קרן שתוי, מנכלית קבוצת הולמס פלייס גו אקטיב
צילום: גיא אסייאג

הולמס פלייס תגייס עד 32 מ' שקל במניות ואופציות

רשת מועדוני הכושר אשר פעילותה נפגעה בצורה קשה ממגבלות הקורונה ואף נמצאת בהפרה של אמות פיננסיות מול נותני אשראי, מבקשת לחזק את בסיס ההון
נתנאל אריאל | (3)

רשת מועדוני הכושר הולמס פלייס 1.3% אשר פעילותה נפגעה קשות לנוכח מגבלות משבר הקורונה, דיווחה אמש לאחר נעילת המסחר כי בכוונתה לגייס עד כ-32 מיליון שקל באמצעות הנפקת מניות וכתבי אופציה.

על פי הדיווח, דירקטוריון החברה החליט על גיוס הון, באמצעות הנפקה לציבור של מניות בהיקף של עד כ-32 מיליון שקל, ושל אופציות הניתנות למימוש למניות בהיקף של עד כ-20 מיליון שקל, וזאת במחיר מינימלי של 600 שקל ליחידה, כשכל יחידה כוללת 200 מניות ו-100 אופציות הניתנות למימוש ל-100 מניות של החברה במחיר מימוש של 80.3 שקל.

בעקבות משבר הקורונה, סגירת חדרי הכושר הממושכת וחוסר הוודאות לגבי פתיחתם מחדש וחזרה לפעילות מלאה, נקלעה הולמס פלייס, הגדולה בתחומה, לסיטואציה לא פשוטה. החברה שנסחרת לפי שווק שוק של כ-247 מיליון שקל ספגה הפסדים כבדים בעקבות המשבר, ואיבדה כ-30% מערכה מתחילת השנה.

 

נכון לרבעון השלישי, הכנסות החברה קטנו בלמעלה מ-45%, מרמה של 110 מיליון שקל ל-60 מיליון שקל. גם הרווחים צנחו מרמה של 3 מיליון שקל, להפסד של 20.7 מיליון שקל.

ברקע לדברים, נציין כי בסוף נובמבר דיווחה החברה על אי עמידה באמות מידה פיננסיות בגין אשראי שקיבלה החברה מבנקים וגופים מוסדיים. אמות המידה הפיננסיות בהן החברה לא עומדת נכון ליום 30 בספטמבר 2020 נגזרות מה-EBITDA של החברה, אשר עקב סגירת מועדוני החברה על פי הנחיות הממשלה, נכון לסוף הרבעון השלישי היה שלילי. 

אי עמידת החברה באמות המידה הפיננסיות הקנו לגוף המוסדי את הזכות להעמיד את האשראי לפירעון מיידי, אולם החברה קיבלה ויתור.

 

כמו המסעדות, בתי המלון, אולמי האירועים, משרדי קבלת קהל וכל מקום שמייצר בעל כורחו התקבצות של בני אדם משתנים, יש סיבה לכך שגם חדרי הכושר נסגרו. העובדה הפשוטה שהנגיף מופץ ביתר קלות במקומות סגורים, כך שכל חלל צפוף, גם עם יש אוורור הוא צלחת תרבית פוטנציאלית להפצת המחלה ומהווה איום על בריאות הציבור.

 

בחודש שעבר דיווחה החברה כי התקבלו אצלה הצעות לרכישת מניות החברה וכי היא בוחנת את הצעות, אך בחברה ציינו כי אין כל ודאות שהמהלך אכן ייצא לפועל (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפני כחודשיים סיפקה מנכ"לית החברה תחזית אופטימית יותר והסבירה כי מדובר ב: "מניה טובה של חברה שנקלעה לסיטואציה לא פשוטה" והוסיפה: "המניה יכולה להניב תשואה טובה כאשר נחזור לפעילות מלאה; אנשים צריכים את חדר הכושר כדי לחזור לפעילות גופנית, הם צריכים מסגרת" (לכתבה המלאה).

בשיאה השנה, מחיר המניה עמד על 49.2 שקלים למניה. בשיא הירידות של מארס השחור, המניה התרסקה למחיר של 18.6 שקלים. מאז המניה בעיקר תנודתית, כשבמאי הגיעה לשיא של 34.3 שקלים למניה, וכעת היא חוזרת להיסחר ברמת המחירים הזו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אביניר 08/12/2020 13:51
    הגב לתגובה זו
    לא לפתוח בשלב זה שום חדר כושר! בשום פנים ואופן!! זה יהיה עוד מסמר הדבקה בדרך לסגר שלישי! להמתין לחיסון כמה שיקח. חודש חודשיים או חצי שנה! חכו לחיסון. אל תגרמו חלילה לעוד מקור הדבקה רבתי !!!
  • 2.
    שמוליק 08/12/2020 10:06
    הגב לתגובה זו
    הולמס פלייס בנקודת זינוק - עוד רבעון הכל נפתח אבל עבר חצי מחדרי כושר נסגרו לתמיד. אז אנשים ילכו להתאמן אצל המנצחים ששרדו. החברה תרוויח יותר משנים קודמות וגדילה תתעצם
  • 1.
    הולמס פלייס קניה חזקה (ל"ת)
    אלין 08/12/2020 09:49
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?