ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

פרופבליקה: בזוס, מאסק, באפט ועוד הוסיפו להתעשר כמעט מבלי לשלם מס

אתר התחקירים שם ידו על נתוני רשות המסים האמריקאית ואותם הצליב מול ההתעשרות של 25 האמריקאים העשירים ביותר כפי שדווחה בפורבס. המס הפדרלי חל על הכנסה ולא על עלייה בשווי נכסים, על כן בפרופליבקה חישבו איך נראה להגדרתם "מס האמת"
איתי פת-יה |

אתר התחקירים האמריקאי פרופבליקה מפרסם תחקיר אודות תשלומי המס של עשירי ארצות הברית בהם מייסד אמזון ג'ף בזוס, מייסד טסלה אילון מאסק, המשקיע המפורסם וורן באפט ואיש העסקים מייקל בלומברג. בפרופבליקה מצאו כי בשנים מסויימות בהם אלה ואחרים הוסיפו להתעשר המס הפדרלי ששילמו היה ברמה אפסית.

המידע מבוסס על נתונים גולמיים שבפרופבליקה שמו ידם עליהם ומקורם ברשות המסים האמריקאית. הדאטה מקיפה תקופה של 15 שנה ממנה חילצו באתר תובנות. המסקנות שלהם מבוססות על מה שהוגדר על ידי אנשי האתר כ"מס אמת". בפרופבליקה מסבירים כי המיסוי הפדרלי בארה"ב חל על הכנסות ולא על התעשרות באמצעות נכסים - או כאלה מוחשיים, דוגמת נדל"ן, יצירת אמנות או פריט אספנות שערכו עולה או כאלה שאינם מוחשיים, כמו מניות כמובן.

בפרופבליקה הסתמכו על פרסומי מגזין פורבס באשר להתעשרות של אותם אנשי עסקים בתקופה הנבחנת, הצליבו זאת עם המס ששילמו - על הכנסתם בלבד כאמור - וכך חישבו את "מס האמת". בעוד שבין 2014-2018 אותם 25 האמריקאים העשירים ביותר צברו עושר בסך 401 מיליארד דולר, הם שילמו מס בסך 13.6 מיליארד דולר, המהווה שיעור של 3.4%. לשם השוואה מזכירים בפרופבליקה כי בשנים האחרונות הנתון החציוני של ההכנסה השנתית של משק בית אמריקני עמד על 70,000 דולר שמוסו בשיעור של 14%. השנה האחרונה הוחלה מדרגת מיסוי חדשה בשיעור 37% מהכנסות של זוגות העולות על 628.3 אלף דולר.

לפי אותה הגדרת מס אמת והחישוב שערכו באתר, ב-2007 וב-2011 בזוס לא שילם סנט בודד של מס פדרלי. כך גם מאסק ב-2018, ומייקל בלומברג בשנים האחרונות. המיליארדר ג'ורג' סורוס לא שילם "מס אמת" משך שלוש שנים רצופות והמיליארדר קרל אייקן הצליח לחמוק ממס זה שנתיים, לא ברצף. 

מבין 25 העשירים ביותר שנתוניהם נדגמו, וורן באפט היה זה שהצליח לחמוק ממס אמת להגדרת פרופבליקה ברמה הגבוהה ביותר, כשהכוונה כאן היא מבחינת שיעור המיסוי ולא מספר השנים בהן לא שילם מס. מדגישים ובצדק באתר את האירוניה בכך, שכן באפט הוא מהתומכים הבולטים שבימסוי פרוגרסיבי על העשירים - אולם שוב נזכיר, כי תעלולי מס כאלה ואחרים אם ביצע היו בחסות החוק שכפי שמבהירים גם בפרופבליקה מורה על מיסוי מהכנסה. כך, בעוד שלפי פורבס עושרו של באפט צמח ב-24.3 מיליארד דולר בין 2014-2018, זה שילם 23.7 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

IPO (דאלי)IPO (דאלי)

כמעט רבע מאה אחרי הקריסה המתוקשרת: השותפים לשעבר מנסים להחזיר את אנדרסן לשוק ההון

החברה שהוקמה על ידי יוצאי ארתור אנדרסן מתכננת הנפקה בניו יורק; ההפסדים עדיין מצטברים, אבל ההכנסות בצמיחה וזרוע הייעוץ פורחת



עמית בר |
נושאים בכתבה IPO

חברת Andersen Group האמריקאית, שנולדה על חורבות ענקית הביקורת שקרסה לפני יותר מ-20 שנה, הגישה בקשה להנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה בניו יורק. החברה, שמספקת שירותי מס, הערכות שווי, ייעוץ פיננסי וייעוץ ניהולי ללקוחות פרטיים ועסקיים, פועלת תחת הגג של Andersen Global, איגוד גלובלי הכולל מאות פירמות עצמאיות ברחבי העולם.

הדוחות הכספיים שצורפו לתשקיף חושפים כי במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסות הקבוצה ב-384 מיליון דולר, עלייה של כ-12% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, החברה עדיין מדווחת על הפסד תפעולי נקי של 45.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 46.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024. הנתונים מצביעים על מגמה יציבה יחסית בהיקף ההפסד, לצד גידול מתמשך בפעילות.

אנדרסן מעסיקה כיום מעל 2,200 עובדים בארה"ב בלבד, ונשענת במידה רבה על תחומי הייעוץ והמס, שנחשבים לפחות תנודתיים מהשירותים הפיננסיים המסורתיים. החברה לא מסרה לפי איזה שווי היא מתכוונת להנפיק, אך הודיעה כי המניה תיסחר תחת הסימול ANDG. בנקי ההשקעות שמובילים את ההנפקה הם מורגן סטנלי ו-UBS.

אנדרסן אינה מנותקת מהעבר: מדובר בקבוצה שהוקמה על ידי שותפים לשעבר של פירמת הביקורת Arthur Andersen, שהתמוטטה בעקבות פרשת אנרון בשנת 2002. אותה פרשה נחשבת לאחד הסימנים המובהקים לשבר אמון של המשקיעים במוסדות הפיננסיים של תחילת המאה ה-21, והיא האיצה את חקיקת חוק סרבנס-אוקסלי, שנועד להחמיר את הרגולציה על מבקרי הפנים של חברות ציבוריות.

אומנם בית המשפט העליון בארה"ב הפך ב-2005 את הרשעתה הפלילית של אנדרסן, אבל במובנים רבים כבר היה מאוחר מדי. מאות לקוחות נטשו, אלפי עובדים פוטרו, והמותג הפך לסמל של כשל מערכתי. עם זאת, בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להחיות את השם Andersen, תחת מודל עסקי חדש שמתבסס על רשת בינלאומית של פירמות מקומיות, תוך שמירה על עצמאות משפטית בין הגופים.