בדרך לאינפלציה? התשואות על האג״ח ממשיכות לעלות
לאחר שירדו לשפל היסטורי, תשואות אג״ח ארה״ב ל-30 שנה חזרו לעלות וחצו את רמת ה-2%. העלייה בריבית לאזור ה-2% ומעלה היא לראשונה מאז החלה המגפה להתפשט והיא מבטאת את החששות מאינפלציה.
העלייה בתשואות הופכת את אפיקי השקעה הבטוחים/ סולידיים לאטרקטיביים ומאטה את המעבר של כספים למניות או אג״ח קונצרני. הציפיות לעלייה נוספת בתשואות יוצרת אמביוולנטיות אצל משקיעים - עלייה בתשואות משמע ירידה באגרות החוב כשמנגד עלייה בתשואות כאמור תהפוך את האפיק לאטרקטיבי יותר.
ומה צפוי באגרות החוב ל-10 שנים? תחזיות האנליסטים הן שאג״ח ארה״ב ל-10 שנים יעלה לרמה של 1.75% בתחזיות האופטימיות, ועד ל-5%, כאשר הממוצע המשוקלל עומד על 2% עד תום 2021.
אג״ח מאותות: אינפלציה
תשואות אג״ח לטווח ארוך עלו בהתמדה מאז סוף אוגוסט, במהירות שהלכה והתעצמה עם הדיווח על יעילות החיסון של פייזר ב-9 לנובמבר, אז נסחרה האג״ח בתשואה של 1.6%. הערב, התשואה ל-30 שנה יורדת כמעט 1.6%, לאחר ששברה את רמת ה-2% הבוקר. שאלת המפתח היא לאיזו רמה של תשואה גבוהה, תעביר את המשקיעים משוק המניות.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט 70% מחברות ה-S&P 500 מספקות דיבידנד גבוה יותר מאג״ח ארה״ב ל-10 שנים. במידה ועד סוף השנה החברות ישמרו על תשואת הדיבידנד הנוכחית ותשואות האג״ח הממשלתיות ל-10 שנים יעלו ל-1.75%, האנליסטים מעריכים כי נתון זה ירד ל-40%. זה יכול לערער את האטרקטיביות של מניות הדיבידנד, שכן תשואת הדיבידנד הכוללת על ה-S&P 500 היא 1.5%, עדיין גבוהה מאג״ח ממשלתי ל-10 שנים.
עם זאת התמונה נראית הרבה יותר טוב עבור מניות מנקודת מבט של תשואה כוללת. תשואת ה-S&P 500 לטווח הארוך היא סביב ה-3%. האנליסטים בוול סטריט לא מצפים, שהאג״ח ל-10 שנים יוכל לערער שוק המניות בקרוב. בינואר, בנק אוף אמריקה ״ניבא״ כי רף ה-3% יחייב את הפד לעלות את הריביות. חשוב יותר, תשואה של 3% על הסנופי עדיין עוקפת את ציפיות האינפלציה לעשור הקרוב. על רקע התקוות לצמיחה והתאוששות כלכלית מהשפעות המגפה, ציפיות האינפלציה במדד ה-״break-even״ עלו לרמה של 2.2% , הרמה הגבוהה ביותר מאז 2014.
גולדמן זאקס ציינו אמש כי ״המשקיעים לא מוכנים לחכות לצמיחה ברווחיות״. בבית ההשקעות הוסיפו כי העובדה שמניות הערך החלו להציג תשואה עודפת על מניות הצמיחה מאז שהתשואה על אג״ח ל-10 שנים עברה את ה-1%, מעידה על כך שהמשקיעים מבצעים שווי חברות על בסיס ריבית גבוהה יותר. גולדמן זאקס ציינו כי זינוק מהיר בתשואות האג״ח עלול להיות מסוכן לשוק המניות בכללותו, אך רק עלייה של 0.36% בטווח של חודש ישפיע בקיצוניות על שוק ההון. נכון להיום זה לא נראה סביר, שכן לאג״ח לקח כ-3 חודשים לטפס ברמה זו. נראה שעד שאג״ח יספק אלטרנטיבה לשוק יקח עוד המון זמן.
- המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
- 4.רבקה 09/02/2021 12:59הגב לתגובה זוהדולר "מודפס" בקצב הולך וגובר.
- 3.Gnux 09/02/2021 08:45הגב לתגובה זומאד רגישה לשינוי בתשואות. אם יתממש התרחיש המוקצן שמתואר בכתבה... כל אחוז יתבטא בקצת יותר מ20% ירידה. עלתה מ 110 ל170 בשנה וחצי האחרונות. לפני שירדה ל 149.
- 2.בורסקאי 09/02/2021 00:02הגב לתגובה זוTLT למי שמכיר?
- 1.וזה נראה קרוב מתמיד לעניות דעתי 08/02/2021 23:11הגב לתגובה זווזה נראה קרוב מתמיד לעניות דעתי
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
טראמפ מחייךהמשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות
שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.
מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.
הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.
חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל
הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.
.jpg)