ממוצע שווי חשבון השקעות מיועץ חצה את 1 מיליון שקל
רשות נירות ערך פרסמה את דוח פעילות מערכי הייעוץ בבנקים. בישראל פועלים כיום 9 בנקים העוסקים במתן שירות ייעוץ השקעות לציבור לקוחותיהם, בהם מועסקים כ- 1,680 יועצים בעלי רישיון. נכון לסוף שנת 2023, שירותי הייעוץ בבנקים ניתנים לכ-322 אלף חשבונות מיועצים, בהם מנוהלים נכסים בשווי כולל של כ- 355 מיליארד שקל. בדוח שפורסם מוצגים נתונים וממצאים על אודות פעילות יועצי ההשקעות בבנקים בחשבונות המיועצים בין 2020 לסוף 2023.
מהדוח עולה כי בשנת 2023, נצפה גידול של 51 מיליארד שקל (16.7%), בשווי הכולל של החשבונות המיועצים בהשוואה לשנת 2022. בנוסף, נכון לסוף שנת 2023, מספר החשבונות המיועצים עומד על כ-323 אלף, ומספר היועצים הפעילים עומד על 1,204. על אף הגידול בשווי הנכסים המיועץ, בארבע השנים האחרונות, חל קיטון של כ-16% במספר החשבונות המיועצים וכ- 20% במספר היועצים הפעילים.
על מנת לקבל שירותי ייעוץ השקעות בבנקים, נדרשים סכומי כסף התחלתיים גבוהים. על אף ששירות הייעוץ מוענק בחלק מהבנקים גם מסכום של 50 אלף שקל, נכון לסוף שנת 2023 ממוצע שווי חשבון מיועץ חצה את רף המיליון שקל ועמד על כ-1.1 מיליון שקל. מספרם של החשבונות הקטנים (עד 300 אלף שקל), עמד על 105 אלף חשבונות. קיטון של כ-13% לעומת מספרם בשנת 2022.
מערכי הייעוץ מוטים להשקעה בנכסים ישראליים, ובפרט באמצעות קרנות נאמנות אשר מאפשרות פיזור יעיל של ההשקעות. כ- 80% (כ-283 מיליארד שקל) מהאחזקות בחשבונות המיועצים הנם בנכסים הנסחרים בישראל ושיעור האחזקה בקרנות הנאמנות המקומיות עומד על כ- 69% (כ-245 מיליארד שקל). בנוסף, ההיקף הכולל של הפעילות המיועצת, הכולל פעולות קנייה ופעולות מכירה בקרנות נאמנות, נמצא במגמת עלייה לאורך השנים, ובשנת 2023, עומד על כ-70.4% (כ-65% מפעילות הקנייה וכ-78% מפעילות המכירה) בכלל הפעולות המיועצות.
- יועצת ההשקעות אמרה ללקוחה: "זה הדבר הכי טוב בשבילך", ושמה את הכסף בפיקדון עם תשואה נחותה
- 520 מיליארד שקל מעלים אבק בבנקים: "למשקיעים אין יעוץ פיננסי ראוי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות הנאמנות האקטיביות מהוות אפיק ההשקעה המרכזי בחשבונות המיועצים. בשנת 2023 כ-83% מהקניות בקרנות נאמנות היו בקרנות אקטיביות. הפעילות הבולטות ביותר בשנה זו הייתה בקרנות הכספיות, אשר היוו כ- 73% מפעילות הקניות בקרנות האקטיביות. הפעילות בקרנות הכספיות הכפילה עצמה בשנת 2023, ועלתה בכ- 107%. פעילותם של מערכי הייעוץ בשוק הקרנות הפאסיביות, המחקות מדדים, מתמקד בקרנות מחקות פתוחות. הפעילות בקרנות סל (קרנות סגורות הנסחרות בבורסה) מעטה יחסית.
השפעת הפעילות המיועצת על שוק קרנות הנאמנות הולכת ופוחתת. בשנת 2023 משקל הפעולות המיועצות בקרנות עמד על כ- 30.5%. יתר הפעילות בקרנות הנאמנות כ-68.6% מהיצירות וכ-70.4% מהפדיונות, מתבצעת מחוץ למערכי הייעוץ, בעיקר בחשבונותיהם של לקוחות שאינם מקבלים שירותי ייעוץ. פעילות הקנייה המיועצת באפיקים שאינם קרנות נאמנות עלתה בכ-7 מיליארד שקל בהשוואה לשנת 2022 והתרכזה בעיקר בפעילות באג"ח ממשלתי ובאג"ח קונצרני.
- 2.משקיע נבון 01/07/2024 17:17הגב לתגובה זובדרך כלל מי שטיפה מבין מעביר את הכסף מהעמלות המופרכות של הבנקים לבתי השקעות נוחים
- 1.אני 30/06/2024 17:15הגב לתגובה זוכמה מכספי ה"משכנתאות" נמצאים בתיקחם מנוהלים של הבנק? מרוויחים מ2 קצוות החבל. והלקוח? הוא כבר מבולבל ומותש. לעיתים גם קורס. והבנק? מרוויח מיליארדים וכולם מרוצים. חוץ מהלקוח.

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות?
בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%.
הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.
ההשפעה של הריבית
עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.
עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- החברה שהקפיצה את סקטור האנרגיה המתחדשת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש בסיס: הורדה מדורגת
אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות
הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.
תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 0% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
