עליות בורסה שוק ההון גרף
צילום: Istock

הבנק העולמי צופה שהכלכלה העולמית תתאושש הכי מהר מזה 80 שנה

עם זאת, בבנק מזהירים מהעלייה באינפלציה וגם מגידול באי-השוויון. אבל צריך לזכור: העשירים קונים בנפילות והציבור הרחב בורח מהבורסה בזמן הזה. ברור שהעשירים ירוויחו בריבאונד - הציבור צריך ללמוד מהעשירים במקום לקלל אותם
נתנאל אריאל | (11)

הבנק העולמי מצפה כי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה תהיה המהירה ביותר ב-80 שנה האחרונות, כך על פי דו"ח הסיכויים הכלכליים הגלובליים של הבנק. עם זאת, בבנק העולמי סבורים כי ההתאוששות העולמית הזו לא תהיה אחידה - בכלכלות המפותחות הצמיחה תהיה גבוהה, בעוד בשווקים המתעוררים ובמדינות המתפתחות ימשיכו להיאבק בדרכם למעלה.

בבנק צופים כי הכלכלה העולמית תתרחב בשיעור של 5.6% כאשר בארה"ב צופים הכלכלנים צמיחה של 6.8% ובסין 8.5%. אך בכלכלות מתפתחות צופה הבנק צמיחה קטנה בהרבה: רק כ-2.9% בשנה הקרובה - ולמעשה האיטית ביותר בעשרים השנים האחרונות (חוץ מתקופת הקורונה כמובן).

מדובר אגב בהעלאת תחזית של הבנק. בתחילת השנה הבנק צפה עליה של 4% (או אפילו רק 1.6% במקרה שמבצע החיסונים בעולם יתעכב), לאחר שב-2020 הכלכלה העולמית התכווצה ב-3.3%.

"אנו רואים את הסיפור הזה על שתי צורות של התאוששות בכלכלה העולמית" אמר מנהל קבוצת הסיכויים של הבנק העולמי, איהאן קוזה (Ayhan Kose), ליאהו פייננס. "זו התקופות הטובות ביותר עבור מדינה כמו ארה"ב, שמספקת צמיחה חזקה. אבל מנגד זו התקופות הגרועות ביותר כשאתה חושב על מדינות בעלות הכנסה נמוכה - הן באמת נאבקות". 

העשירים מתנהגים הפוך מהציבור - ולכן מרוויחים בבורסה

במילים אחרות, בבנק מזהירים גם מפני התגברות אי-השוויון על רקע הריבאונד הכלכלי העולמי המהיר ביותר מזה 80 שנה. אלא ש'אי שוויון' הוא לא רק גזירת גורל וכאנשים פרטיים כדאי לנו להבדיל בין "המדינות" לבין התנהגות של אנשים פרטיים. אנשים הם אינדיבידואליים לקבל החלטות פיננסיות בכוחות עצמם (לפחות במדינות המערב וממילא היכולות לצבור הון ולהשקיע רלוונטית יותר לאנשים שגרים במדינות אלה). נכון, הרוב הגדול מקבל את ההחלטות הלא נכונות בזמן הלא נכון - העשירים עושים את ההחלטות הנכונות: נכנסים לבורסה במהלך ולאחר התמוטטות השווקים ומשקיעים לטווח ארוך, וכך מרוויחים את העליות ומגדילים את ההון האישי שלהם. לעומתם - הציבור חוזר על אותה הטעות שוב ושוב - מוכר ובורח מהבורסה בנפילות, ממתין עד ש"המציאות תתבהר", למעשה מפספס את העליות החוזרות בשווקים ומפסיד. אחר כך הציבור יגיד לכם שבורסה זה קזינו שצריך לברוח ממנו. אבל בעוד התוחלת בבורסה היא חיובית (כלומר - הסיכויים בצד שלכם), בקזינו התוחלת שלילית (כלומר - סביר שלאורך זמן תפסידו את הכסף).

כאן בביזפורטל קראתם לא מעט במהלך שנת הקורונה כיצד השוק נכנס לפאניקה מוגזמת וכיצד הזמן לקנות הוא בירידות, ממש כפי שהמשקיע האגדי וורן באפט נוהג לומר שהוא פחדן כשכולם גרידיים והוא אמיץ כשכולם פחדנים.

במקום לקלל את העשירים - צריך ללמוד מהם

אז בפעם הבאה שאתם רואים כותרת בעיתונות על כך שהעשירים נהיו עשירים יותר במהלך משבר כלכלי, אל תקללו אותם על זה שהם יודעים לנהל את הכסף שלהם. תדעו שהם עשו בדיוק את מה שכתבנו כאן - נכנסו לבורסה כשכולם חששו וממילא נהנו מגל העליות שהגיע לאחר מכן. הם היו מוכנים לקחת את הסיכון ולכן גם הרוויחו את העליות.  כאשר יספרו לכם ש"אי השוויון רק הולך וגדל" - תזכרו שאפשר לנהוג אחרת ולא רק לבכות על כך שלא נולדנו עשירים עם כסף בכיסים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה עוד הופיע בדו"ח של הבנק העולמי?

על פי הבנק העולמי הבעיה בגישה לחיסונים היא הדאגה העיקרית של המדינות שנשארות מאחור והם אף מפצירים במדינות המפותחות לסייע למדינות החלשות ולתמוך בהן ב-50 מיליארד דולר.

בבנק ממליצים עוד למדינות המערב להקל על החובות למדינות שצריכות לשלם להן את החוב (כלומר לפרוש תשלומים לטווח ארוך יותר) כדי לסייע למדינות המתפתחות, שלרבות מהן חסר מרחב התמרון הפיסקאלי הבסיסי כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי שהגיע בעקבות הקורונה וסגירת העולם.

המדינות המתפתחות לא יצליחו להתמודד עם האינפלציה הגואה

בבנק העולמי סבורים כי האינפלציה מאז שיא משבר הקורונה הייתה המהירה ביותר מבין חמשת המיתונים העולמיים האחרונים. "האינפלציה הולכת להיות גבוהה יותר השנה, אנחנו יוצאים ממיתון עמוק. יש ביקושים כבושים ומחירי הסחורות שוברים שיאים" אומר קוזה. 

הדו"ח של הבנק העולמי מציין כי המדינות עם בנקים מרכזיים שמוכוונים להתמודדות עם אינפלציה יוכלו ככל הנראה לשמור על האינפלציה בתוך היעד. למשל בארה"ב שבה הפדרל ריזרב מכוון לשמור על האינפלציה בתוך יעד ממוצע של 2%, ומדד המחירים לצרכן האחרון כבר הראה שארצות הברית כבר נמצאת למעשה באינפלציה של 3.6%. אך בשווקים המתעוררים ובכלכלות המתפתחות הבנק העולמי מודאג כי אינפלציה עולמית גבוה יותר עלולה לסבך את המדינות הללו. עליית מחירים גבוהה, למשל במחירי המזון, עלולה לייצר חוסר ביטחון תזונתי במדינות בעלות הכנסה נמוכה - וזה לא שהמצב שם מזהיר גם היום.

מה כן ניתן לעשות? 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    game stop!! 09/06/2021 07:58
    הגב לתגובה זו
    שלא מבינים איך המשחק עובד. העשירים הרסו את האנושות בחזירות. דרך פשוטה הם מעלים ומורידים ערך חברות גוזרים קופונים ואז מוחקים את החברה בגרימת פשיטת רגל מכוונת לחברה וכך לא מחוייבים לדבר.... והמצחיק הכל באישור של פקידים מהממסד האמריקני.
  • 9.
    game stop!! 09/06/2021 07:54
    הגב לתגובה זו
    הון נלקח מהעניים ומקומבינה של הבנקים המרכזיים והבורסה עובר לחברים העשירים. בגלל הקורונה נחשף הכל. נוצר משבר אמון. ורק טיש לא רואה לאן זה הולך....
  • ארי 09/06/2021 13:22
    הגב לתגובה זו
    מעמד הביניים.
  • 8.
    אלעד 08/06/2021 23:12
    הגב לתגובה זו
    מגיע ואז כל המשקיעים כולל העשירים יפסידו לא מעט ויצטרכו להמתין זמן רב להחזיר את הכסף
  • 7.
    מייק 08/06/2021 22:17
    הגב לתגובה זו
    יפסידו ימחקו ירוויחו יטלו לעצמם. בלי המניפולציה של הפד האתר היה בדרך לבית התמחוי כמו שאר האתרים הכלכליים.
  • 6.
    מייק 08/06/2021 22:14
    הגב לתגובה זו
    ואפילו למחוא כפיים
  • 5.
    נגידים נבלות 08/06/2021 20:58
    הגב לתגובה זו
    למה ריבית 0 אם כך?
  • 4.
    חכם ממון 08/06/2021 20:45
    הגב לתגובה זו
    הציבור צריך להכנס במפולת כמו העשירים ? האם מפולת איננה בעצם כשהציבור זורק סחורה בהמוניו ? והעשירים משקיעים מעודף שלהם, מה שבד"כ אין לציבור , לא ? אם נציב ביטוי במקום ביטוי נקבל הציבור שמוכר בהמוניו ( מפולת) כשהציבור מוכר בהמוניו , צריך להכנס עם מה שאין לו. ואללה ??!
  • 3.
    אידיוט 08/06/2021 19:37
    הגב לתגובה זו
    העשירים הם מושחתים. זו הסיבה שמקללים אותם, לא בגלל שהם עשירים. הם מנצלים התנודות בבורסה כדי להתעשר עוד יותר.
  • 2.
    רבקה 08/06/2021 19:34
    הגב לתגובה זו
    ומי שמשקיע בבורסה מרוויח. לא נכון שכל אילו שמרוויחים כיום בבורסה, מרוויחים כי הם קנו מניות במחירי ריצפה. זה קשור יותר לריבית האפסית.
  • 1.
    Gnux 08/06/2021 19:14
    הגב לתגובה זו
    בולשיט!
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

IPO (דאלי)IPO (דאלי)

כמעט רבע מאה אחרי הקריסה המתוקשרת: השותפים לשעבר מנסים להחזיר את אנדרסן לשוק ההון

החברה שהוקמה על ידי יוצאי ארתור אנדרסן מתכננת הנפקה בניו יורק; ההפסדים עדיין מצטברים, אבל ההכנסות בצמיחה וזרוע הייעוץ פורחת



עמית בר |
נושאים בכתבה IPO

חברת Andersen Group האמריקאית, שנולדה על חורבות ענקית הביקורת שקרסה לפני יותר מ-20 שנה, הגישה בקשה להנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה בניו יורק. החברה, שמספקת שירותי מס, הערכות שווי, ייעוץ פיננסי וייעוץ ניהולי ללקוחות פרטיים ועסקיים, פועלת תחת הגג של Andersen Global, איגוד גלובלי הכולל מאות פירמות עצמאיות ברחבי העולם.

הדוחות הכספיים שצורפו לתשקיף חושפים כי במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסות הקבוצה ב-384 מיליון דולר, עלייה של כ-12% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, החברה עדיין מדווחת על הפסד תפעולי נקי של 45.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 46.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024. הנתונים מצביעים על מגמה יציבה יחסית בהיקף ההפסד, לצד גידול מתמשך בפעילות.

אנדרסן מעסיקה כיום מעל 2,200 עובדים בארה"ב בלבד, ונשענת במידה רבה על תחומי הייעוץ והמס, שנחשבים לפחות תנודתיים מהשירותים הפיננסיים המסורתיים. החברה לא מסרה לפי איזה שווי היא מתכוונת להנפיק, אך הודיעה כי המניה תיסחר תחת הסימול ANDG. בנקי ההשקעות שמובילים את ההנפקה הם מורגן סטנלי ו-UBS.

אנדרסן אינה מנותקת מהעבר: מדובר בקבוצה שהוקמה על ידי שותפים לשעבר של פירמת הביקורת Arthur Andersen, שהתמוטטה בעקבות פרשת אנרון בשנת 2002. אותה פרשה נחשבת לאחד הסימנים המובהקים לשבר אמון של המשקיעים במוסדות הפיננסיים של תחילת המאה ה-21, והיא האיצה את חקיקת חוק סרבנס-אוקסלי, שנועד להחמיר את הרגולציה על מבקרי הפנים של חברות ציבוריות.

אומנם בית המשפט העליון בארה"ב הפך ב-2005 את הרשעתה הפלילית של אנדרסן, אבל במובנים רבים כבר היה מאוחר מדי. מאות לקוחות נטשו, אלפי עובדים פוטרו, והמותג הפך לסמל של כשל מערכתי. עם זאת, בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להחיות את השם Andersen, תחת מודל עסקי חדש שמתבסס על רשת בינלאומית של פירמות מקומיות, תוך שמירה על עצמאות משפטית בין הגופים.