תשואה של 0.28% על אג"ח ממשלתי ל-10 שנים כמה זמן הבדיחה הזו תחזיק מעמד?
שוקי האג"ח הממשלתיים בעולם רותחים בתקופה האחרונה. התשואות על אגרות החוב של ארה"ב ירדו בימים האחרונים לרמות שפל כל הזמנים, כאשר התשואה ל-10 שנים יורדת כעת אל מתחת לרף הפסיכולוגי של 1%. בגרמניה, התשואה ל-10 שנים עומדת על מינוס 0.6% והתשואה ל-30 שנה עומדת על מינוס 0.13%. העולם השתגע?
המגמה בעולם לא מדלגת על שוק האג"ח המקומי. התשואה על אגרות חוב של ממשלת ישראל עם מח"מ של 20 שנה מעניקות היום תשואה נטו של 0.8% בלבד. במקביל, התשואה נטו על אג"ח עם מח"מ של 9.6 שנים עומדת כעת על 0.28% בלבד. האם זה נשמע הגיוני להשקיע בנכס שמעניק תשואה אפסית בתקופה של עשור? בעולם נורמלי, התשובה לכך היא לא, אך כנראה שאנו לא "בתקופה נורמלית". אנחנו בעיצומו של הניסוי הכלכלי הגדול ביותר שהיה בתקופה המודרנית - האם הניסוי יצליח? אף אחד לא באמת יודע, מה שברור הוא שמוסכמות כלכליות של מאות שנים לא רלבנטיות כיום - האם מישהו בעולם חשב שהחזקת כסף תייצר הפסדים? האם מישהו בעולם חשב שניתן לערער על ההנחה שמי שחוסך היום כדי שיהיה לו בעתיד (פנסיה) יקבל פחות בפנסיה? אז אנחנו עוד לא ממש שם, אבל זו המשמעות של ריבית שלילית והיא מכרסמת במודלים העסקיים של החברות הפיננסיות - בנקים וחברות ביטוח. היא מערערת את הרציונל הכלכלי, היא באמת...מפחידה.
ישראל היא רק נקודה קטנה על המפה, גם בהיבט הכלכלי. אנחנו סובלים ממחלת הריבית הנמוכה כמו יתר העולם המערבי, זה קשה יותר מהקורונה ומהלחץ מהקורונה - זו מחלה לא פשוטה, שמתבטאת מדי יום בשערים של אגרות החוב. אתם חייבים להפנים - התשואה על אגרות החוב הממשלתיות כל כך נמוכה, שיש סיכוי גבוה שאחרי הדמי ניהול שאתם משלמים למי שמנהל לכם את ההשקעות, תישארו עם...אפס. הנה תמונת האג"חים (מעודכן לסגירה אתמול):
תשואות האג"חים הממשלתיות בשוק המקומי: תשואה של 0.28% בעשור
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם זה יימשך? אף אחד לא באמת יודע כמה זמן זה יכול להימשך. כשסטנלי פישר, פרופ' פישר היה נגיד בנק ישראל הוא אמר שריבית של 2.5% היא לא נורמלית. הוא הסביר מעל כל במה שהריבית המייצגת של המשק הישראלי היא 5%. כן, 5%. הוא אמר את זה ב-2012 אחרי שהריבית "הנמוכה" מבחינתו היתה כבר שנה שנתיים - אז פישר המומחה כשל בהערכה, אבל אולי הוא לא באמת כשל - ייתכן שהוא צודק לטווח הארוך, הבעיה שבינתיים הריבית המשיכה לרדת.
מי קונה אג"ח?
התשובה לכך היא כולנו וגם המערכת הבנקאית. כולנו כי פשוט אין במה להשקיע ואג"ח ממשלתיות ואג"ח בכלל - נחשבות לפתרון השקעה סולידי וטוב. דגש על הנחשבות, כי אם וכאשר הריבית מתישהו תעלה, ההפסדים באג"ח ארוכות יהיו ענקיים. עם זאת, אנחנו מעט סקפטיים בנוגע לגבי אפשרות זו, אם מסתכלים על המבנה של המערכת הבנקאית.
הבנקים בעולם רוכשים אג"ח לא למטרות השקעה בלבד (לכתבה המלאה) - שוק המימון הבנקאי (ריפו) בנוי על מתן ביטחונות תמורת מזומנים. אגרות חוב ממשלתיות הן "הביטחונות האיכותיים ביותר" ולכן הן הנכס המבוקש כאשר יש חששות בשוק.
- התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
- אקוואריוס הכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
גם כאשר אין חששות ממיתון/האטה כמו עכשיו על רקע הקורונה, הרגולציה בעולם סביב המערכת הבנקאית (תקנות באזל 3) מחייבת את הבנקים הגדולים להחזיק חלק גדול מההון שלהם ב"נכסים נזילים איכותיים" – אגרות חוב ממשלתיות.
ומה קורה בשנתיים הקרובות?
הרגולציה סביב המערכת הבנקאית מהווה תפקיד מרכזי בשוק האג"ח הממשלתי. לכן, בהקשר זה חשוב להזכיר את העובדה כי במהלך השנתיים הקרובות צפוי להיכנס לפועל השלב האחרון של הרגולציה על שוק הנגזרים (standardized Initial Margin). מדובר ברפורמה מסובכת שמטרה היא עלייה באיכות הביטחונות בשוק הנגזרים בעולם. אחת ההשפעות העיקריות שלה היא עלייה בביקושים לביטחונות איכותיים כמו מזומן, אג"ח ארה"ב וזהב ולכן קשה לראות היפוך קרוב במגמה. ועדיין - למצב הזה של ריביות נמוכות במיוחד באג"ח ממשלתיות יש סוף רע - זה ייגמר בבכי, רק שזה יכול לקחת שנים...
- 5.צודק עמית, מצד אחר - אין מה לעשות בכסף (ל"ת)דוד 06/03/2020 09:07הגב לתגובה זו
- 4.בסוף חוזרים למניות נקודה (ל"ת)משה ראשל"צ 06/03/2020 07:24הגב לתגובה זו
- 3.דירה=קורת גג 06/03/2020 00:59הגב לתגובה זודירה=קורת גג=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 2.דוד 05/03/2020 18:27הגב לתגובה זויש מסלולים ממונפים, שמאלצים משקיעים להשאיר את הכסף באגח , ולא למשוך.
- 1.משקיע 05/03/2020 09:53הגב לתגובה זובסוף התיקון תיקנו לונג. היום אי אפשר להרוויח בלי לקחת סיכונים. גם מזומן זה מסוכן אם תיהיה איפלציה.
חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד
נופר אנרג'י, שבשליטת עופר ינאי, מדווחת על עזיבה נוספת בצמרת: סמנכ"ל הכספים ניר פלג, שמונה לתפקיד בספטמבר 2025, הודיע על התפטרות. במקומו ימונה אברהם גולדה, שכיהן עד לאחרונה כסמנכ"ל כספים בשיכון ובינוי למשך חצי שנה וכבר משמש כסמנכ"ל פיתוח עסקי בנופר. המהלך מגיע זמן קצר לאחר הכוונה לרכוש את אלומיי: נופר משלמת כ-458.5 מיליון שקל ומרחיבה את התמהיל, שמוסיפה נכסי גז כמו תחנת דוראד (850 מגה-וואט) ומגוונת את הפורטפוליו. אך הרכישה הזו רחוקה מלהיות סגורה, פריים אנרג'י וקבוצת לוזון מתנגדות.
העזיבה של פלג מצטרפת לרצף טלטלות ניהוליות ב-2025. בפברואר פרש סמנכ"ל הכספים נועם פישר לאחר 11 שנים, לאחר מכירת מלוא החזקותיו (4.9%) תמורת 148 מיליון שקל. ביוני עזבו המנכ"לים המשותפים נדב טנא ושחר גרשון, לאחר מכירת מניות בהיקף כולל של 225 מיליון שקל - טנא מכר 1.74 מיליון מניות תמורת 165 מיליון שקל, וגרשון 637 אלף מניות תמורת 60 מיליון שקל. המהלך לווה בירידה של 9.5% במניה באותו יום, על נפח מסחר של 55 מיליון שקל. בעקבות העזיבות מונה ינאי למנכ"ל זמני ביולי, והמינוי הפך קבוע בספטמבר, לאחר שניסיון למנות את עמי לנדאו נכשל עקב התנגדות מוסדיים לחבילת שכר של 11 מיליון שקל שנתיים.
באוקטובר אושרו תנאי העסקה מחודשים לינאי: דמי ניהול חודשיים של 166 אלף שקל (כ-2 מיליון שקל שנתיים), בונוס שנתי של מיליון שקל מותנה ביעדים כמו הרחבת מימון ב-700 מיליון שקל ללא חוב או הנפקות, גידול 25% בהספק מחובר בפוטו-וולטאי, רוח ו-CCGT, עלייה 50% באגירה, ורווח נקי של 5% על ההון ב-2026 ו-7% ב-2027-2028. בנוסף, מנגנון PSU מאפשר מניות בשווי 5% מהחברה אם שווי השוק יגיע ל-16 מיליארד שקל בתוך שלוש שנים, לעומת כ-3.9 מיליארד שקל כיום.
למרות האתגרים הניהוליים, נופר רשמה צמיחה תפעולית משמעותית ב-2025. בתשעת החודשים הראשונים עלו ההכנסות לכ-546 מיליון שקל, כפול מהתקופה המקבילה, על רקע האצת הקמות, כפי שפורט בנופר אנרגיה מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת. צפי Run Rate להכנסות של 1.1 מיליארד שקל, זינוק 55%, עם השלמת 436 מגה-וואט ו-209 מגה-וואט-שעה אגירה ברבעון השלישי. ההספק המחובר עלה ל-1,271 מגה-וואט, אך הוצאות מימון גבוהות העמיקו הפסד נטו ל-120 מיליון שקל ברבעון השני. ינאי עצמו מימש מעל 500 מיליון שקל ממניות במהלך השנה.
- לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התרחבות גלובלית תמכה בגידול: בספטמבר רכשה נופר פורטפוליו סולארי של 1 ג'יגה-וואט בארה"ב, לצד 1.2 ג'יגה-וואט-שעה אגירה בפיתוח. שותפות עם LONGi הבטיחה טכנולוגיית BC לפרויקט רומני של 282 מגה-וואט בקורבי מארי, הגדול במדינה, עם מימון 192 מיליון אירו מ-EBRD לשלושה פרויקטים בסך 531 מגה-וואט. בדצמבר זכתה במכרז איטלקי ל-150 מגה-וואט, שהוביל לעלייה של 5% במניה. באוקטובר מכרה פרויקט רטסטי ברומניה (155 מגה-וואט) תמורת 45.6 מיליון אירו לאקונרג'י. בספרד תורמים פרויקטים כמו סבינאר (278 מגה-וואט, עלות 139 מיליון אירו) ועולמדילה (169 מגה-וואט, 130 מיליון אירו) לייצור יציב. בגרמניה מכרה מיעוט בפרויקט אגירה תמורת 25 מיליון אירו, מגובה בהלוואה של 86.5 מיליון אירו.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
סקטור הפיננסים נחלש היום, כשמדדי הביטוח והבנקים ירדו בחדות; ניו מד התקדמה לעבר השקעה סופית באפרודיטה שבקפריסין, ואילו אלביט המשיכה לטפס בעקבות עסקת הנשק עם יוון; ארקין אופורטיוניטי יצאו מאר פי אופטיקל, שירדה; אקוואריוס הכריזה על עצמה כשלד דה פקטו, ותנסה למזג פעילות ביטחונית; מדוע עלתה בריינסוויי?
התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.33% והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp. ושל Shell PLC , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר - השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). חייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות. בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים. תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן
אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם" - לזה הקבלנים לא ציפו - מבול
של ביטולי עסקאות בפתח
אלביט מערכות אלביט מערכות 2.61% עולה, נזכיר כי לפני שבוע וחצי אלביט הודיעה כי הפרלמנט היווני אישר רכישה של מערכות ארטילריה רקטיות PULS (מערכת שיגור מדויקת ואוניברסלית) בהחלטה שנועדה לחזק את יכולות ההגנה של יוון מול ההתעצמות מצד טורקיה. אר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -1.63% יורדת לעומתה. ארקין אופורטיוניטי של משה ארקין חדלה להיות בעלת עניין בחברה, אחרי שביצעה חלוקה בעין של מניות החברה שהוחזקו על ידה. המניות חולקו לצדדים שלישיים, שנכנסו בנעליים של ארקין כשהמהלך קורה אחרי זינוק של כ-190% מאז ההנפקה של אר פי אופטיקל ביוני האחרון.
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אקוואריוס אקוואריוס מנוע. דיווחה כי תסגור את תחום הליבה שלה, פעילות המנועים, ותנסה לסחור בו, ובו בזמן תמקד את פעילותה בתחום ההגנה והביטחון, עם דגש על פתרונות להגנה על גבולות וביטחון פנים, עבור לקוחות צבאיים ואזרחיים בארץ ובעולם. אחרי חילופי הנהלה, שכללו עזיבה של עמית בירק, ומינוי של רועי בר־גיל, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית, החברה הופכת למעשה לשלד ומחפשת לשלב פעילות בטחונית אקוואריוס הכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה
