובטח ב-100%. הקרן הכספית נתונה לשינויים ואם הריבית תרד, הלקוח יקבל פחות. הפער בין התשואה בקרן הכספית לפיקדון כל כך גדול, שגם אם תהיה הפחתת ריבית, זה לא ישנה את המסקנה שהקרן הכספית היתה עדיפה. נכון, הכל יכול לקרות, הריבית יכולה לרדת הרבה יותר מהתחזיות, אבל היא יכולה גם לעלות. דבר אחד ברור - המחיר שהלקוחות משלמים על היתרון שבביטחון נופל לעומת העלות שמתבטאת בתשואה נמוכה, ומי שאמור לבדוק את העלות-תועלת של ההשקעה הם היועצים.
כלומר, לומר שזה בטוח ב-100%, זה הכי קל והכי פשוט ומסיר אחריות. אבל לא בשביל זה באים ליועץ השקעות. היועצת במקרה זה היתה חייבת לומר ללקוחה: "בפיקדון יישאר לך בנטו כ-3.5% וזה בטוח, אבל יש לך אפשרות להשקיע בקרן כספית, יש סיכון שתקבלי פחות אם הריבית תרד מאוד, אבל נכון לעכשיו זה מבטא ריבית נטו של 4.1%".
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- ג'ין טכנולוגיות: "זה ה'מאני-טיים' של ה-AI" - הנפקה בנאסד"ק? "על השולחן"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
זה לא נעשה. ביקשנו ממירה שתתקשר לבנק ותשאל מה לעשות בעוד כסף שמתפנה לה עכשיו והתשובה של היועצת הייתה: "שימי בפיקדון, אני יכולה להשיג תשואה של 4.3%, אנסה יותר".
- 22.יוני 20/08/2024 09:17הגב לתגובה זוההשוואה צריכה להיות בין עלות הגיוס מלקוחות (4.1% כאמור לצורך הדוגמא) לבין עלות הגיוס בחוץ. הבנקים היום יכולים לגייס בלי למצמץ, ופער הריבית לא מתקרב ל-5000% וגם לא ל-50%.
- 21.אלון 19/08/2024 21:00הגב לתגובה זובפקדון כל שנה יש פדיון משלים 15 אחוז על הקרן. בכספית כל הכסף צובר ריבית דרבית
- 20.קובי 19/08/2024 20:34הגב לתגובה זולא כול אחד או אחת מבין מה זה קרן כספית ...תשלום עמלת ניהול ועמלה לבנק ..רוב הציבור רותה פקדון שבו הוא חודע מה הוא מקבל ללא הפתעות....תפסיקו לחפש כותרות
- 19.עידו 19/08/2024 20:20הגב לתגובה זושהמלך אבשלום לא הקשיב לה. אז אם היועצת נתנה עצת אחיתופל צריך לציית כי היא נכונה. לפחות תלמדו לפני שאתם כותבים
- משה 19/08/2024 23:02הגב לתגובה זובין אם כי בסוף העצה הייתה לרעת דוד המלך, ובין אם בגלל טויפל, שטן בגרמנית-יידיש
- 18.חייב להיות חוק שיחייב היעוץ להסביר ללקדוח (ל"ת)חיגז 19/08/2024 20:16הגב לתגובה זו
- 17.אלי 19/08/2024 18:59הגב לתגובה זוקרן כספית מחזיקה גם אגחים של חברות, זה יכול להביא לנפילה וגם לתספורת ראה מקרה תשובה
- 16.hrui 19/08/2024 18:43הגב לתגובה זוכל שנה מושך את הרווחים.
- 15.אורן 19/08/2024 15:53הגב לתגובה זולעשות שיעורי בית! לפני שמתיישבים בחלל הממוזג קוראים. מקשבים ליועצת הולכים הביתה קוראים שוב ואז מחליטים!
- 14.ישראל 19/08/2024 15:10הגב לתגובה זויש המון לקוחות שרק רוצים פיקדון בבנק כי זה כביכול הכי בטוח, לא מוכן לזוז סנטימטר מההחלטה שלהם, חבל על כל הכתבות בנושא כל עוד אין חינוך פיננסי אמיתי
- שאבי 19/08/2024 16:07הגב לתגובה זושם קרוב למיליון בפיקדון. הוא אפילו לא מוכן לבדוק בנק אחר.
- 13.עיתון בשנקל 19/08/2024 14:24הגב לתגובה זוכותבים "האמנם"? כן! אם הריבית תרד ב12 חודשים הקרובים אז גם הריבית בכספיות תיפגע לעומת תשואה מובטחת בפקדון בתשואה מעל 4%...האם לכתוב מלל...וואלק אתם..תכבדו את עצמכם..עיתון כלכלי..
- 12.דני 19/08/2024 14:08הגב לתגובה זוומה תגיד ללקוחה אם הריבית במשק תרד ?
- 11.רון 19/08/2024 14:02הגב לתגובה זולפחות מקבלים ריבית על ההפקדות וזה גם משהו כשלא שולמה ריבית אנשים רצו כמו עיוורים וקנו דירות במחירים אסטרונומיים ואז הגיע הנבוט כלומר המלחמה והיכה על ראשם והתעוררו וראו שאיבדו גם את המיכנסיים
- 10.לא מתייעצים עם החתול היכן לשמור את החלב (ל"ת)עושה חשבון 19/08/2024 14:00הגב לתגובה זו
- 9.אבג 19/08/2024 13:34הגב לתגובה זוהבנק דואג לרווחים שלו והלקוחות פחות חשובים. רואים את זה בסגירת הכספים וסגירת הטלרים
- 8.אוריה 19/08/2024 13:29הגב לתגובה זורוב הבנקים משתמשים בכספי הלקוחות בהשקעות במניות ובקרנות נאמנות שם הרווחים הרבה יותר טובים ובו זמנית שהלקוח משאיר את כספו בפקדונות עם 4% ריבית בשנה זו פגיעה בשירות הלקוחות והלקוח נפגע כלכלית . הבנק משתמש בכסף בהשקעות במניות ועושה רווחים הדרים על הכסף של הלקוח והלקוח מקבל כליפת שום יבשה ברווחים זעומים שבקושי מכסה את עלויות הכסף בריבית ורווחים בלתי נראים במניות וקרנות נאמנות.
- 7.שמואל 19/08/2024 13:25הגב לתגובה זומירה מפסידה הרבה כסף.היא צריכה להשקיע את כספה בs
- 6.רונן 19/08/2024 12:59הגב לתגובה זוכמה בולשיט. הפער בין הקרנות הכספיות לפקדונות הוא גדול יותר ביי פר. קחו את בנק לאומי לדוג', הוא נותן 3.6% שנתי קבועה על פקדון לארבע שנים (!) עם תחנות יציאה שנתיות. אם תרצו נזילות כל חצי שנה תקבלו 3.2% וכן הלאה. בפקדון שנתי תקבלו בלאומי 2.9-2.7% ריבית קבועה. פשוט חוצפה. חבורת המטומטמים בבנקים בישראל מציגים רווחים רבעוניים פנטסטיים..., שכחו לציין שם שהכל נוצר ממסחר בפער ריביות- צמצום ריביות הפקדונות והרחבת פקדונות ההלוואות וכל זה כשהבנק מקבל את ריבית בנק ישראל על הפקדותיו בבנק ישראל בפקדון יומי נזיל (!). אבוי לשחיתות.
- 5.מדיניות 19/08/2024 12:38הגב לתגובה זולפני 3.5 שנים כשהיה די ברור שהריבית מתחילה לעלות ובאופן משמעותי, היועץ התעקש שצריך להכניס לפחות 15% מהתיק לאג"ח חברות שקלי וצמוד (בתשואה של 3-3.5%). המליץ בעיקר על חברות נדל"ן שכמובן היו מאוד רגישות לעליות הריבית. למרות שאני לא מבין באג"ח שאלתי במפורש מתוך הגיון פשוט, האם העלאות ריבית זה לא יפגע לי בתשואה וערך האג"ח ירד אך הוא התעקש שהגיוון חשוב וממילא יש לי כוונה להחזיק את רובן עד פדיון. כצפוי, האג"חים ירדו בתשואות דו ספרתיות, חלקן נכנסו להערת עסק חי ועד היום כולן בהפסד על הנייר. אין לי ספק שזה לא רק חוסר מקצועיות של יועץ ספציפי כי גם הקודמים עשו בעיקר נזק (אם בכלל נתנו שירות), אלא מגמה של הבנק לייצר עמלות ולהשאיר את התיק בהפסד כדי שלא תבוצע מכירה לאורך זמן ובינתיים יגבו עמלות.
- 4.החיים 19/08/2024 12:19הגב לתגובה זוקרן כספית מושקעת לטווח קצר ותלוייה תלות מוחלטת ריבית בנק ישראל הפתעה אם ריבית בנק ישראל תרד עוד שלושה חודשים בחצי אחוז התשואה של הקרן הכספית תרד בפיגור של חודשיים שלושה בחצי אחוז לפהי שאתה משתחצן ומספר כמה אתה חכם לפחות תכיר בעובדות עדין קרן כספית טובה יותר בטווח של החודשים קרובים / שנה אני משקיע בפקדונות צמודי מדד ל 4-5 שנים בריבית של 2-2.3 אחוז לשנה עם תחנות יציאה כל עוד האינפלציה גבוהה זה נותן תשואה טובה יותר יש לי נזילות בנקודות היציאה אם טעיתי בתחזית האינפלציה/ריבית ויש לי "ביטוח" למקרה של התפרצות אינפלציונות או ירידה בריבית (כאשר האינפלציה נשארת סביב 2 אחוז) עם הבטחת תשואה 2-2.3 אחוז מעל האינפלציה לפני מס (מס 0.5-0.6 אחוז) בשנה האחרונה התשואה נטו (אחרי מס) שלי היתה כ 4.5 אחוז
- מני 20/08/2024 14:42הגב לתגובה זואז תוכל רק לחלום על ארבעה אחוז בתחנה.
- 3.אוה 19/08/2024 12:14הגב לתגובה זולכאורה הניתוח שלו נכון אבל רק בתקופה שהשוק והריבית יציבים. אנחנו בתקופה של חוסר ודאות ובתוואי של ריבית עולה (בעקבות המדדים הגבוהים), לפיכך ללקוח הסולידי עדיף פקדון עם ריבית משתנה שבה יהנה מריבית גבוהה יותר שתתעדכן בהתאם לעליית הריבית במשק, לעומת זאת בקרנות כספיות יווצרו הפסדים נקודתיים בכל פעם שהריבית תעלה. אז בבקשה לא צריך מיד לערוף את ראשה של היועצת, צריך לבדוק מה צרכי הלקוח לכמה זמן יכול להשקיע ומה מטרת הכסף. בבקשה אל תקראו רק כותרות שמוכרות עיתונים אך מטעות ולא תמיד מקצועיות.
- הריבית לא תעלה יותר (ל"ת)מני 20/08/2024 14:43הגב לתגובה זו
- 2.איציק 19/08/2024 12:14הגב לתגובה זואם תשאל חתול מה עדיף לקנות שמנת או ירקות, החתול ימליץ בכל פה על קניית שמנת.... הלקוחה אמורה להבין שליועצת יש אינטרס להעדיף את הבנק שממנו היא מקבלת משכורת ובונוסים, ואם היא לא מבינה אז זה יעלה לה בכסף
- 1.נתן 19/08/2024 12:10הגב לתגובה זואו להפסיד לבד, או בעזרת היועץ השקעות. במקרה השני, תפסיד יותר, כי נדמה לך שאתה נותן כסף ל"מומחה", לכן, אתה משקיע (ומפסיד) יותר.
- ran 19/08/2024 23:42הגב לתגובה זולעולם תהיה רק ברירה אחת, אף אם יש אלף אפשרויות

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.28%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
מרבית החברות דיווחו על תפוסות גבוהות, עלייה ב-NOI ורווחי שערוך נאים, לצד לחץ מתמשך מהוצאות מימון ריאליות ודשדוש בשוק המשרדים; האם הדוחות מצדיקים את העליות בסקטור?
חברות הנדל״ן המניב סיכמו את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות יציבות, כך עולה מהסקירה הרבעונית של IBI. התמונה העיקרית: שיעורי תפוסה גבוהים נשמרו, נרשמו רווחי שערוך כמעט בכל החברות, ובמקביל נמשכה מגמת השיפור ב-NOI לעומת התקופה המקבילה. השילוב בין סביבת אינפלציה מתונה לבין נכסים איכותיים איפשר לרוב החברות להציג צמיחה, גם אם הוצאות המימון ממשיכות להעיב על השורה התחתונה.
ברוב החברות נרשמה עלייה ב-NOI לעומת התקופה המקבילה: עזריאלי עזריאלי קבוצה -1.46% הציגה שיפור של כ-17%, ריט
1 ריט 1 -2.04% כ-11%, וגב-ים גב ים -1.11% כ-9%. בעזריאלי, התרומה המרכזית הגיעה מתחום הדאטה סנטרס והמשרדים, בעוד שריט 1 נהנתה מגידול בנכסים זהים ומהשפעת המדד, כולל תרומה מתחום החניונים. בגב-ים,
השיפור נבע בעיקר מעלייה בהכנסות משכירות.
הוצאות המימון הכבידו
במדד ה-FFO התמונה מורכבת יותר. רבוע נדל״ן הובילה עם שיפור של כ-10% (בנטרול השפעת מכירת דירות), ריט 1 רשמה עלייה של כ-9%, וגב-ים עלייה של כ-6%. בעזריאלי, לעומת
זאת, ה-FFO נשחק, בעיקר בשל חולשה בסקטור הדיור המוגן. המגבלה המרכזית כאן היא עלויות המימון. אצל ריט 1 למשל, ההשפעה החיובית מהשיפור ב-NOI קוזזה על ידי עלייה בהוצאות המימון הריאליות, ובגב-ים השיפור בקצב ההכנסות נבלע חלקית בשל גידול בהוצאות נטו.
רווחי השערוך גדלים
רווחי השערוך ממשיכים למלא תפקיד מרכזי בדוחות הנדל״ן המניב. ברוב החברות נרשמו שערוכים חיוביים בחציון הראשון של השנה, שנבעו הן מהשפעת המדד והן מהתקדמות בנכסים בהקמה. בגב-ים, השערוכים החיוביים הסתכמו בכ-445 מיליון שקל ונבעו בעיקר מעליית מדד המחירים לצרכן, שתרמה כ-325 מיליון שקל, ומהשבחת נכסים בהקמה שהוסיפו כ-160 מיליון שקל. מנגד, נרשמו התאמות שליליות בהיקף של כ-40 מיליון שקל, בעיקר בגין העלאת שיעורי היוון שקוזזו חלקית על ידי שינויים ריאליים. במליסרון מליסרון -1.19% , השערוכים הסתכמו בכ-400 מיליון שקל לעומת כ-382 מיליון שקל אשתקד. עיקר התרומה נבעה מעליית המדד (270 מיליון שקל), מהגדלת דמי שכירות ריאליים בעקבות חידוש חוזים ומימושי אופציות, ומהתקדמות בפרויקטים בבנייה ובאכלוס. עם זאת, חלק מההשקעות בנכסים חדשים לא קיבלו ביטוי בשווי ולכן קיזזו חלק מהתרומה החיובית.
- גב ים: 9% צמיחה ב-NOI, שיעור התפוסה יציב על 96%
- "אנחנו צופים עלייה של 30% ב-NOI תוך שנים ספורות" - נתנאל מניבים גייסה 220 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעזריאלי, עיקר רווחי השערוך הגיעו מסקטור הדאטה סנטרס, בזכות ירידה בשיעורי ההיוון עם התקדמות פרויקטי הבנייה, וכן מסקטור המשרדים בעקבות עליית המדד. בנוסף, בקמפוס סולאראדג׳ נרשמה עליית שווי כתוצאה מהתאמת דמי השכירות הצפויים לפי היקף הבנייה בפועל. מנגד, החברה ביצעה התאמות שליליות בהיקף 33 מיליון שקל בפרויקט שרונה, על רקע הודעת עזיבה של שוכר מרכזי בשטח של כ-31 אלף מ"ר, וכן הפסד נוסף מהפחתת הוצאות מס רכישה בשדה דב.