הבנק העולמי מצפה כי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה תהיה המהירה ביותר ב-80 שנה האחרונות, כך על פי דו"ח הסיכויים הכלכליים הגלובליים של הבנק. עם זאת, בבנק העולמי סבורים כי ההתאוששות העולמית הזו לא תהיה אחידה - בכלכלות המפותחות הצמיחה תהיה גבוהה, בעוד בשווקים המתעוררים ובמדינות המתפתחות ימשיכו להיאבק בדרכם למעלה.

בבנק צופים כי הכלכלה העולמית תתרחב בשיעור של 5.6% כאשר בארה"ב צופים הכלכלנים צמיחה של 6.8% ובסין 8.5%. אך בכלכלות מתפתחות צופה הבנק צמיחה קטנה בהרבה: רק כ-2.9% בשנה הקרובה - ולמעשה האיטית ביותר בעשרים השנים האחרונות (חוץ מתקופת הקורונה כמובן).

מדובר אגב בהעלאת תחזית של הבנק. בתחילת השנה הבנק צפה עליה של 4% (או אפילו רק 1.6% במקרה שמבצע החיסונים בעולם יתעכב), לאחר שב-2020 הכלכלה העולמית התכווצה ב-3.3%.

"אנו רואים את הסיפור הזה על שתי צורות של התאוששות בכלכלה העולמית" אמר מנהל קבוצת הסיכויים של הבנק העולמי, איהאן קוזה (Ayhan Kose), ליאהו פייננס. "זו התקופות הטובות ביותר עבור מדינה כמו ארה"ב, שמספקת צמיחה חזקה. אבל מנגד זו התקופות הגרועות ביותר כשאתה חושב על מדינות בעלות הכנסה נמוכה - הן באמת נאבקות". 

• האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה
• איך מודדים אי שוויון ומה היתרונות של אי שוויון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העשירים מתנהגים הפוך מהציבור - ולכן מרוויחים בבורסה

במילים אחרות, בבנק מזהירים גם מפני התגברות אי-השוויון על רקע הריבאונד הכלכלי העולמי המהיר ביותר מזה 80 שנה. אלא ש'אי שוויון' הוא לא רק גזירת גורל וכאנשים פרטיים כדאי לנו להבדיל בין "המדינות" לבין התנהגות של אנשים פרטיים. אנשים הם אינדיבידואליים לקבל החלטות פיננסיות בכוחות עצמם (לפחות במדינות המערב וממילא היכולות לצבור הון ולהשקיע רלוונטית יותר לאנשים שגרים במדינות אלה). נכון, הרוב הגדול מקבל את ההחלטות הלא נכונות בזמן הלא נכון - העשירים עושים את ההחלטות הנכונות: נכנסים לבורסה במהלך ולאחר התמוטטות השווקים ומשקיעים לטווח ארוך, וכך מרוויחים את העליות ומגדילים את ההון האישי שלהם. לעומתם - הציבור חוזר על אותה הטעות שוב ושוב - מוכר ובורח מהבורסה בנפילות, ממתין עד ש"המציאות תתבהר", למעשה מפספס את העליות החוזרות בשווקים ומפסיד. אחר כך הציבור יגיד לכם שבורסה זה קזינו שצריך לברוח ממנו. אבל בעוד התוחלת בבורסה היא חיובית (כלומר - הסיכויים בצד שלכם), בקזינו התוחלת שלילית (כלומר - סביר שלאורך זמן תפסידו את הכסף).

כאן בביזפורטל קראתם לא מעט במהלך שנת הקורונה כיצד השוק נכנס לפאניקה מוגזמת וכיצד הזמן לקנות הוא בירידות, ממש כפי שהמשקיע האגדי וורן באפט נוהג לומר שהוא פחדן כשכולם גרידיים והוא אמיץ כשכולם פחדנים.

במקום לקלל את העשירים - צריך ללמוד מהם

אז בפעם הבאה שאתם רואים כותרת בעיתונות על כך שהעשירים נהיו עשירים יותר במהלך משבר כלכלי, אל תקללו אותם על זה שהם יודעים לנהל את הכסף שלהם. תדעו שהם עשו בדיוק את מה שכתבנו כאן - נכנסו לבורסה כשכולם חששו וממילא נהנו מגל העליות שהגיע לאחר מכן. הם היו מוכנים לקחת את הסיכון ולכן גם הרוויחו את העליות.  כאשר יספרו לכם ש"אי השוויון רק הולך וגדל" - תזכרו שאפשר לנהוג אחרת ולא רק לבכות על כך שלא נולדנו עשירים עם כסף בכיסים.

• נייקי מתחזקת 3%, מיקרון 1.2%; אינטל נחלשת 1.6% - המדדים נסחרים ביציבות
• אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

מה עוד הופיע בדו"ח של הבנק העולמי?

על פי הבנק העולמי הבעיה בגישה לחיסונים היא הדאגה העיקרית של המדינות שנשארות מאחור והם אף מפצירים במדינות המפותחות לסייע למדינות החלשות ולתמוך בהן ב-50 מיליארד דולר.

בבנק ממליצים עוד למדינות המערב להקל על החובות למדינות שצריכות לשלם להן את החוב (כלומר לפרוש תשלומים לטווח ארוך יותר) כדי לסייע למדינות המתפתחות, שלרבות מהן חסר מרחב התמרון הפיסקאלי הבסיסי כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי שהגיע בעקבות הקורונה וסגירת העולם.

המדינות המתפתחות לא יצליחו להתמודד עם האינפלציה הגואה

בבנק העולמי סבורים כי האינפלציה מאז שיא משבר הקורונה הייתה המהירה ביותר מבין חמשת המיתונים העולמיים האחרונים. "האינפלציה הולכת להיות גבוהה יותר השנה, אנחנו יוצאים ממיתון עמוק. יש ביקושים כבושים ומחירי הסחורות שוברים שיאים" אומר קוזה. 

הדו"ח של הבנק העולמי מציין כי המדינות עם בנקים מרכזיים שמוכוונים להתמודדות עם אינפלציה יוכלו ככל הנראה לשמור על האינפלציה בתוך היעד. למשל בארה"ב שבה הפדרל ריזרב מכוון לשמור על האינפלציה בתוך יעד ממוצע של 2%, ומדד המחירים לצרכן האחרון כבר הראה שארצות הברית כבר נמצאת למעשה באינפלציה של 3.6%. אך בשווקים המתעוררים ובכלכלות המתפתחות הבנק העולמי מודאג כי אינפלציה עולמית גבוה יותר עלולה לסבך את המדינות הללו. עליית מחירים גבוהה, למשל במחירי המזון, עלולה לייצר חוסר ביטחון תזונתי במדינות בעלות הכנסה נמוכה - וזה לא שהמצב שם מזהיר גם היום.

מה כן ניתן לעשות?