520 מיליארד שקל מעלים אבק בבנקים: "למשקיעים אין יעוץ פיננסי ראוי"

כך תוקפים בבורסה את המצב הקיים לפיו יועצי ההשקעות הם עובדי הבנקים. בבורסה קוראים להפריד את הייעוץ מהבנקים כדי שהיועצים יוכלו 'לעבוד בשביל הציבור'; כל מי שיש לו 100 אלף שקל בעו"ש מפסיד כעת 4,000 שקל בשנה של הכנסה פאסיבית
תומר אמן | (5)

"עליית הריבית בחודשים האחרונים היוותה הוכחה חד משמעית לכך שייעוץ ההשקעות אינו נגיש לציבור הרחב, בשל העובדה שהתנהלות פיננסית נכונה קריטית ותלויה יותר מתמיד ביכולת של משקי הבית להתמודד עם יוקר המחייה העולה. חישוב פשוט מעלה כי בסביבת הריבית הנוכחית, ישראלי אשר לרשותו יתרת עו"ש של כ-100 אלף שקלים מפסיד הכנסה פאסיבית שנתית של כ-4,000 שקלים בשנה", כך אומרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שקובלים על העובדה שהייעוץ היום לציבור הרחב מתנהל בעיקר בבנקים וגורר למעשה הפסדים לציבור. בבורסה קוראים להוציא את הייעוץ הפיננסי מהבנקים ולתת אותו לחברות קטנות, כדי שהציבור יוציא את הכסף מהעו"ש ויעביר אותו להשקעות בסיסיות.

 

בבורסה רוצים שהמדינה תגדיל את מספר השחקנים הפועלים בשוק ואת התחרותיות והנגישות לניהול פיננסי נכון לטובת הציבור הישראלי. "כיום, בשל ניגודי העניינים המובנים בבנקאות, חוק הייעוץ עתיר בירוקרטיה ומגביל מאוד את היכולת של היועצים לפעול מול הציבור הרחב" אומרים בבורסה. 

 

דו"ח רשות ניירות ערך שפרסמה החודש בנושא "פעילות מערכי הייעוץ בבנקים" הראה כי מספר היועצים בעלי הרישיון לעסוק בייעוץ השקעות הצטמצם בכ-30% בתוך 5 שנים בלבד, זאת על אף צמיחת משקי הבית וגידול בהיקף הנכסים של הציבור וגידול משמעותי בהיצע אפשרויות ההשקעה והמוצרים הפיננסיים.

 

תחום היועצים ריכוזי מאד כש-94% מהיועצים עובדים במערכת הבנקאית ומעניקים שירותי ייעוץ בפועל רק למי שמחזיקים בממוצע כ-950 אלף שקל בחשבון. אם לא די בזאת, שלל ניגודי העניינים הקיימים במערכת הבנקאית לא באמת מאפשרים ליועצים לפעול על מנת להעניק את השירות המיטבי לציבור הרחב.

 

נתונים אלו, לצד הר העו"ש העצום הקיים בישראל ומהגבוהים בעולם, העומד כיום על כ-520 מיליארד שקל, ממחישים את הכשל המהותי הקיים בפעילות מערכי הייעוץ בבנקים. כשל זה מביא למצב בו חלק ניכר של הציבור אינו מקבל את הנגישות הראויה לידע הפיננסי ואינו יכול לקבל את הייעוץ הבסיסי הנדרש לניהול נכון יותר של נכסיו. מצב זה גורם לחולשה מתמשכת בשוק ההון המקומי שאינו נהנה מהשתתפות פעילה דיה של הציבור הרחב ומסחירות גבוהה, הפוגעת בסופו של דבר בחברות המקומיות ובאטרקטיביות של הבורסה עבור משקיעים ישראלים וזרים.

 

התופעה המתרחשת בישראל, עומדת בניגוד למגמה הקיימת בעולם, כאשר בעוד היצע המוצרים הפיננסיים רק הולך וגדל ואפיקי ההשקעה משתכללים, מספר היועצים בישראל הולך וקטן. נתונים מדו"ח רשות ניירות ערך מלמדים כי רק כ-350 אלף ישראלים נהנים משירותי ייעוץ בנקאי, בעוד מרבית האוכלוסייה אינה מקבלת שירות בסיסי וחשוב זה.

 

בעיה נוספת קיימת ביכולת לתת מענה מקצועי וראוי, בוודאי כשחלק מהבנקים פועלים על פי מודלים עסקיים רווחיים בקווי עסקים אחרים ואינם בעלי עניין בטיפוח מערכי הייעוץ. יועץ השקעות משרת כבר כיום כ-250 לקוחות ויותר ובתנאים אלו יכולתו להעניק שירות איכותי ומקצועי ללקוחותיו היא כמעט בלתי אפשרית. מעבר לכך, כל עוד מערכי הייעוץ הם חלק מהבנק, לא ניתן לתת ליועצים תמריצים ואין מדידה הנוגעת להשאת תשואה ללקוחות. הדבר פוגע גם באוכלוסיית היועצים כולה שפועלת בסביבה שלדברי הבורסה אינה מעודדת מצויינות ורמת ביצועים מיטבית ומהווה פגיעה נוספת הן ביועצים והן בציבור. הנתונים מדו"ח הרשות מלמדים כי גם הפחתת רף הייעוץ במערכי הייעוץ הבנקאיים בשנים האחרונות, לא הביאה את השינוי המיוחל בהנגשת שירותי הייעוץ הבנקאיים לכלל הציבור הרחב ובשיפורם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

המלצת הבורסה להעצמת התחום הינה רפורמת הייעוץ – הפרדה מהבנקים וכניסת שחקנים חדשים

"הבורסה מאמינה כעת כי על מנת להתמודד עם המצב הקיים, לפתוח את שוק ההון ולאפשר כניסה של שחקנים חדשים וחשוב מכך, לאפשר למערכי הייעוץ להרחיב את הייעוץ גם לציבור הרחב, יש לחזק את מערכי הייעוץ, לגייס עוד מאות יועצים, להשקיע במערכות, להגדיל את כמות האנליזות והסקירות ועוד וכל זאת בכדי לשדרג את מערך הייעוץ ולהנגישו לכל בית במדינת ישראל ולהתאים את מבנה הייעוץ כפי שמקובל בעולם.

 

הצעת הבורסה כוללת מספר שלבים: הפרדת מערכי הייעוץ מהבנקים והקמתם כחברות בנות בלתי תלויות בעלות מודל עסקי יציב המתפרנסות משירותי מתן ייעוץ בשוק ההון, ובשלב השני מכירת חברות הייעוץ הבלתי תלויות לגופים פיננסיים מקומיים וגלובליים. אלו יוכלו לפעול בכל עולמות המוצרים הפיננסיים, ולתת ייעוץ השקעות למגוון רחב של מוצרים פיננסיים לטובת הציבור הרחב.

 

מהלך זה יביא לכך שהחברות יתחרו למעשה בפיקדונות הבנקאיים ובמוצרים והשירותים האחרים שמציעים במערכת הבנקאית. בכך צפויה תועלת נוספת של צמצום ריכוזיות הבנקים והגברת התחרות בענף הפיננסים הישראלי, כולל שיפור במערכת ההפצה ללקוחות הריטייל של מוצרים פיננסיים שכיום אינם נגישים לציבור, בין היתר, בשל מגבלות רגולציה החלות על הבנקים.

הבורסה לניירות ערך מציינת כי היא פועלת בצורה ישירה ויומיומית עם מערכי הייעוץ הבנקאיים, אשר כוח האדם בהם מקצועי ביותר. יחד עם זאת, על מנת לצמצם את הפערים החברתיים בישראל, יש להנגיש את עולם ההשקעות ושירותי הייעוץ לכמה שיותר בתי אב. במתכונת הנוכחית למערכת הבנקאית יהיה קשה עד בלתי אפשרי לחולל שינוי שכזה ועל כן יש לבצע שינוי שורשי ולתת למערכי הייעוץ לפעול באופן נפרד ובלתי תלוי מכלל המערכת, למען עתידו הכלכלי של הציבור בישראל.

 

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך: "הציבור הישראלי מפסיד מאות מיליוני שקלים בשנה מכיוון שאינו מקבל ייעוץ פיננסי ראוי ותחרותי. הר השקלים האסטרונומי בעו"ש הוא ההוכחה לכך, בוודאי בסביבת ריבית משתנה אשר שוחקת את כספי העו"ש של הציבור הישראלי מידי יום. ייעוץ מקצועי, שאיננו לעשירים בלבד, הוא כלי קריטי ביכולת של ציבור רחב להשיא ערך על כספו וביכולת של מדינת ישראל להבטיח שוק הון משוכלל ודינמי, לטובת הציבור והמשך צמיחת החברות המקומיות." 

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חיפאי 23/01/2023 23:11
    הגב לתגובה זו
    ביקשתי לפתוח חשבון השקעות דרכם למרות העמלות המופרכות, התייחסו אליי כמו אל נרקומן חסר אחריות, קיבלתי תישאול וחקירות משפילות וכל הזמן סירוב "מנומס", אחרי שבועיים הגברת התקשרה לשאול מה החלטתי ואמרתי לה שכבר פתחתי חשבון בבית השקעות והיא יכולה להמשיך" לחפש". לא מספיק שאני לקוח שבוי בבנק מתייחסים אליי כאילו הכסף שלי לא באמת שלי וצריך לרסן אותי... לא היה שם ייעוץ רק הקטנה והשפלה!
  • 2.
    אייל 23/01/2023 12:33
    הגב לתגובה זו
    יש היום מספר חברות מצומצם של ייעוץ השקעות פרטי רק הציבור לא אוהב לשלם עבור שרות ומעדיפו לקבל חינם שיוא לו בסופו של יום ביוקר. כשהציבור יתעורר ויתחיל לחפש ייעוץ השקעות פרטי שיתחרה בבנקים הבנקים ישנו כיוון. כרגע הציבור מעדיף להיות שבוי של הבנקים
  • כשתהיה דרך להעריך מקצועיות של יועץ יהיה אפשר לחשוב לשם (ל"ת)
    שדגכ 23/01/2023 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    RF 23/01/2023 12:03
    הגב לתגובה זו
    אנשים מפחדים פחד מוות משוק ההון. כיועצים, אנחנו מתקשים מאוד לגייס לקוחות חדשים.
  • adsf 23/01/2023 13:14
    הגב לתגובה זו
    כבר חטפנו את הפשעים של לבייב ואת התספורות של תשובה.
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.28%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

נדלן מניב
צילום: unsplash

ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?

מרבית החברות דיווחו על תפוסות גבוהות, עלייה ב-NOI ורווחי שערוך נאים, לצד לחץ מתמשך מהוצאות מימון ריאליות ודשדוש בשוק המשרדים; האם הדוחות מצדיקים את העליות בסקטור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נדל"ן מניב

חברות הנדל״ן המניב סיכמו את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות יציבות, כך עולה מהסקירה הרבעונית של IBI. התמונה העיקרית: שיעורי תפוסה גבוהים נשמרו, נרשמו רווחי שערוך כמעט בכל החברות, ובמקביל נמשכה מגמת השיפור ב-NOI לעומת התקופה המקבילה. השילוב בין סביבת אינפלציה מתונה לבין נכסים איכותיים איפשר לרוב החברות להציג צמיחה, גם אם הוצאות המימון ממשיכות להעיב על השורה התחתונה.

ברוב החברות נרשמה עלייה ב-NOI לעומת התקופה המקבילה: עזריאלי עזריאלי קבוצה -1.31%  הציגה שיפור של כ-17%, ריט 1 ריט 1 -2.04%  כ-11%, וגב-ים גב ים -1.11%  כ-9%. בעזריאלי, התרומה המרכזית הגיעה מתחום הדאטה סנטרס והמשרדים, בעוד שריט 1 נהנתה מגידול בנכסים זהים ומהשפעת המדד, כולל תרומה מתחום החניונים. בגב-ים, השיפור נבע בעיקר מעלייה בהכנסות משכירות.


הוצאות המימון הכבידו 

במדד ה-FFO התמונה מורכבת יותר. רבוע נדל״ן הובילה עם שיפור של כ-10% (בנטרול השפעת מכירת דירות), ריט 1 רשמה עלייה של כ-9%, וגב-ים עלייה של כ-6%. בעזריאלי, לעומת זאת, ה-FFO נשחק, בעיקר בשל חולשה בסקטור הדיור המוגן. המגבלה המרכזית כאן היא עלויות המימון. אצל ריט 1 למשל, ההשפעה החיובית מהשיפור ב-NOI קוזזה על ידי עלייה בהוצאות המימון הריאליות, ובגב-ים השיפור בקצב ההכנסות נבלע חלקית בשל גידול בהוצאות נטו.

רווחי השערוך גדלים

רווחי השערוך ממשיכים למלא תפקיד מרכזי בדוחות הנדל״ן המניב. ברוב החברות נרשמו שערוכים חיוביים בחציון הראשון של השנה, שנבעו הן מהשפעת המדד והן מהתקדמות בנכסים בהקמה. בגב-ים, השערוכים החיוביים הסתכמו בכ-445 מיליון שקל ונבעו בעיקר מעליית מדד המחירים לצרכן, שתרמה כ-325 מיליון שקל, ומהשבחת נכסים בהקמה שהוסיפו כ-160 מיליון שקל. מנגד, נרשמו התאמות שליליות בהיקף של כ-40 מיליון שקל, בעיקר בגין העלאת שיעורי היוון שקוזזו חלקית על ידי שינויים ריאליים. במליסרון מליסרון -1.19%   , השערוכים הסתכמו בכ-400 מיליון שקל לעומת כ-382 מיליון שקל אשתקד. עיקר התרומה נבעה מעליית המדד (270 מיליון שקל), מהגדלת דמי שכירות ריאליים בעקבות חידוש חוזים ומימושי אופציות, ומהתקדמות בפרויקטים בבנייה ובאכלוס. עם זאת, חלק מההשקעות בנכסים חדשים לא קיבלו ביטוי בשווי ולכן קיזזו חלק מהתרומה החיובית.

בעזריאלי, עיקר רווחי השערוך הגיעו מסקטור הדאטה סנטרס, בזכות ירידה בשיעורי ההיוון עם התקדמות פרויקטי הבנייה, וכן מסקטור המשרדים בעקבות עליית המדד. בנוסף, בקמפוס סולאראדג׳ נרשמה עליית שווי כתוצאה מהתאמת דמי השכירות הצפויים לפי היקף הבנייה בפועל. מנגד, החברה ביצעה התאמות שליליות בהיקף 33 מיליון שקל בפרויקט שרונה, על רקע הודעת עזיבה של שוכר מרכזי בשטח של כ-31 אלף מ"ר, וכן הפסד נוסף מהפחתת הוצאות מס רכישה בשדה דב.